הדיירים: זוג הורים צעירים ובתם בת השנה.
הדירה: דירה ששטחה כ-90 מ"ר בבניין משנות ה-60 בשכונת נוה אביבים בתל אביב. הדירה מעולם לא שופצה, והיו בה שני חדרי שינה, המטבח המקורי סגור כחדר, חדר הרחצה המקורי, סלון ומרפסת סגורה. לאורך הדירה עובר קיר בטון טרומי ומחלק אותה למעשה לשני חלקים. בקיר הזה אי אפשר היה לגעת.
החזון: הדיירים ביקשו שיפוץ טוטלי של הדירה. הם רצו להוסיף חדר שינה, נוחות אופטימלית ומקום רב לאחסון. הסגנון של הדיירים וקו העיצוב שלנו מאוד התחברו והדיאלוג זרם מלכתחילה. הקווים המנחים לעיצוב היו - בהיר, פתוח, גרפי, פרקטי ועם טאץ' אמנותי. הקפדנו על כל פרט ופרט, על האיכות ועל ייחודיות החללים.
משך השיפוץ: השיפוץ נמשך כשמונה חודשים, כולל זמן התכנון ותיאום מול ספקים. העיכוב המשמעותי נוצר בתחילת הדרך בעקבות בדיקות הקונסטרוקציה ובחינת האפשרויות לחלוקת הפנים. לאחר הבדיקות התברר שאי אפשר להוריד את הקיר הטרומי העומד במרכז החלל הקיר או לפתוח בו ולו פתח קטן. מצאנו פתרונות מותאמים ויצאנו לדרך.
ביטלנו את ההפרדה בין המרפסת המקורה לסלון ובכך הגדלנו את המרחב הציבורי. זה אפשר לנו להפוך את חדר המטבח לחדר, וליצור מטבח פתוח לסלון. מכיוון שמיקום המטבח אינו סטנדרטי והוא לא סמוך לחלון אלא קרוב למעבר לחדרים, ייצרנו דלת הרמוניקה מפרופילים בלגיים. כך, כאשר מבשלים או יושבים במטבח ולא רוצים להפריע, אפשר לסגור את הדלת. סגרנו את הדלת שהובילה מחדר השינה למרפסת ויצרנו נישה לוויטרינה ליד פינת האוכל. את הדלתות תכננו כך שייראו כמו דלתות ההרמוניקה וכך נוצרה חזית רציפה וקשר בין הפונקציות השונות לאורך קיר הבטון הארוך. את חדר הרחצה חילקנו לשניים – אחד לילדים ולאורחים והשני חובר לחדר ההורים.
מכיוון שהחלל הנתון אינו גדול, הקונספט שלנו היה לנסות ליצור מראה אוורירי וקליל לפריטים השונים ולזרימה במרחב. זה בא לידי ביטוי בפתיחה מקסימלית (ככל שהאילוצים הקונסטרוקטיביים אפשרו), בבחירת חומרים ופלטת צבעים קלילה ובהירה, ובבחירת רהיטים קלילים, לא מסיביים וגם לא גבוהים מדי. החלטנו להימנע ממסגרות שחורות ולהעדיף מסגרות בהירות כדי ליצור שקט ויזואלי. את המנורות אנחנו תכננו ויצר דוד (דוד פולד תאורה) ואת התמונות הזמנו מאורבן אאוטפיטרס ומסגרנו במסגרות איכותיות בארץ. ההצלחה הגדולה של הפרויקט, לדעתנו, היא בכך שלמרות שהבית מלא בתמונות, רהיטים, ספרים, צעצועים, וחומרים, התחושה המתקבלת היא של קלילות, קוליות וזרימה מקסימלית במרחב.
הכניסה והמטבח: במבואה תכננו ארון ייחודי שמשמש כמחיצה בין המבואה למטבח ומעין "פאוזה" שלדעתנו מאוד הכרחית כשנכנסים הביתה, רגע קטן ופרטי לפני שנחשפים למרחב הפתוח. הארון משמש לתליית מעילים וכארון שירות. על דלת הארון קבועה מראה. בצדו השני הארון הוא חלק מהמטבח.
רצינו מטבח פתוח ואוורירי ולכן חזיתות הארונות הגבוהים צבועות בגון ענן ממניפת נירלט, כדי שיתמזגו ברקע. הדלפק מורכב מחלק מסיבי וחלק נמוך יותר (בגובה שולחן סטנדרטי), העומד על רגלי ברזל ומשמש לאכילה. החזית ורגלי הברזל צבועים בגוון כחול עמוק וכך גם רגלי הברזל של הכיסאות, שהיו במקור שחורות. חלונות הזכוכית הגדולים בסלון משמשים לאוורור החלל המשותף, אבל מעל הכיריים יש נקודה לקולט אדים, אם הדיירים יחליטו שיש בו צורך. את תעלת המיזוג, העוברת לאורך הקיר מתקרת השירות שמאחורי ארונות המטבח הגבוהים, השארנו בצבע כסוף.
