כשפותחים את דלת הכניסה של הבית השוכן באחד מיישובי השרון, והמבט החוצה את החלל פוגש מרחב פתוח המשתרע מולו וכמו נמשך ונמשך אל עבר אינסוף, קל להבין את החיזור הנמרץ של מעצבת הפנים אורלי אמיתי ויורם בעלה אחרי המגרש שעליו הוא ממוקם. "גם ביתנו הקודם היה בית שבנינו, אך הילדים שבגרו והצרכים שהשתנו בעקבות זאת הביאו אותנו להחלטה על בניית בית חדש שיהיה מותאם יותר לאורח חיינו העכשווי, מה גם שהתאהבנו במיקום של המגרש", הם מספרים.

ליאת דנקנר, בית חוץ
חזות קוהרנטית שאינה מסגירה את העובדה שמדובר במבנה דו משפחתי. אזור הכניסה משתלב בחזית כעין פרק ניתוק | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, מדרגות כניסה
מדרגות הכניסה | צילום: שי אפשטיין

עוד באתר לעיצוב הבית:

תובנות ורצונות ברורים

אל האדריכלית ליאת דנקנר, שהיתה אחראית על התכנון הארכיטקטוני, הם הגיעו אחרי שאורלי התרשמה מבתים בתכנונה שתאמו את הסגנון והרוח שרצתה ליצור בביתה החדש, והתהליך המקצועי-אישי זרם כדיאלוג פורה, שלו היה שותף גם יורם, שלקח על עצמו לשמש כמנהל הפרויקט. "אורלי ויורם הגיעו אלי מגובשים לגמרי, עם תובנות ורצונות ברורים", מספרת דנקנר על הפרויקט שהופקד בידיה - תכנון בית דו משפחתי הכולל יחידה גדולה שנועדה לשמש למגוריהם ויחידה קטנה יותר, על מגרש המשתרע על 660 מ"ר. עם עיסוקה של אורלי ולמודי ניסיון מביתם הקודם, הפרוגראמה שניסחו היתה מדויקת: לכלול בקומת הכניסה את משרדה של אורלי,  ליצור יחידת הורים מפנקת בקומה העליונה + שתי סוויטות קטנות יותר שימשו לאירוח וכמשרדו של בעל הבית, וכן יחידה לבן הבוגר בקומת המרתף.

ליאת דנקנר, כורסאות
הגובה הכפול מגדיר את אזור הסלון | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, סלון
הסלון: תחום בשקיפות החושפת את הגינה והבריכה | צילום: שי אפשטיין

בהיבט האדריכלי האתגר של דנקנר היה לדבריה "ליצור מבנה שחזותו תיראה אחידה ולא תסגיר את החלוקה לשתי יחידות". ואמנם, הבית נקי הקווים אינו חושף זאת כלל ועיקר, אלא נחשף כמעטפת קוהרנטית שבה משתלב אזור כניסה מרשים ועוצמתי: מספר מדרגות שיש מרחפות מובילות אל מרחב חיצוני-פנימי המתנשא עד גובה גג הבית, ודלת גבוהה מחופה בסרגלי עץ אלון מגוון הממשיכים ומחפים גם את מלוא גובה הקיר, בהתאמה לסרגלי עץ הטיק של חלונות הקומה העליונה. ממד הגובה הרב של אזור הכניסה ממשיך בתוך הבית פנימה בו הוא מגדיר את אזור הסלון, ובשאר חללי הקומה הגובה מעט צנוע יותר, רק שלושה מטרים וחצי. משמאל לאזור הסלון ממוקמים המטבח ופינת האוכל; מימינו יש מעבר למשרדה של אורלי ולשירותי אורחים;  ממעל חוצה אותו גשר-גלריה של הקומה העליונה; וגרם המדרגות המוביל אליה ממוקם לצד דלת הכניסה. מאחורי קיר הסלון תוכנן אמנם חדר משפחה/טלוויזיה, אך להבדיל מהבית הקודם, שבו היווה חלל המשפחה אזור פעיל שבו הרבו לשהות, את מרכז החיים בביתם הנוכחי העדיפו אורלי ויורם לקבוע במרחב המגורים הפתוח, ליהנות ממנו ולחיות אותו, כדבריהם.

