הדיירים: זוג הורים בשנות ה-40 לחייהם פלוס שני בנים מתבגרים. האב עובד הייטק והאם בחברת תרופות וחובבת סטיילינג.
הדירה: הבית הוא בנייה חדשה בשכונה חדשה בהוד השרון. אפילו כבישים עדיין לא סללו שם. הבית עומד על מגרש של כ-300 מ"ר. בנוי כ-180 מ"ר ועוד מרתף כ-90 מ"ר. הבית נושק לשטח פתוח וירוק בצדו האחורי.
עוד באתר לעיצוב הבית:
שותפים מלאים לכל הבחירות
החזון: בני הבית ביקשו שני חדרי ילדים, סוויטת הורים, סלון, פינת משפחה, פינת אוכל, פינת משחקים, משרד, פינת מוזיקה, שירותי אורחים וחדרי רחצה. מכיוון שהמגרש צר באופן יחסי והמבנה הוא חלק מדו משפחתי, נעשתה חשיבה בתכנון ליצור שני אגפים - אגף אחד שיהיה פעיל יותר ביומיום ואגף אירוח. על ידי כניסה מהצד ולא מהחזית, חולק הבית לשני אגפים. בכניסה מהצד הימני, בעלי הבית מאוד שאפו לסגנון כפרי בגוונים נקיים ועכשוויים. הם היו שותפים מלאים לכל ההחלטות ובחירות החומרים והגוונים. היצירה המוגמרת בהחלט היתה משותפת.
משך הבנייה: כשנתיים.
ירוק מכל פינה
הבית מבחוץ מאופיין בשילוב שבין הכפרי לעכשווי. נאמן לסגנון הכפרי עם צבעוניות אפורה יותר עם שילוב בריקים, אבן וברזל. החוץ רוצף בחלקו האחורי בדק, תוך ויתור על דשא ויצירת קו אופק ירוק, המתלכד עם הפרדס האחורי ונותן את התחושה כאילו החצר גדולה הרבה מכפי שהיא.
הכניסה: בפתח שער הכניסה אפשר לראות עד סוף המגרש. לאורך המבנה ניתן לחוש כבר את חומרי הבניין הטבעיים, כמו הבריקים, ריצוף אבן משולב בכמה גדלים וגוונים, ואת חלונות הברזל הבלגי - מצד ימין חלון מפרץ המכניס בקריצה את המתרחש בתוך הבית, עושה את אותו הדבר מבפנים וגולש החוצה. אפשר לראות את האופק הירוק. הכניסה היא דרך דלת ברזל בלגי חצי אטומה אל תוך חלל גדול משותף. מול דלת הכניסה גרם מדרגות מפואר, באותה אבן, עם פרטים רומנטיים החוזרים גם במעקה הברזל, העשוי בזרימה אחת לכל אורכו, ללא מקטעים, וגם בכל הנגרות בבניין.
במורד המדרגות מימין מבואה קטנה עם ארון מעילים וחשמל, צבוע בגוון ג'ינס, ומיד אחר כך שירותי האורחים. ריצוף מאויר וציפוי קירות בגוון לבן ונקי עם קונטרסט של קירות בטייח וגה פגמטי בגוון חום שוקולד של הריצוף ונגיעות של זהב באקססוריז. למעשה הרקע כולו בשני גוונים, האחד נקי והשני חם מאוד, ויחדיו הם יוצרים את האווירה הכפרית והנקייה.
חלל המגורים: אגף האירוח, הסלון ופינת האוכל שימושיים יותר בזמן אירוח, ותמיד יש הרגשה שהחוץ שותף לחלל הפנימי. מכל פינה ניתן לחוש ולראות את הירוק. הבית פועל על פי שיטת האופן ספייס ויוצר תחושה של חללים גדולים. החלונות הבלגיים היורדים עד לגובה הרצפה מספקים את תחושת האינסוף. מימין המטבח ופינת המשפחה ומשמאל פינת האוכל והסלון. כל החלל עשוי חומרים שנפגשנו עמם בחוץ, האבנים, הבריקים והברזל. הצבעוניות בין אפור למוקה משרה תחושה חמימה ומשפחתית וגם נקייה ועכשווית.
הקיר האחורי טויח בגוון אפור עמוק. זהו טיח מינרלי שנותן נקודת פוקוס בחלל הגדול בגלל צבעו העמוק. ספה אפורה עם המון כריות המשלימות את צבעוניות התמונות, אשר צוירו על ידי אמה של בעלת הבית, ושטיח גדול מגדיר את החלל ונותן תחושה חמימה. הריצוף ארצישראלי בשלל גוונים טבעיים ובגדלים שונים. במרכז הסלון שולחן עץ, המחזיר את החמימות וחזרת החומר של פינת האוכל הסמוכה. הריהוט האלגנטי לצד פריטי ריהוט רסטיק נותנים את השילוב האולטימטיבי.
