לכאורה, רוב המפגשים בין יהדות וזהות הומוסקסואלית מסתיימים בהבדלי תפיסה חריפים ובהתבטאויות נוקבות. ההלכה היהודית אוסרת על משכב זכר שהיא מצוות לא תעשה, על בסיס האיסור בספר ויקרא ”וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא י"ח, כ"ב).
יחד עם זאת, הרב מאניס פרידמן, מרצה מבוקש ליהדות, פילוסוף וסופר, הוא גם מי שעומד מאחורי סרטונים ויראליים וקלילים ביוטיוב על הנושאים הכי מרתקים בענייני יהדות ופילוסופיה יהודית, ממקם את הדגש בכל מה שנוגע להומוסקסואליות ודת במקום הנובע מתוך האור ולא מתוך החושך. צפינו בשיחה שקיים איתו ד"ר אלעד בין אלול, מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומורה לחסידות בנושא הומוסקסואליות ויהדות ויצאנו עם תובנות מפתיעות.
אין מצב שלא נתקלתם לפחות פעם אחת בחיים שלכם, בנערי חב"ד שעומדים בפינת הרחוב, בימי שישי, ערבי חג או אפילו ימי חול ומזמינים את הגברים העוברים ושבים להניח תפילין. הם מזמינים אותם להוסיף מצווה לסל המצוות שלהם ללא קשר למי הם או מהן הנטיות המיניות שלהם. הסיבה היא שהמצווה הרבה יותר חזקה מכל מצב אחר ונערי חב"ד שם על מנת לקרב אנשים לדת ולעשיית המצוות ולא משום סיבה אחרת.
אין באמת הבדל בין עבירה לעבירה
ליהדות יש ספר חוקים ובתוכו יש מצוות "עשה ואל תעשה" . זה נכון ועובדתי שבין מניין האיסורים יש איסור על משכב זכר, אבל זה בדיוק כמו האיסור על אכילת חזיר. אם כך, לדברי הרב מאניס: אין באמת סיבה להתייחס בקיצוניות ולנדות אדם כי הוא עובר על עבירה אחת על פני אחרת. ובמילים פשוטות: אם מישהו עובר על עבירה של משכב זכר, זה לא פחות או יותר גרוע מלאכול חזיר וכך גם יש להתייחס לזה.
להבדיל בין פעולה להעדפה רגשית והאדם
בני אדם הם יצורים מיניים עם תאוות ותשוקות מעצם הבריאה. לכן, התורה אף פעם לא באה ומצווה עלינו: "אל תרצו את זה, או אל תעדיפו את זה". בדיוק במידה ומישהו נשוי חושק במישהי אחרת שהיא לא אשתו, אבל לא עושה עם זה כלום, וכך בעצם לא עובר על אף עבירה. יש הרבה דברים שהיינו רוצים לעשות ורק המחשבה עליהם תגרום לנו לעונג עילאי, אבל אנחנו מנסים ככל הניתן לעמוד בציווי האלוהי שניתן לנו, ככה גם בנושא ההומוסקסואליות. אין חוק בתורה שאומר "אל תהיה הומוסקסואל, אל תימשך לגברים" עצם האיסור הוא על המעשה עצמו ולא על פסילת האדם כאדם.
"מצווה אחת היא יותר עוצמתית ממאה עבירות"
"אז למה להתמקד כל- כך באיזה חטא" , אומר הרב פרידמן. והוא ממשיך ואומר: "תתמקדו במצוות. בנאדם חוטא וצריך לעשות יותר מצוות, לא פחות. אז יש לעודד כל מצווה אחרת. אותו הדבר במקרה שמישהו התחתן עם מי שאינו יהודי. זה הרבה יותר גרוע מלהיות גיי. הוא נשר ועזב. אז הוא לא אמור להניח תפילין? אף אחד לא אומר זאת. אם אתה נשוי למי שאינו יהודי, זה מאוד עצוב אבל זו לא סיבה שלא צריכה להיות לך מזוזה על הדלת. זו הגישה שלנו. תפסיקו להתמקד בחטא. תביטו על המצוות הפוטנציאליות. זה יביא יותר קדושה לתוך העולם, משמע שהדבר יקרב את ביאת המשיח וכשהמשיח יבוא נפתור את כל הבעיות שלנו".
"לייצר פאניקה מחטא זה להיכנע לחטא"
הרב פרידמן חולק סיפור מעניין מהישיבה בה למד בנעוריו בה נחשף לנער עם רגשות הומוסקסואליים לדבריו. "הייתי בן 17, והוא בא ואמר לי שהרבי אמר לו לדבר איתי. שאלתי "למה אני?" הוא אמר "כי אני נמשך אליך". אמרתי "וואו איזו מחמאה". זהו, נגמרה לו הבעיה וכל תסביך האשמה שלו התפוגג. הוא הפסיק לחבוט בעצמו, הוא נרגע ונהנה להיות בחור ישיבה.
"לעשות פאניקה מחטא זה להיכנע לחטא. לתת לו יותר מדי תשומת לב, יותר מדי כוח ויותר מדי משמעות. אל תעשו את זה". הוא מסכם ואומר.