רחש הגלים, קולות המתרחצים והנקישות המונוטוניות של כדורי המטקות נשמעים ממרפסת הדירה בבניין התל אביבי החדש, וכשדלת הזכוכית פתוחה אפשר לשמוע את הקולות גם בסלון. אדריכל אלכס מייטליס, שעיצב את הדירה, ביקש להפוך את הקולות לחלק בלתי נפרד מחוויית המגורים.
בעלי הבית עוסקים במסחר ואוהבים מאוד עיצוב, והם עברו לביתם החדש עם שלושת ילדיהם הצעירים לפני חודשיים. כשרכשו את הדירה, ששטחה 200 מ"ר, היא כללה את המעטפת בלבד, והם פנו למייטליס, שאת עבודות העיצוב שלו – בישראל ומעבר לים – אהבו והעריכו. בפגישות הראשונות הם ביקשו ממייטליס שיתכנן עבורם דירה שתהיה בה תחושה אינטימית, ושתכלול שלושה חדרי ילדים, שלושה חדרי רחצה וחדר הורים. מייטליס חילק את הדירה לשניים. החלל הציבורי - הכולל סלון גדול, פינת אוכל ומטבח – נמצא מול הים. חדרי השינה נמצאים בחלקה הפנימי והצר יותר של הדירה. מרפסת רחבת ידיים, ששטחה 70 מ"ר, מקיפה את הדירה מהחלק הציבורי שמשקיף לים ועד לחדר ההורים שמשקיף לכיוון יפו.
בעלי הבית לעצב את הדירה בסגנון מינימליסטי ושישלוט בה לבן. "זה בהחלט צבע שעובד טוב עם המיקום אבל הייתי מודאג מהדומיננטיות שלו, שעליה הם התעקשו", מסביר מייטליס, ולכן שכנע אותם לשלב עם הלבן פליז מבריק. חלק מעבודת התכנון הוקדש ל"ניהול השתקפויות", למחקר אודות מהלך האור ולמניפולציות שמגבירות או ממתנות את נוכחותו. "האור משתנה, לפי שעות היום, הוא מגיע מבחוץ ויוצר השתקפות. הוא משמש בידי ככלי משחק בתוך מינימום משתנים שהם הקירות הלבנים, הרצפה שמחופה באבן טאסוס מיוון והפליז", הוא אומר.
כך, כבר בכניסה הוא יצר פינה עגולה מחופה פליז שפונה לכיוון הים. זה קצה המסדרון המוביל לחדרי השינה, מחופה בפליז מבריק ומואר בתאורת תקרה ורצפה. בתוכו משולבים ארונות, שירותי אורחים ופונקציות טכניות. הקווים העגולים מתבטאים גם בעמודים תומכים עגולים, שהגיעו כנתון עם מעטפת הדירה, ומשמשים לחלוקה הפנימית ולעיצוב המרחב. מייטליס השתמש בקווים העגולים, מאפיין חוזר במבנים שנבנו בעיר הלבנה בסגנון הבינלאומי, כדרך ליצירת חיבור בין פנים הדירה לבין העיר.
"לבן מינימליסטי יש גם בטוקיו, מוסקבה או מלבורן. היה לי חשוב לקשור את הדירה לתל אביב, ועשיתי את זה בעזרת האור ובאמצעות הגיאומטריה האופיינית לבנייני הבאוהאוס בעיר", הוא מסביר. "אין לי ספק שההערצה שלי לבאוהאוס היא אחת הסיבות לכך שבחרתי באדריכלות. קיימת אשליה שמינימליזם הוא פשוט, אבל זה בדיוק ההפך. אני קורא למינימליזם שלי 'מינימליזם עשיר'. הוא לא מאופיין בקווים ישרים ונקיים, יש בו חצאי עיגול והוא יותר מודרניסטי ממינימליסטי".
גם את הרהיטים הוא עיצוב ותכנן. שולחן האוכל מורכב מפלטת קוריאן ולאורכה רגל עץ. קצוות הפלטה מעוגלים ולא סימטריים, והקצה הצר יותר פונה אל הים וכך מושך לכיוונו את העין. מסביב מוצבים כיסאות עץ שעיצבו ריי וצ'ארלס אימס, הפרט היחיד שנרכש בחנות. את המטבח שתכנן מייטליס בנה נגר, הוא כולל אי מחופה בפליז וכיסאות מעץ במראה נזירי אך נוחים לישיבה. הסלון מרוהט בשתי ספות שמזכירות חלוקי נחל ושתי כורסאות. את השטיחים בדירה עיצב האמן האיטלקי איבו ביזיניאנו ופסלים מעשה ידיו מפוזרים במרחב.
