מבט מהרחוב אינו מסגיר כי הבית שתכננה האדריכלית נאוה יעבץ באחת מערי הדרום הוא למעשה חציו של דו משפחתי, שכן חזותו הייחודית וריבוי החזיתות המאפיין אותו מקנים תחושה של בית בודד. השטח שעליו הוא נבנה משתרע על 360 מ"ר, כך שניצולו המיטבי לצורך העצמת תחושת גודל ומרחב בתוך הבית פנימה לצד הותרת שטחי חוץ מספקים היווה לדידה של יעבץ קו מנחה בתכנון. מתארו המבני נשען על שני גושים לא זהים בגובהם ופרק חיבור שקושר אותם, והחתירה לניצול שטח מקסימלי תורגמה באמצעות מעטפת לא שגרתית - קונסטרוקציית בטון מחופת אלומיניום שמשולבת עם זכוכית, וזורמת בקו אלכסוני ההולך ומתרחב כלפי מעלה.
"לצד תחושת המרחב הנוצרת אגב כך, השיפוע ההפוך אף מונע מקרינת שמש להכות ישירות על הזיגוג, וכן מונע הצטברות אבק. השאיפה הייתה לשלב למבנה גג קל, אך המציאות הביטחונית הלא פשוטה של האזור הכתיבה גג יצוק כהלכתו", מסבירה יעבץ את מה שנחשף לעין כעין פירמידה הפוכה ושקופה, שטופלה בכל ההגנות הנדרשות שנגזרות מכך: ציפוי LOW E, זיגוג חכם כהה ומודפס בנקודות קריטיות, ושילוב של וילונות הצללה בתוך החלל פנימה.
הגוש הגבוה בין השניים מאכלס את הפונקציות הציבוריות, בגוש הנמוך ממוקמים חדרי השינה, והכניסה ממוקמת בפרק החיבור בין השניים, בחזית המשותפת עם הבית הצמוד. לצד היענות לצרכיה העכשוויים של המשפחה (הורים + ארבעה ילדים) למרחב מגורים נוח, שולבו בתכנון גם היבטים עתידיים, דוגמת הכנה למעלית או גלריה עליונה בגוש הגבוה כאופציה להתרחבות ויצירת חללים נוספים במידה וייווצר הצורך.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
תקרות גבוהות ומבניות אלכסונית
החלל הציבורי משתרע כמרחב גבה תקרה במיוחד (מעל 8 מ'), והמבניות האלכסונית אכן עושה את שלה בהאצלת תחושת גודל ועוצמה שמאפיינת אותו. על חלק משטחו משקיפה הגלריה שתוכננה בקו משונן כלשהו ונתחמה במעקות שקופים, ריצופו בוצע באבן ג'ת, והתקרה הגבוהה נצבעה בצבע שמן לבן. התאורה מתקבלת משילוב של גופים שקועים וגופים דקורטיביים, ועיצוב הפנים ככלל מגלם קשר ישיר עם השפה האדריכלית של המבנה. כך, לדוגמה, חלקת קיר מרחפת בגוון שחור, ששולבה באזור הסלון לצורך הטמעת מסך הטלוויזיה, מוקמה בהתאמה למיקומו של קיר עץ נטוי שמשתלב במעטפת ומלווה את הירידה לקומת המרתף בחוץ. פינת הישיבה במרחב מתרכזת לכיוונו, ופריטי הריהוט ששולבו בה מאופיינים בסגנון מודרני-קלאסי ומגלמים "פרשנות עכשווית לבית חם", כדברי יעבץ.
המטבח הלבן עוצב עם חזיתות ניו לק, משטח הכיור מוקם במעין גומחה שתוכננה ייעודית, ואת הגדרתו במרחב הפתוח מייצרת יחידת אי/דלפק. לחלל שירותי האורחים שבמרחב הציבורי בחרה יעבץ לשוות מראה דרמטי משהו, עם קירות שחופו באריחי פסיפס עשויים נירוסטה תוך שילוב גומחה קטנה מוארת באור לד כחול, ואביזרים סניטריים מסוגננים בגוון שחור.
המשך ויזואלי של הגינה
מהחלל הציבורי ישנה יציאה לחצר נעימה שחלקה הינו רחבה מרוצפת דק עץ המכילה שולחן אוכל נוח לאירוח ומקורה בפרגולה הסובבת את הבית ומותקנת על קו התפר בין קומת הקרקע לבין גלריית קומה א'. חלקה השני של החצר מרוצף באבן ג'ת בגימור מותז ושני המרחבים עטופים ברצועת צמחייה מטופחת. פארק סמוך אליו פונה הבית כמו מהווה המשך ויזואלי של הגינה: העצים השתולים בו נדמים כשייכים אליה, ונוכחותו ככלל היוותה שיקול בתכנון הצמחייה והתאמתה לצמחיית הפארק.
בגוש הנמוך שולב במעטפת השקופה גם חיפוי בסרגלי עץ לתוספת עניין אסתטי, וסוויטת השינה שמוקמה בקומת הקרקע נהנית אף היא מחצר פרטית מרוצפת אבן ג'ת בה משתלב גם משטח דק קטן לשהייה אינטימית וכן בריכת נוי הסובבת-מקיפה אותה.
כמו בחלל הציבורי, כך גם בסוויטת השינה הקשר בין אלמנטים בעיצוב הפנים לשפה האדריכלית בא לידי ביטוי, למשל, גב מיטה מרופד וגבוה מהמקובל שתוכנן ככזה בהתאמה למיקומו של קיר חיצוני השייך למעטפת, והעיצוב ככלל, שהינו מינימליסטי בעיקרו, מאפיין גם את חדר הרחצה הצמוד.
חדרי הבנים שבקומה העליונה רוצפו בפרקט נוסך חמימות, והם חולקים חדר רחצה משותף שרוצף באריחי פסיפס וחופה באריחי אבן בלו-סטון מגמה, כאשר פתח עגול שנפרץ בו מהווה סוג של אזכור לנוף הים הנפרש באופק הרחוק.
תכנון ועיצוב: נאוה יעבץ אדריכלים, אדריכל אחראי: אלכס גלזר
במדור הקודם: עץ, בטון ואור בבית בשרון
לכל הכתבות במדור בית ונוי