ליאת דנקנר, סלון גובה
מבט מאזור הכניסה אל עבר כלל אזורי החלל ואל הספרייה הממוקמת בגשר | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, מטבח
המטבח. רווחה ונגישות נוחה לפינת האוכל | צילום: שי אפשטיין

הנוף הוא הנרטיב

נוכח מיקומו של הבית, אך טבעי היה שהנוף יהיה הנרטיב הרוקם את שפתו, אשר בתוך כך מאופיינת בפתיחות רבה ומשמרת קשר הדוק עם החוץ: רצף ויטרינות מייצר חזית שקופה לכיוון הנוף, וכך גם ויטרינה גדולה המלווה את גרם המדרגות מעברו השני של החלל, לכיוון החזית הקדמית. לממד השקיפות מתווסף מארג חומרי מודרני וחמים כאחד - ריצוף קומת הכניסה בוצע באריחי שייגריי אפורים שנבחרו בשל חוזקם  ובשל גונם ההומוגני המדמה בטון, והם משמשים גם לריצוף פינת הישיבה החיצונית תוך יצירת המשכיות ויזואלית המדגישה את חיבור שני המרחבים. קירות החלל נצבעו בלבן, והקיר המפריד בין אזור הסלון וחדר הטלוויזיה חופה לכל גובהו בלבנים בגוני שחור-אפור, אשר שילובן, לדברי אורלי, "יוצק חמימות, ובאופן הנחתן ב"שורות עוקבות" (לבנה מעל לבנה)  גם מייצר מראה נקי החובר היטב לשפת החלל". 

ליאת דנקנר, מדרגות
גרם המדרגות שמוביל לקומה העליונה | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, קומה שנייה
גשר הגלריה שבקומה העליונה: רחב מאד, זורם בתצורת L, ומייצר מופע של אזור בפני עצמו | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, ספריה
קיר הלבנים שנראה מימין מייצר תחושת המשכיות בין שתי הקומות | צילום: שי אפשטיין

חיפוי זהה הוענק גם לקיר הצמוד לוויטרינה מאחורי גרם המדרגות, והתחושה המתקבלת היא של מידתיות נכונה, של מרחב שבו נמהלים עוצמה ועידון לכדי איזון מדויק - שילוב של חומרים ואלמנטים שנוכחותם עשירה וניכרת, אך באורח שאף אחד מהם אינו משתלט או דומיננטי מידי. תאורת החלל מורכבת מגופים שקועים, ספוטים ומינון מדוד של גופים דקורטיביים באזורים ממוקדים, ופריטי הריהוט מגלמים בחירה אקלקטית אנינה עם זיקה כלשהי לסגנון טבעי, דוגמת שולחנות הקפה והאוכל המעוצבים מאדני רכבת, או צמד כורסאות עשויות מקליעת אצות ים. 

פינת האוכל ממוקמת בנגישות נוחה ופונקציונלית למטבח הנהנה מספייס ראוי, ובו משתלבים יחידת כיור עם משטח קוריאן, יחידת קיר בעלת חזיתות פורניר מחורץ המצניעה בתוכה מכשירי חשמל אינטגרליים, ויחידת אי גדולה שכמו מגדירה את שטחו במרחב הפתוח. עיצוב היחידה, המשמשת לאחסון, לעבודה וכדלפק אכילה לחיי יומיום, משלב גוף עם חזיתות צבע בתנור, משטחה העליון עשוי גרניט כהה, ושלושה גופי תאורה דקורטיביים המשתלשלים מעליה משלימים את חזותה.

