אדריכלות זה כנראה עניין שבנשמה, או לפחות בנשמתו של האדריכל הצעיר אושיר אסבן. "נולדתי וגדלתי באשדוד למשפחה של ימאים. מאז שאני זוכר את עצמי, כשיצאנו לים הפתוח, הייתי מתיישב בחרטום הספינה עם מחברת ועיפרון ומצייר בתים וטקסטורות. את לימודי האדריכלות סיימתי באוניברסיטת אריאל לפני שנתיים, אבל את הניסיון התחלתי לצבור כבר בתקופת הלימודים, כשבחרתי לעבוד בסטודיו לאדריכלים שמתמחה בתכנון בתים פרטיים ובתי מלון".
גילו מחדש את עולם העיצוב | צילום:
אביעד בר-נס
הסלון הגדול פונה לסלון חיצוני ולבריכה | צילום:
אביעד בר-נס
תחושה מרווחת של בית קרקע חדש ומלא אור | צילום:
אביעד בר-נס
עוד באתר לעיצוב הבית:
כראוי למי שגדל בים, אחד הפרויקטים הראשונים של אסבן ממוקם בעיר הולדתו ממש קרוב לים. הבית שייך לזוג הורים, ולצדו גר בן הזקונים ביחידת דיור משלו. שטח הבית כ-240 מ"ר והוא נחלק לשתי קומות, האחת ציבורית והשנייה פרטית. "למעשה שינינו בית קיים שהיה בנוי ממפלסים וחדרים שהפכו ריקים ובלתי שמישים ככל שחלפו השנים", מספר אסבן, "לכן, אחת המטרות שלנו היתה ליצור תחושה מרווחת של בית קרקע חדש ומלא אור ולצדו חצר בוסתן משוקמת ופורחת".
השיפוץ, שארך שנת עבודה ועלותו הסתכמה במיליון וחצי שקל, בא עם לא מעט דרישות. אחת מהן היתה רצון הדיירים ליצור מטבח פעיל מאוד שיהיה גם נגיש וגדול מספיק לאירוח, גם נוח ופונקציונלי, וגם לא גלוי לכל אורח שנכנס אל הבית. דרישה נוספת היתה ליצור ויטרינה גדולה בסלון שכמו תכניס את הבוסתן אל תוך הבית פנימה ותקנה תחושה של חיים בכפר. לצורך כך נכנס קונסטרוקטור לתמונה, שייעץ להגביה את מפתח החלונות עד התקרה באמצעות קורת פלדה שיושבת על החזית החיצונית של הבית ומשמשת חלק עיצובי מהפרגולה בגינה.
מדרגות עשויות אבנים שחורות | צילום:
אביעד בר-נס
ויטרינה גדולה בסלון | צילום:
אביעד בר-נס
היופי שבאדריכלות הוא ליצור מצבי גילוי וחשיפה | צילום:
אביעד בר-נס
שינוי מהיסוד
כיאה לשיפוץ מאסיבי, העבודה החלה בשבירת כל הקירות, ביטול המפלסים והעלמת עמודים וחיזוקים באמצעות קורות פלדה סמויות. בקומת הכניסה, המטבח עבר למקום גדול וחבוי, ולפינת הישיבה היומיומית שלידו סופחה חצר מוארכת ושקטה שמתאימה לה פרופורציונלית. הסלון הגדול, שנועד לאירוח, פונה כעת לסלון חיצוני ולבריכה ומאפשר אירוח נוח לאירועים קטנים שהמשפחה נוהגת לעשות.
האי שבמרכז הוא המקום שבו מתרחשות השיחות הכי מעניינות בין בני המשפחה ובין אורחים למארחים | צילום:
אביעד בר-נס
שיהיה גם נגיש וגדול מספיק לאירוח, גם נוח ופונקציונלי | צילום:
אביעד בר-נס
בקומה הפרטית העליונה בוטל חדר שינה אחד לטובת שתי סוויטות גדולות ומרווחות שמיועדות לבן שמגיע עם אשתו והילדים או לכל אורח אחר. וגולת הכותרת של הבית היא חדר השינה הראשי הגדול והמרווח, שאליו צמודה מרפסת פרטית המאפשרת תצפית על הבריכה, החצר והבוסתן.
"אדריכלות הפנים של הבית תוכננה בשפה של חללים פתוחים שמופרדים פונקציונלית זה מזה על ידי אלמנטים שתוכננו בהתאמה", מסביר אסבן, "כך למשל קיר הטלוויזיה, שמחופה בחתיכות קוקוס שיובאו במיוחד, מפריד בין הסלון ופינת הטלוויזיה. הקיר הוא דוגמה לבחירה של הלקוחות ושלי באלמנטים בעלי מרקמים שונים. למעשה, החלטנו שהחלל ישמש כרקע לבן בדומה לקנבס, ועליו, כמו בציור מוצלח, נוסיף מרקמים וכתמי צבע מעשירים. בחירת החומרים והצבעים נעשתה בקפידה תוך שאיבת השראה משילובי צבעים בטבע".
