הדיירים: זוג הורים ושלושה ילדים קטנים. האב הייטקיסט והאם יועצת חינוכית, מדריכת הורים לגיל הרך וחובבת עיצוב מושבעת.
הבית: בית פרטי בנס ציונה הממוקם בשכונה שקטנה הפונה לגינה גדולה. המבנה, בן כ-30 שנה, אמנם תוחזק היטב, אך החל להראות את סימני הזמן, היה חשוך ויצר תחושות של צפיפות ומחנק.
החזון: כבר עם הכניסה לבית הרגשתי את הפוטנציאל הגלום בו. בעלת הבית ביקשה בית מואר, מרווח וצעיר שלא יזכיר כלל את הבית הקיים. כזה שיהיה כיף לחזור אליו, שיהיה נוח לאירוח ושישולבו בו פריטי וינטג' רבים. מעבר לכך, עלתה בקשה לבית לא שגרתי שאינו תלוי בטרנדים ואינו דומה לבתים אחרים.
משך השיפוץ: כעשרה חודשים.
עלות השיפוץ: 350 אלף שקל.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
קפוצ'ינו בקומת הכניסה
בשלב הראשון נערכו תוכניות חדשות. בקומה הראשונה החלפנו הכל, כולל דלתות, חלונות, חיפויים ומטבח, ואילו בקומה השנייה הוחלפו דלתות ונרכשו פריטים רבים.
השיפוץ מתחיל למעשה עוד לפני הכניסה לבית וכבר מהחוץ ניתן להרגיש שלא מדובר בעוד בית רגיל. כך, בחרנו להחליף את הריצוף ולחפות את מדרגות הכניסה בקרמיקה בעלת הדפסים דהויים המשווה להן מראה וינטג' ייחודי. קירות החזיתות נצבעו אפור ואילו אזור הדלת נצבע בטיח אפרפר מעודן. כדי לרכך את הכניסה תלינו שידה ישנה שעליה הונחו עציצים ירוקים.
כדי לייצר אחידות בקומה בחרנו לצבוע את הקירות והתקרה בגוון קפוצ'ינו בהיר ולרצף אותה בדמוי בטון בהיר. כל דלתות הקומה נצבעו בגוון מנטה המשרה רוגע ותואם את בקשתה של בעלת הבית לגימורים מיוחדים. על מנת לאוורר את הבית ולצקת לתוכו כמה שיותר אור טבעי, הוסר קיר הכניסה והורחבו פתחי חלונות חלל המגורים ופינת האוכל. במקום הקיר תוכנן אי רב שימושי שכמו חוצץ בין הכניסה והמטבח. מצד הדלת הוצבה שידת מגירות להנחת מפתחות ודברי דואר ואילו מהצד של המטבח תוכנן חלל פתוח ומרווח שבו שפע של מקומות אחסון.
המטבח: כמו בבתים ישראלים רבים, גם כאן המטבח הוא לב לבו של הבית וסביבו מתרכזות לא מעט פעילויות. מכיוון שהוא נפתח אל חלל המגורים, ביקשה בעלת הבית לדבוק במראה מאוורר ולא עמוס. מסיבה זו הוחלט שלא לתכנן ארונות קיר עליונים אלא מדפים פתוחים שעליהם תוכל להציג את כלי המטבח המשובחים שקיבלה במתנה מסבתה. מעל האי נתלה גוף תאורה עשוי קריסטל טהור שיצרו עבורנו ושנחשב למעשה כתכשיט של הבית.
פינת האוכל: בין המטבח לסלון הוצבה פינת האוכל. שולחן העץ הובא מהבית הקודם והותאמו לו כיסאות שחורים ליצירת ניגוד משלים.
הסלון: עבור חלל הסלון, שטופל בשיטת הערבוב וההתאמה, נרכשו לא מעט פריטים חדשים, ששולבו עם הרבה פריטים ישנים שאת חלקם שדרגתי ושיפצתי במטרה להקנות להם מראה רענן. כך למשל, שיפצנו שידה קיימת שהייתה אמורה להיזרק והפכנו אותה דווקא לרהיט בולט ובעל אמירה מחוצפת בגוון כתום עז.
מדרגות: שיפוץ מדרגות השיש המיושנות היה החלק המורכב ביותר בתהליך. כדי לשמור על רצף של מראה צעיר ואוורירי, בחרנו במדרכי עץ ובמעקה ברזל לבן בקווים נקיים. מתחת למעקה הנחנו ספסל עץ המשמש את בני הבית לנעילת נעליים לפני צאתם. את גרם המדרגות מקשט ציור הומוריסטי, צבעוני ועליז שציירתי לפי בקשת בעלת הבית, המעלה חיוך על פני המשתמשים במדרגות.