ליאת דנקנר, חדר שינה
חדר השינה. כל הארונות ויחידות האחסון עוצבו ייעודית בהתאמה מדויקת לצרכים | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, מקלחת
אזור הרחצה: מרווח, נוח ונחלק לאזורים | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, כיור
אזור הכיור כולל יחידת נגרות מרחפת עם שני כיורים גדולים | צילום: שי אפשטיין

חזות אותנטית וקלילה

גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה אמנם ממוקם כך שהוא אינו נוטל מנפח החלל,  ועם זאת, לצד שקיפות הוויטרינה המלווה אותו וכשהוא כמו מרחף בחלל הגבוה נוכחותו מרשימה ומייצרת מוקד של עניין אסתטי. המדרגות בנויות מבטון במופע גולמי נטו (ללא תוספת שכבות טיח וחיפוי), שמשווה לגרם כולו חזות אותנטית וקלילה יותר, והמעקה המסוגנן משלב זכוכית שקופה, ניצבי נירוסטה מעודנים, ומאחז יד מעץ החובר חומרית וויזואלית למדרכי העץ המחפים את המדרגות.

ליאת דנקנר, חזית
מעקה שקוף התוחם את שטח הגן מבטיח שדבר לא יחסום את יפי המראה | צילום: שי אפשטיין
ליאת דנקנר, בריכה
רחבת ישיבה מרוצפת באריחי שייגריי זהים לאלה שבבית, דק עץ עם כורסאות מזמינות | צילום: שי אפשטיין

נרטיב הנוף נחשף במלוא עוצמתו גם בקומה העליונה, שבה גשר הגלריה משקיף ישר לעברו, מחדיר אותו פנימה ומדגיש את תחושת החיבור עם החוץ גם כשנמצאים בגובה. הגשר הרחב, שכמו כל הקומה העליונה מרוצף בפרקט אלון, תוכנן ביד נדיבה כאזור בפני עצמו ולא כמעבר פונקציונאלי בלבד, כך שאפילו פינת ישיבה חיננית ניצבת בשטחו. מתארו זורם בתצורת האות L, שעל קיר "צלעה הקצרה" משתלבת ספרייה גדולה, וחללי הקומה ממוקמים משני עברי הצלע הארוכה יותר- יחידת הורים רחבת ידיים בצד אחד ושתי סוויטות נוספות בצד השני, כשבכולן מותקנות דלתות מסוגננות וגבוהות מהמקובל- 2.80 מ'. יחידת ההורים נהנית מהנוף באמצעות פתח ענק מרצפה לתקרה שפונה אליו, ושטחה כולל אזורי שינה ורחצה המקושרים ביניהם באמצעות אזור ארונות רחב ונוח. העיצוב המוקפד של אורלי שילב בהם ארונות, שידת מגירות ויחידת כיור אשר בוצעו ייעודית, ובחדר הרחצה המרווח והמפנק חופו אזורי המקלחת והשירותים באריחי פסיפס שחורים הנוסכים נופך דרמטי משהו.

בבית המשמר יחסי חוץ-פנים הדוקים, המרחב המשתרע ביציאה מהסלון מתקבל כהמשך רציף וטבעי של חלל הפנים: רחבת הישיבה מרוצפת באריחי שיי גריי, ולצדה דק עץ עם כורסאות המזמינות להתרווח בתוכן מול הנוף ומול בריכת גלישה מפנקת מחופה באריחי פסיפס. וכשגונה הכחול נשזר בתמונה המרהיבה שחושפת את הנוף הקרוב והאופק הרחוק, שוב קל להבין מה שבה את לבם של אורלי ויורם מלכתחילה, ולא בכדי.

ליאת דנקנר תוכנית
התוכנית

עיצוב פנים: אורלי אמיתי
תכנון: אדריכלית ליאת דנקנר

ריהוט: סיאם; חיפוי לבנים: פרקטים; פתחים: ווינקס; מטבח: רגבה; משטח קוריאן: גיא בורסטין;  משטח גרניט: פרביטל; מדרגות ומעקות בכל הבית: שרון מעקות; נגרות ספרייה ודלתות: נגריית קלוד.

במדור הקודם: להתחיל את החיים או לסיים אותם בדירה הזאת
לכל הבתים של בית ונוי 

הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"