אופי עכשווי וקוסמופוליטי
"רצינו ליצור המשכיות למומחיות הקולינארית של המסעדה ולמצוינות שלה", סיפרו Rojkind ו-Esrawe, "ולייצר סביבה הולמת וראויה לחוויה הגסטרונומית שהיא מעניקה. התוצאה הסופית הושגה לא רק בעבודה עם ומול הלקוח-הבעלים, אלא גם עם כל הצוות שלו". בקשת הבעלים אמנם כיוונה לפרשנות יפנית אך לא מובהקת לחלוטין, ולמעשה, רצונו היה שהמקום יישא ביטוי אישי ואופי ייחודי - אופי עכשווי וקוסמופוליטי, אשר עוצמתו תושג באמצעות חוויות חלל שונות החוברות למעין מקדש אקסקלוסיבי שנועד לקהל אוהבי סושי.
החזית יוצאת הדופן מדמה רשת, ונדמית כאילו בקעה מתוך האדמה כשהיא מטפסת מעלה בבניין, כמו מחקה את צמחי הקיסוס החובקים-סובבים את הקירות התומכים. מופעה הייחודי נרקם משתי שכבות עצמאיות (עם מרווח בין אחת לשנייה) עשויות מתכת בחיתוך CNC, שהעניק להן חזות מחוררת אשר הושלמה בעבודת יד להשגת דיוק מרבי.
"במשרדנו, אנחנו מקפידים מאד על תכנון אקספרימנטאלי באמצעים דיגיטאליים, כמו גם על איכויות הביצוע והבנייה. זוהי הסיבה שהתמקדנו באופן מיוחד בתרגום הגיאומטריה המורכבת לכדי שרטוטים פשוטים ומובנים שיהיו ניתנים לביצוע מקומי כאן במכסיקו סיטי. הניסיון הרחב שנצבר אצלנו במהלך השנים האחרונות חידד אצלנו את המודעות לגבי כוח העבודה המקומי ולגבי איכות התוצאה הסופית שביכולתנו לקבל, כמו גם את ההכרה שקשה יהיה למצוא כמותם במדינות אחרות", אומר ROJKIND כשהוא מתייחס לדיגום הרשת של החזית, העונה לממד הפתיחות של התכנון בהיותו מסנן את האור, הצל והמראות החודרים דרכו לחללי הפנים ומעשירים את האווירה בהם בשינויים מעודנים.
אזורי Inside Out
שטח המסעדה משתרע על 692 מ"ר בחלוקה לשלושה מפלסים מרוצפי עץ המקושרים ביניהם באמצעות מדרגות מרחפות, וכבר באזור החוץ, עם הכניסה אל טרסה חבוקה בצמחייה טבעית, מתקבלת תחושה אינטימית. חזיתו המרושתת של המבנה וסביבתו החיצונית תוכננו בקפידה זהירה ליצירת רצף בין פנים וחוץ, ובהתבסס על הקונספט הרעיוני לייצר חוויות משתנות, תוכנן חללה בחלוקה לאזורים "נושאיים" שונים: טרסות, בר סקי, חדר תה + טרסה עליונה, ובהשראת רול הסושי גם אזורי Inside Out ,המצויים אמנם מאחורי קרום המתכת של החזית אך מעניקים ליושבים בהן תחושה של חוץ ובעונות הקרות ניתן לסגרם עם מחיצות זכוכית. כל אחד מהאזורים אופיין בעיצוב אחר המגלם קשר ישיר עם מהות הפונקציה שהוא ממלא, ובהמשך לכך אף הסגנון והאווירה בהם משתנים.
כלל פריטי הריהוט במקום, הן אלה המשמשים בחלל הפנים והן אלה המצויים בטרסות שבחוץ, תוכננו ייעודית עבור המסעדה: קולקציה שלמה של כיסאות ושולחנות שעוצבו בקפידה מחושבת בהתאמה לאופיים של אזוריה השונים. פיתוח ועיצוב הקולקציות ארך מעל לשמונה חודשים, ו-ESRAWE, המעצב, מסביר: "המטרה הייתה להעניק ללקוחות אפשרות להתחבר לאווירות שונות ולבחור מביניהן את זו המועדפת עליהם. כל חלל עוצב תוך שימוש במערך חומרי אחר וכבעל מאפיינים משלו, והמכלול מקיף טווח רחב של אפשרויות וסגנונות".
כך, למשל, חדר התה הוא מרחב מרוצף ומחופה עץ, אשר חלק ממנו הוא חלל גבוה והקיר התוחם אותו ונמשך לכל גובהו מחופה בצמחייה שופעת. הישיבה בחלל זה עוצבה באורח ייחודי כך שכל מערך שולחן וכיסאות מוצב סביב מעין גומחה תחתונה ברצפה (סוג של בור), משטחי השולחנות מקובעים לקיר וכמו נובעים ממנו, ומושבי הכיסאות יושבים על הרצפה כך שהרגליים מצויות, למעשה, בגומחה. השולחנות והכיסאות עוטים גון ירוק החובר לקיר הצמחים ולחיפויי העץ, והתחושה בחלל זה היא תחושה חזקה של טבע.
Rojkind ו- Esrawe התכוונו שסיפורה של טורי טורי יהיה שונה, והוא אכן כזה בכל מובן- אם בתכנונה האדריכלי ובמופעה הצורני המיוחד שמייצר נוכחות יוצאת הדופן במרקם השכונה בה היא ממוקמת, אם ברעיון העומד בבסיס עיצובה לספק ללקוחותיה מבחר סגנונות עיצוב ואווירה לבחירה, ויותר מכל, באורח בו היא מצליחה לממש זאת כחוויה שלמה של קולינריה ואסתטיקה.
תכנון אדריכלי: Michael Rojkind ,Michael Rojkind Arquitectos
עיצוב פנים ורהיטים: Esrawe Studio ,Hector Esrawe
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"