בחדרי הרחצה רצה מייטליס ליצור תחושה אינטימית ולכן בחר לחפות את הקירות, מהרצפה עד התקרה באבן גולמית כהה עם מרקם מחוספס. "בתוך חדרי הרחצה אין השתקפויות, אין ים. האבן מתפקדת כמו שכבות של חול, היא יפה כמו ציור ומשמשת חיבור לטבע", הוא מסביר. על הקירות מורכבים ארונות מרחפים מאבן אוניקס שכוללים מגירות ותאורת לד שמוטמעת מאחור ומדגישה את ההשתקפות של האבן. "זו חגיגה של החומר, ניצול של האיכויות של האבו, ושימוש בה במקומות מפתיעים", אומר מייטליס. העבודה על אב הטיפוס ארכה שנה שלמה וכללה שישה דגמים עד לאישור הסופי.
>> במדור הקודם: הפנטהאוז היפה של מיקי שמו בחיפה
גם בחדר השינה נעשה שימוש באבן – הפעם בלוח הראש של המיטה המשמש גם בחלק מהמחיצה המפרידה בין אזור השינה לאזור הרחצה. "בעלי הבית נתנו לי יד חופשית לחלוטין, ההערות היחידות שהיו להם במהלך העבודה היו כאלה שעודדו אותי להעז יותר", נזכר מייטליס בחיוך. "בגלל שמדובר בבית למשפחה, חלק מהבחירות שעשיתי היו שמרניות יחסית והם עודדו אותי ושאלו, במקרים שחשבו לנכון, מה עוד אני יכול לעשות וזה היה נפלא".
מייטליס נרתע מהגדרות, הוא אמנם בעל תואר באדריכלות, אולם מעדיף להגדיר את עצמו – אם חייבים - כאדריכל שעוסק בעיצוב פנים. "אני יוצר, של כיסא, בית או בניין. זה לא משנה לי. למרות שיש עכשיו גל של יבוא מחו"ל, אני מעדיף לייצר כאן, בישראל, מאשר לקנות". לאורך השנים עבד הרבה באירופה, הוא תכנן מלונות באיטליה, מסעדות בלונדון, בניינים ברוסיה, צרפת וגרמניה, ועוד שלל פרויקטים בארה"ב וסין. כשפרצה המגפה, הוקפאו רוב הפרויקטים מעבר לים ומייטליס העביר את עיקר העשייה בחזרה לארץ. "למרות שעבדתי בכל העולם, אין מקום עם בעלי מלאכה איכותיים כמו בישראל, וקל לעבוד אתם. גם כשעבדתי על פרויקטים גדולים מעבר לים, למשל מסעדת Nopi של יותם אוטולנגי, היה לי נוח, זול ואיכותי יותר לייצר בארץ. כשאני מעצב מתקבלת תוצאה איכותית וייחודית, היא מאפשרת לי חופש עיצובי ולכן אני מעדיף זאת בהרבה על רכישה של ספה או מטבח".
האהבה הגדולה של מייטליס לעיצוב רהיטים נובעת גם מהסיפוק מתהליך של הייצור שלהם. "להבדיל מפרויקט אדריכלי או מעיצוב פנים, אב טיפוס של רהיט ניתן לייצר בשבוע עד חודש", הוא מסביר. העבודה על הדירה התל אביבית הובילה אותו לשלב הבא בקריירה שלו - ליין רהיטים בעיצובו ובתכנונו, שמיוצר במסגרת קואופרטיב שהקים עם בעלי מלאכה ואמנים שאתם הוא משתף פעולה על בסיס קבוע. הפריטים יימכרו ב-200,000-5,000 שקל, וחלל התצוגה יהיה בדירה של מייטליס בפלורנטין. "הרעיון הוא לייצר משהו ישראלי מקומי ייחודי, בתהליך עיצוב שיתופי. ככה אנחנו עובדים כבר שנים, אני מעצב ומקבל מהם פידבק ומשנה בהתאם, היצרן מבין את הרעיון ומשפר פה ושם, זו תמיד יצירה משותפת. יש אצלנו במדינה תרבות ייחודית, שונה מכל מקום בעולם ואני שואף לתת לה ביטוי. בעצם, אף אחד לא עושה ריהוט ישראלי אמיתי, אז החלטתי להרים את הכפפה", מסכם מייטליס, שמתכנן להשיק את המיזם לקראת סוף השנה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
עיצוב ותכנון: אלכס מייטליס
מעצב אחראי: אלעד כהן
פיקוח: אייל שריג
נגרות: אייל כנרתי
רצפת שיש טאסוס וכלים סניטריים: חזי בנק
אבן: פרביטל
אמנות ועיצוב שטיחים: Ivo Bisignano
שטיחים: Rugs&co
כיסאות: הביטאט
>> לחשבון האינסטגרם של הכתבת שהרון היבש