פינת האוכל והאירוח | צילום:
אביעד בר-נס
פינת האוכל. נוחה לאירועים קטנים | צילום:
אביעד בר-נס
אינטימיות מחבקת
דלת הכניסה לבית נפתחת אל חלל פתוח שממנו רואים את פינת האוכל, את הסלון הרשמי ואת פינת הטלוויזיה היומיומית. התקדמות לכיוון הסלון מגלה את הבוסתן, את אזורי האירוח והפנאי החיצוניים ואת הבריכה. "היופי שבאדריכלות הוא ליצור מצבי גילוי וחשיפה, שלא הכל נגלה בהתחלה ושפתאום מגלים עוד מבט ועוד פינה. ברמת התוכנית, רצינו ליצור תחושה של לאונג', כך שלכל פינה יש את האפיון שלה, אבל שכל הפינות יחד מדברות באותה שפה".
בין שתי הקומות חודר אור טבעי מסונן | צילום:
אביעד בר-נס
רצפת פרקט אלון, כי זהו המקום שבו הולכים יחפים | צילום:
אביעד בר-נס
מימין לכניסה, במפלס נמוך בשתי מדרגות, נמצאים המטבח ופינת האוכל היומיומית. "המטבח של היום הוא הסלון של פעם. האי שבמרכז הוא המקום שבו מתרחשות השיחות הכי מעניינות בין בני המשפחה ובין אורחים למארחים, ולכן היה חשוב לתת את האפשרות הזו בתכנון", מסביר אסבן, "מפינת הישיבה הצמודה למטבח יש יציאה לכיוון החצר המשנית, המוארכת ומרוצפת הדק, שבה צמחייה סבוכה שמקנה תחושה אינטימית ומחבקת".
אל הקומה העליונה בבית עולים בגרם מדרגות עשוי אבן שחורה ולבנה שההשראה לה הגיעה ממדרגות הטרצו הישנות שקיבלו כאן טוויסט מודרני. בקומה זו שני מפלסים שמופרדים באמצעות מבואה, שאליה נכנס אור טבעי מסונן. המפלס האחד מיועד לסוויטות אירוח, והשני משמש כחדר השינה הראשי של ההורים. "לקבלת אווירה חמימה בחרנו בקומת החדרים להשתמש ברצפת פרקט אלון, כי זהו המקום שבו הולכים יחפים", אומר אסבן, "נוסף לכך, לכל סוויטה הצמדנו חדר רחצה פרטי, באחד מהם יש אמבטיה לשימוש הנכדים. העלייה לחדר השינה הראשי מתבצעת תוך כדי מבט אל הנוף - המטרה היתה לאפשר מבט ארוך לתוך הבוסתן הפורח".
חדר השינה. גדול ומרווח | צילום:
אביעד בר-נס
אמבטיית הורים. צמודה לסוויטה | צילום:
אביעד בר-נס
שיתוף פעולה מלא בין האדריכל ללקוח | צילום:
אביעד בר-נס
יחידת הסטודיו, המופרדת מהבית, משמשת את הבן הסטודנט בן ה-25. היחידה אינה עצמאית בהגדרה אלא חלק מהבית. למרות שיש לה כניסה נפרדת ונוח ושקט לגור וללמוד בה, היא נטולת מטבח ומשמשת כשלב ביניים לפני עזיבת הבית.
לגלות מחדש את עולם העיצוב
"חווית התכנון היא שיתוף פעולה מלא של האדריכל והלקוח", אומר אסבן, "אחת החוויות הכיפיות שלי מול הלקוחות היתה לגלות להם מחדש את עולם העיצוב. במשך 25 שנה, מאז שהבית נבנה, הלקוחות לא נכנסו לחנויות עיצוב ולא שינו פריטים בבית. החוויה של לחשוף, להסתובב בחנויות, לבחור הכל יחד, מהאבן שמונחת על הרצפה ועד לגוון ריפוד הכריות, יוצרת בית בהתאמה אישית.
שירותי אורחים. מוזהבים | צילום:
אביעד בר-נס
שירותי אורחים. גם הנכדים מוזמנים | צילום:
אביעד בר-נס
"הפריטים האהובים עלי בבית הם פריטי הטקסטיל שבחרנו בקפידה, כך שיתאימו זה לזה ולריהוט שסביבם, וכן קיר אגוזי הקוקוס שעיצבתי, שמורכב מראשי קוקוס בגודל 5 על 5 סנטימטרים שמחוברים זה לזה ומופרדים בפסי נירוסטה".
יחידת הבן. שלב ביניים לפני עזיבת הבית | צילום:
אביעד בר-נס
יחידת שירותים לכל דורש | צילום:
אביעד בר-נס
