פרשת במדבר מתחילה במניין "כל יוצא צבא" בכל אחד מ-12 השבטים. אלוהים מצווה על משה לספור את כל הגברים מעל גיל 20, והם נקראים יוצאי צבא (דהיינו, כשירים להגן על העם ולהילחם).
איך עושים את זה? אלוהים נותן הוראות מפורטות:
מחלקים את העם ל-12 שבטים. ממנים על כל שבט "נשיא" שמסייע למניין, וסופרים יוצאי צבא בכל שבט בנפרד. בהמשך, אלוהים מחלק את השבטים ל-4 קבוצות, בכל קבוצה שלושה שבטים ולכל קבוצה המיקום שלה. את הכוהנים והלויים מוציאים מהספירה שכן הם עוסקים בעבודת הקודש ותמיד שוכנים בלב המחנה, מוגנים מכל עבר. ארגון וסדר מופתי.
אבל רגע, הלא הבורא הוא כל יכול, הוא בוודאי יודע כמה אנשים יש בכל רגע נתון, אז לשם מה מיועדת הספירה?
בתורה, כמו בתורה, יש הרבה מעבר לסיפור הפשוט. יש פה שיעור לחיים. כן, אלוהים יכול היה להודיע לעם או לחלק אותם ולספור ברגע, אבל מטרתו היא ללמד את העם, ולהנחיל הלאה את השיטות שיסייעו לו. השיעור הפעם הוא על חלוקה לקבוצות, על מינוי "נשיאים" בכל שבט, על מקום בו כל אחד מתמקם. והכל ניתן בהוראה עליונה, מישהו שחשב ותכנן הכול. מפת חשיבה מקדימה איתה ניתן לצאת לפעולה.
איפה זה פוגש אותנו בחיים?
סדר נגד פחד
רק לפני שבוע, ישראל הייתה תחת מתקפת טילים שהשפיעה על משפחות רבות. במצב כזה לדוגמה, אם כל אחד מבני הבית מקבל תפקיד מובהר מראש, מה הוא עושה בעת אזעקה, יהיה סדר. אחד יסגור את התריס בסלון, אחר את החלון בממ"ד, אחד יוודא שהדלת סגורה, ואחר ידאג להרגיע ולהנעים את הזמן של כולם.
סדר נותן לנו שקט אבל גם אחריות. למעשה, מדובר בטיפ לחיים שעובד בכל גיל: כשאנחנו חווים לחץ, פחד או חרדה – כדאי לנו להתרכז באחריות כלפי מישהו אחר. כשאנחנו עוזרים לאחר או אחראים לביטחון של אחרים, אין לנו זמן להתעסק בפחד שלנו. גם אם זה לכמה שניות, חווינו פחות פחד. אתם מוזמנים לבדוק את זה.
אגב, כבני אדם, קל לנו יותר לזכור וללמוד דברים כשהם מקובצים לשלשות במקום לזכור רצפים ארוכים יותר. זכרו זאת בפעם הבאה שתאצילו סמכויות. בפרשת במדבר השבטים מחולקים לאשכולות בארבע רוחות השמיים. שלושה שבטים לצפון, שלושה לדרום, שלושה למזרח ושלושה למערב. בלב המחנה שוכנים הכוהנים, המשכן והלויים. סדר שמתיישב עם הטבע.
הכול רשום והרשות נתונה
כאשר אלוהים מאציל סמכויות - על משה, אל הנשיאים, על כל העם - הוא מלמד אותם שרק ביחד, בשיתוף פעולה ביניהם ועם המנהיגים הם יצליחו. כן, בניגוד לדעה הרווחת, אלוהים מעניק לנו כלים מעשיים ומלמד אותנו איך לא רק להיתלות לו.
המשמעות לחיינו היא שבכל מקום בו אנו רוצים שמשימה תתבצע בצורה טובה, עלינו להעביר אותה בצורה מובנית ומסודרת – בין אם זה לילדים שלנו, לעובדים שלנו, או אפילו לעצמנו. כך תחושת המסוגלות העצמית עולה וכך גם הביטחון ויש תהליך למידה. והתוצאות, מניסיון - לא יאחרו לבוא.
סדר שמיימי
מניין יוצאי הצבע שמתברר בפרשה הוא עשרות אלפים בכל שבט ובסה"כ : 603,550. נתון מרשים ביותר בהתחשב בכך שאלה רק הגברים מעל גיל 20, בלי הכוהנים והלוויים, בלי נשים וילדים.
לפי חישוב הגיוני של פי שלושה או ארבעה אנשים סה"כ, מדובר ביותר משני מיליון איש, מהלכים במדבר, חונים, ממשיכים וחוזר חלילה. כל זאת, מבלי שיש טכנולוגיית כריזה, או כל אמצעי אחר לזיהוי וקיבוץ אנשים. רק עם שלם במדבר.
איך הם בכל זאת מצליחים לשמור על הסדר ולהיות עם השבט שלהם? אין לי צל של ספק שחייב להיות פה כוח עליון שמאחד את הכול, שמאפשר לזה להיות. זהו כוחו של אלוהים, שהיה מאוד קרוב לעם באותה תקופה, הענן שהורה את הדרך.
אבל רגע, מה שהיה נכון אז, נכון גם להיום. אלוהים נמצא גם איתנו. הוא מסביבנו ובתוכנו ורוצה להיות טוב ומיטיב עמנו. ללמד אותנו את הדרכים הטובות ביותר בחיים האלה, ולהוליך אותנו אל הארץ המובטחת, גם זו האישית.