המטבח: המטבח הכולל גם אי עם ישיבה לאכילה יומיומית ומשלב את פינת המשפחה, שם צופה המשפחה בטלוויזיה. זהו מרכז הבית. הפינה מספיק גדולה להכיל את בני המשפחה ואף יותר, אך אינטימית ליצירת אווירה חמה. רוב חיינו סובבים סביב המטבח בבית, וכך, אפשר לעשות שיעורים על האי, לאכול ארוחות משפחתיות, לבשל, לצפות בטלוויזיה וכל זאת במשותף. אי הבישול והישיבה הוא הרהיט המוסיף ביותר, הוא מעגן סביבו גם אפשרות לדקורציה, גם פרקטיקה של אחסון ועבודה, גם אפשרות לשבת ולאגד את בני המשפחה סביבו. מכיוון שהוא פונה גם לחלל הדקורטיבי של הבית, החלטתי לחשוף מידוף ואבזור לכיוון זה ולא ליצור בלוק כקיר בין החללים. יש משהו מאוד מרכך כשרואים אבזור או את הקרביים/נשמה ולא הכל סטרילי.
פתחנו חלון ענקי לכיוון החוץ, את השיש המשכנו למעשה עוד חצי מטר החוצה, וכך קיבלנו תחושה של גינה הנכנסת אל הבית. חלון המפרץ גם הוא עוד שימוש אשלייתי בחלל שלמעשה לא קיים, מכיוון שזהו שטח באוויר, הנותן אשליה של מטבח הרבה יותר גדול מכפי שהוא. הסגנון האנגלי רומנטי חוזר גם כאן. השתמשנו שוב באותה פלטת צבעים. כל הארונות מסביב נצבעו בגוון לבן שבור, ואילו האי בגוון מוקה אפור עמוק, לחזרת הצבעוניות. על גבי האי משטח עץ מבוקע שנעים מאוד לעבוד עליו ולאכול עליו, ואילו על גבי שטחי העבודה העיקריים השתמשנו בשיש קיסר עם פרט סיום של מקור ציפור מסוגנן. הידיות נבחרו מטורקיז האוס, ויחד עם המנורות המשלימות את הפליז, סוגרות מעל של תחושת עבודת יד. אותם חומרים גם חוזרים בפרזולי הפתחים, ובנגיעות בידית התנור, שגם נראה כתכשיט מוסיף עניין. עשינו המון שימוש באבזור, כמו קיצ׳נאייד, סלסילות פירות, כוסות ועוד, המכניסים צבעוניות פסטלית עדינה והמון נשמה.
פרקט לתחושת חמימות
פינת המשפחה והמשרד: הקומה השנייה מרוצפת כולה בפרקט, כך שמיד יש תחושת חמימות. בעלי הבית התלבטו אם להוסיף חדר שינה נוסף בקומה. החלטנו להשאיר את החלל פתוח לכיוון המדרגות אך מוגדר באמצעות ויטרינות בלגיות. בעתיד, אם יהיה צורך בחדר נוסף, יהיה אפשר לבודד את החדר. המשמעות היא שהחלל נראה ענקי, האור הטבעי מן החדר חודר לחלל המדרגות, וכרגע הפינה משמשת כפינת משפחה קטנה/משרדון להורים. היתרון הנוסף בחלל הזה הוא שהוא משמש כחיץ בין אגף ההורים לאגף הילדים. פינת משפחה והמשרד תחומה בבועת זכוכית עם ברזל בלגי צבוע בגון הקירות, המקנה תחושת מרחב, על אף צרות המבנה.
חדר השינה: מצד ימין, סוויטת הורים עם גג עץ חשוף לאשליית מרחב, ומעבר לאמבטיית הורים דרך פינת ארונות רומנטית. המעבר מודגש במפתח ממוסגר המקשר ומדגיש את הרומנטיות. האמבטיה המכילה שני ארונות עם שני כיורים, ושתי מראות שנקנו מאיקאה ונצבעו בתרסיס צבע. פנלים על הקירות נצבעו גם הם בגוון הקיר. ההמשכיות של גווני הבית בטונים שונים נשמרת גם בחלל הזה, תוך שבירה בכל פעם באמצעות הגוון הלבן ליצירת אור ופתיחות.
חדרי הילדים: בצדו השמאלי של מהלך המדרגות שני חדרי ילדים ואמבטיה משותפת. גם כאן הצבעוניות נמשכת, תוך דגשים של גוונים לקונטרסט כמו אפור כהה באמבטיה, צהוב חרדל בחדר הבן וכחול בחדר הבן השני. אגף הילדים מקבל טיפה יותר מודרניות, לתחושה צעירה יותר, אך עדיין נאמנה לסגנון הבית כולו.
מסיבת פיג'מות במרתף
המרתף: בקומת המרתף תוכנן חלל מרכזי העונה לדרישות המשרד, פינת המוזיקה ופינת המשחקים. לילדים בגילים הללו יש המון פעילות משותפת עם חברים וזהו חלל גדול רב תכליתי שאפשר לשחק בו במשחקי מחשב וקופסה, ללמוד יחד ואף לארח מספר רב של ילדים לשינה. במרכז החלל עומדת ספרייה המתפקדת כעוגן עיצובי גם בגין גובהה, וגם בגין צבעה הלבן הבוהק על רקע קיר אפור כהה.
דבר המעצב: ההתמודדות העיקרית היתה ליישם ולתרגם את הרצון ליצירה חמה, כפרית אך נקייה במסגרת תקציבית שפויה.
פריט אהוב: אי הבישול והישיבה. האבזור הרב הוא שנתן את הנשמה לבית. הודות לבעלת הבית בעלת טעם משובח ותחביב לסטיילינג, שמימשה כל פינה בבית באמצעות האבזור.
שרה ונירית פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים
במדור הקודם: כל אחד צריך עץ אמיתי בסלון
לכל הכתבות במדור בשיפוץ