מפלט ומנוחה בקומה העליונה
על מנת לייצר אחידות גם בקומה זו, השארנו את הפרקט הקיים אך החלפנו את הדלתות בדלתות לבנות למעט דלת חדר האמבטיה שהוחלפה בדלת ירוקה בעלת צוהר זכוכית חלבית. מבואת החדרים לא חפה מטיפול עיצובי. מוקמו בה ארון זכוכית לכלים, מפות וכלי מיטה, ולידו מכונת תפירה ישנה מבית סבתא.
חדר משפחה: אמנם לא שברנו בקומה קירות וכך לא שינינו מיקומי חדרים, אך ניצלנו גג חיצוני נטוש באותו מפלס על מנת לסגור אותו לחדר משפחה. את הגג סגרנו בקורות עץ מולבנות ואת הרצפה חיפינו בפרקט בדוגמת אדרת דג. הפתח נסגר באמצעות קיר שבו פתחנו חלון גדול הפונה אל נוף של גינה ירוקה. גם כאן, שילבנו רהיטים ופריטים בשיטת הערבוב וההתאמה ובין היתר הצבנו ספרייה ישנה ששיפצנו וצבענו בגוון ירוק נעים ורגוע. פינת יצירה הופכת את החדר לאטרקטיבי עבור הילדים, והם נהנים ליצור, לשחק ולארח בו חברים.
חדר ההורים: נוצר כחדר עוטף ברוח וברכות במטרה לשמש מקום מפלט ומנוחה בשעות נעימות של יחד. נבחר טפט בעל הדפס גיאומטרי מעודן וכן הוחלפו חדר הרחצה הפרטי והריהוט בו. המיטה הוצבה מתחת לחלון, החיווט שונה בהתאם והוספו פריטי ריהוט וטקסטיל.
חדרי הילדים: מכיוון שלבן יש חיבה מיוחדת לגלקסיות ולחלל, חלק מהקיר והתקרה נצבעו בגוון תכלת עמוק ונתלה פוסטר גלקסיה. מיטתו הישנה חודשה ונצבעה באפור, ואת שולחן בית הספר הוא צבע בעצמן עם אמו. הוספנו כוננית ספרים, לוח הודעות וחפצים אהובים נוספים.
עבור חדר הבנות נבחר גוון לימון שנצבע בעזרת שבלונת מלמלה שהכנתי. וילון טול רך ונעים שעוטר בכדורי נייר ורודים נתלה. לצד כל מיטה הונח שרפרף קטן מצויר בעבודת יד שהכנתי עבור שתיהן באהבה רבה.
חיים חדשים לחפצים ישנים
פריט עיצוב אהוב במיוחד: מבואת הכניסה לבית היא בבחינת כרטיס הביקור של הבית ומעידה על אופי הדיירים. שידת הכניסה, המקבלת את באי הבית, היא פריט עיצובי שממש הכתיב את אופי הבית. השידה ייחודית ותוכננה בהתאמה אישית עבור בעלי הבית. היא פונקציונלית מאוד ומרכזת את כל הפיצ'פקעס הקטנים שמצויים בתיקים ובכיסים.
דבר המעצב: תהליך שיפוץ, עיצוב והלבשת בית מלווה בהמון אמוציות. התרגשות גדולה אך גם מתח רב. כל בית מספר סיפור אחר וכל לקוח מביא לפרויקט את האני שלו. ברגע שהלקוחה שמה בי את מבטחה, התהליך היה נינוח, זורם, מלא באנרגיות חיוביות ומלווה בהתרגשות ובהנאה מרובה.
טיפ: מהות הלבשת הבית היא מתן חיים חדשים לחפצים ישנים. לכן, אל תמהרו לזרוק ולרכוש חדש. התבוננו היטב בחפצים הישנים - בוודאי תמצאו כאלה שבאמצעות צביעה ושיפוץ יוכלו להכתיב את הטון בבית החדש. כשבני הבית מתגייסים לעניין ואף מתחילים לחדש ולצבוע בעצמם, נכנס לתהליך גם וייב נהדר.
לימור אורן, עיצוב פנים והום סטיילינג
במדור הקודם: הדירה המושלמת של אריק בנאדו