הדיירים: זוג בסוף שנות ה-40, היא סופרת, הוא עצמאי, פלוס שלושה ילדים - הבכור אחרי צבא, השני חייל ובן זקונים שלומד ביסודי.
הדירה: בית בגודל 450 מטר שנבנה בסוף שנות ה-60 על דונם אדמה בהרצליה פיתוח. במבט ראשון מדובר בבית לא שגרתי. קומת הקרקע הייתה מאוד חשוכה, ובמרכזה גרם מדרגות מחופה אבן חומה.
את הבית הקיפה מרפסת מקורה מרובת פתחים עגולים, המחופה באבן חומה כמו בגרם המדרגות, ויצרה חיץ בין הגינה לבית.
הקומה השנייה הקיפה את הסלון וצפתה אליו, ובתקרה - פתח סקיי לייט שהיה אמור להכניס אור יום, אבל צביעת הקירות בשפריץ בלעה את קרני האור. גם המטבח היה סגור והגינה מוזנחת ולא מזמינה בכלל.
החזון: המניע לשיפוץ היה המטבח הסגור והאפלוליות ששררה בבית. "רגיל זה לא בשבילי", ציינה בעלת הבית. "חסר לי אור ואווירה. אנחנו משפחה שמארחת המון. אנחנו ממש לא רוצים שהבית ייראה כמו מוזיאון למרות ריבוי יצירות האומנות שיש לנו. אנחנו רוצים בית שיהיה נעים להיות בו, ושישדר אווירת חופש".
בנוסף, בעלי הבית רצו לעצב פינת משפחה, אזור נגינה לפסנתר, פינת אוכל גדולה, חדר שינה מפנק וגינה מטופחת.
התלבטויות: בתחילת השיפוץ בעל הבית התנגד לשבירת קירות מכיוון שחשש שלא יישאר מקום ליצירות האומנות. אחרי שכנועים רבים והבטחה אישית שאגיע בעצמי ואתלה את כל העבודות, הוא התרצה והסכים לשינויים. אני עמדתי במילתי, ובסוף השיפוץ תליתי את פריטי האומנות.
כמו כן, בעלת הבית רצתה מטבח צבעוני ולא סטנדרטי, וסלון - רק לא בצבע לבן. לאחר שניתחנו את אופי הבית ואורח החיים, הגענו למסקנה שאוסף האומנות העצום, שכולל תמונות ענק בצבעים דומיננטיים, ייתן את הטון וישלים את הצבעוניות שהם זקוקים לה.
עלות השיפוץ: כחצי מיליון שקל, שכוללים את מטבח חדש, שבירת קירות, החלפת חלונות, חדר שינה, פרקט, תאורה, ריהוט עבודות נגרות ודקים. לא כולל הגינה.
השיפוץ: פינת מחשבות, ספות מעוגלות
כדי להאיר את הבית ולהכניס פנימה את הנוף שנשקף מהגינה הגדולה, שברנו את קירות הסלון ואת קירות המרפסת ההיקפית.
המטבח הוגדר כמרכז הפעילות המשפחתית ונפתח לכיוון הסלון. הצבעים השולטים בו: לבן עם נגיעות אדומות. במרכז המטבח אי נרחב שמשמש לארוחות ובו ממוקמים גם הגז וקולט אדים ייחודי דמוי מנורת קריסטל.
הכנסת המרפסת לשטח הבית אפשרה פינת אוכל ענקית, שצופה לבריכת דגים פסטורלית.
בסלון הוצבו ספות עור לבנות בצורת יאן ויאנג, שטיח עגול בצבע שמנת ושולחן זכוכית עגול במרכז. כמו כן, נבנה קיר נישות לטלוויזיה שתוחם את הסלון מצד אחד ומרמז על המתרחש מאחוריו.
מאחורי קיר הגבס עיצבנו פינת התרגעות לבני הבית עם כורסת ענק מסתובבת, פסנתר ונישות לספרי קריאה וחפצי נוי. הפינה צופה על פינת הישיבה החיצונית.
במרפסת שנסגרה, הוצב שולחן אבירים ארוך ומעליו מנורת עיגולים אוורירית.
קיר המדרגות שחופה אבן חומה דמוי שיריון של צב, נוקה מהמראה הכבד באמצעות טיח מיוחד בגוונים של חול תורכיז ונחושת. העבודה בוצעה על ידי אמן טיח, ששיווה לקיר מראה מעודן יותר.
השפריץ ברוב קירות הבית הוחלק ונצבע בלבן, דבר שאיפשר לאור שחדר מהגג להאיר את הסלון. העיגולים המאפיינים את הבית השתלבו בעיצוב החדש.
פינת ישיבה נוספת מול אח, שודרגה באמצעות ספה בגווני טורקיז וחום ומתכתבת עם הקיר המחודש. פסל מהאוסף הפרטי של בעל הבית הוכנס באחת הנישות התוחמות את הסלון.
חדר ההורים: ממוקם בקומה השנייה, הוגדל על חשבון חדר נוסף והפך לסוויטת הורים שחולקה לאזור שינה ולאזור התארגנות. ההפרדה ביניהם נוצרה על ידי קיר נמוך צבוע כסף. חדר השינה נצבע בצבעים בהירים, רכים ומרגיעים.
כל הקומה השנייה רוצפה בפרקט תלת שכבתי.
פריטים אהובים: ספת היאנג ויאנג לבנות מעור שמתאימה כמו כפפה ליד לחלל מפיטרו הכט. קולט האדים המיוחד, שעלה כ- 30 אלף שקלים.
פרולוג: לכל לקוח סגנון חיים משלו. החוכמה היא לזהות את אורח חיי המשפחה, הסגנון העיצובי והאווירה שמתאימה לבני הבית ולנסות להשתלב בה.
בפרויקט הזה נתוני הפתיחה של הבית מול החזון של דייריו היוו אתגר רציני. אני מאמינה שבסופו של דבר הצלחנו להתגבר על המכשולים ולעצב חללים פונקציונאליים לבני הבית ויחד עם זאת לקלוע לטעמם בריהוט ובסטיילינג. יותר מכל, הצלחנו ליצור את אווירת החופש שהם כל כך ייחלו לה, וזאת מבחינתי ההצלחה הגדולה.
איריס אבנרי דביר, בוגרת בצלאל, מרצה לעיצוב במכללת בניין ודיור ובעלת משרד לאדריכלות עיצוב פנים וסטיילינג
רוצים לראות בתים נוספים במדור?
שיפצתם את בית חלומותיכם ואתם רוצים לשתף את הגולשים? כתבו לנו מייל