הסלון ופינת האוכל: הדיירים חששו משטחו המצומצם של הסלון, אבל בזכות טשטוש הגבולות בין הפונקציות השונות במרחב הציבורי יש תחושה של מרחב. הוספנו רהיטים קלילים, בצבעוניות בהירה ונעימה וספה עם גב ומסעדים נמוכים יחסית. הספרייה, שנראית מהכניסה לבית, קלילה ואוורירית. השתמשנו בברזל ופח צבועים בגוונים בהירים ובמדפים וחזיתות מאם.די.אף צבוע ועץ ליבנה בגימור טבעי. מאוורר התקרה שקוף כדי לא להכביד על המרחב. בצד יש שולחן אוכל המתאים לארבעה-חמישה סועדים.
חדר ההורים: נאלצנו להגביה את מפלס הרצפה בגלל מיקום נתון של קולטני ביוב, ואת המדרגה הלא אופטימלית הזו טשטשנו באמצעות פאנל תחתון בקו חזית הדלת ובגוון הדלת. לארון הקיר הבהיר הוספנו ידיות עץ גושני גדולות. החצי התחתון של הקיר מול המיטה צבוע בגון גרפיט ותלוי עליו שטיח קיר (גלוריה מונדי). תמונות נוספות הביאו הדיירים מאנתרופולוג'י בניו יורק.
חדר הילדה: קיר המסדרון ליד החדר צבוע במספר שכבות של צבע מגנט ותלוי עליו קולאז' באורך שני מטרים שיצרנו והדיירים לא ראו עד הסיום. בקצה המסדרון יש אזור שירות ובו מכונת כביסה וחלון גדול לתליית הכביסה.
פריט אהוב: אנחנו מאוד אוהבים לתכנן פרטי נגרות מותאמים לכל פרויקט, ובפרויקט הזה ארון הכניסה, הספרייה, ארון הלוקר, ארון הבגדים ולמעשה כל הפריטים הם ייחודיים, מקוריים, על זמניים, פונקציונאלים ואינם משתלטים על המרחב, אלא מייצרים סביבה הרמונית ואוורירית שנעים לחיות בה. הם מייצגים באופן מושלם את בעלי הבית בצבעוניות המדויקת והעדינה, ובדיטיילס המעניינים שמייחדים כל פריט ופריט.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
דבר המעצבים: התהליך לא היה חף מבלת"מים, שצצים בכל פרויקט, בהתלבטויות ובקבלת החלטות תוך כדי תנועה ולמרות זאת הוא היה מהנה במיוחד בגלל הכימיה וההרמוניה עם הלקוחות. כשיש הקשבה ופתיחות, כבוד הדדי וגמישות – התהליך מהנה יותר, מלחיץ פחות והכי חשוב – התוצאה הסופית מוצלחת יותר .
במדור הקודם: בצל ההפגזות: הזוג ששיפץ בית מהמם בעוטף עזה
טיפ: בתחילת התהליך התבססנו על ההנחה שניתן לפתוח את הקיר המרכזי, שלמעשה מחלק את החלל לשניים. כשהתברר סופית שאי אפשר "לגלח" אפילו חמישה סנטימטרים כדי להרחיב מפתח – נאלצנו למצוא פתרונות יצירתיים. זה החלק הכי מאתגר ומרתק במקצוע שלנו – לא להתאהב אף פעם לחלוטין בלייאאוט ולא להיקשר לשום רעיון ברמה שהראש נסגר להמשך התפתחות ולרעיונות חדשים. מדהים איך כשחושבים שזהו, אין יותר אפשרויות לתכנון אופטימלי – מוצאים עוד חידוד, עוד דיוק ובסוף למרות האילוצים (ואולי בזכותם) התוכנית הסופית היא המוצלחת ביותר. הסיפוק הכי גדול הוא שלא ויתרנו על שום חלום או צורך של הדיירים בגלל האילוצים המבניים.
עיצוב: סטודיו 37 – דנה גוטמן ורותם סולרצ'יק
קבלן שיפוץ: מאיר לוי א.ש.ל הנדסה, בניה וגמר
מטבח וארונות אמבטיה: ברוך פיין
ספרייה וארונות: רוני אופיר – הצריף של רוני הנגר
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן