מלחמת ששת הימים חקוקה בזיכרון של כולנו כמלחמה מוצלחת, כנראה המוצלחת מכולן. הניצחון של ישראל על מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כמו עיראק, ערב הסעודית ולוב, הוא ללא ספק רגע מכונן.
מבצע מוקד שפתח את המלחמה הביא להשמדת חיל האוויר המצרי . צבאות ערב שציפו לניצחון מוחץ הופתעו בתבוסה אדירה. ומדינת ישראל שהייתה עד אז מדינה קטנה וצעירה שנלחמת על קיומה, הצליחה לכבוש שטחים הגדולים פי שלושה משטחה טרם המלחמה, ביניהם ירושלים המזרחית והעיר העתיקה.
לכאורה, את הניצחון ניתן לזקוף לזכות התנהלות מדינית וצבאית מהוללת שנעזרה בתחבולות והביאה לניצחונם של מעטים מול רבים. במציאות, זה לא כל מה שקרה.
המלחמה הכי מוצלחת?
בניגוד למלחמת ששת הימים שהוכתרה כהירואית, מי ש"זכתה" לדימוי הלא מחמיא של מחדל מודיעיני ומנהיגותי היא מלחמת יום כיפור בשנת 1973, בה ספג צה"ל מהלומות רבות בקרב ואבדות נוראיות עד שהצליח להתאושש לניצחון. אך ההבדל הדיכוטומי לכאורה בין שתי המלחמות איננו הוגן לחלוטין. ניצחון מוחץ אכן היה במלחמת ששת הימים, אבל תנאים לקיומו - לא ממש.
הקלטות ועדויות שנחשפו לגבי מלחמת ששת הימים בשנים הארונות מגלות כשלים רבים בניהול המלחמה, ביניהם כשלים מודיעיניים ופיקודיים קשים וכן שיקולים פוליטיים שגברו על שיקולים צבאיים.
למשל, על פי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, הערכת המודיעין הייתה שנשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, לא מתכוון לתקוף את ישראל. הערכה שהרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, לא הסכים לה.
בנוסף, על פי עדות ראש אמ"ן בזמנו, אלוף במיל' אהרון יריב, שר הביטחון משה דיין לא היה מעוניין לכבוש את העיר העתיקה מתוך מחשבה שהדבר יוביל להתנגדות בעולם וכן דרש לא להגיע לתעלת סואץ, תעלת מים אסטרטגית ממערב למדבר סיני.
איך כל אלו בכל זאת התממשו? ההסבר היבש בעדויות הוא "התפתחויות בשטח".
בארכיון צה"ל נחשפו גם תקלות חמורות בכל הנוגע למודיעין שסופק לכוחות בשטח, כגון מיקום הארטילריה ואזורים עם מוקשים ותחמושת וכן העדרם של מטוסי סיור שיעבירו מידע. חלק מהבעיה המודיעינית נבעה ממחסור בציוד בסיסי שיאפשר העברת ידיעות והתראות במהירות.
אי אפשר בלי להזכיר את הפקודה ההיסטורית לשחרור העיר העתיקה שניתנה ע"י מוטה גור, מפקד חטיבה 55 דאז. כל זאת, מבלי שהיה חומר מודיעיני לגבי ירושלים ומבלי להכיר את השטח.
מטוסים ישנים ונחיתות מספרית
עדויות אנשי הפיקוד הצבאי שהצטברו לא חסכו בביקורת גם על חיל האוויר שלא פעל בלילה במלחמה, ככל הנראה בשל מחסור בדלק ובתחמושת.
לישראל היו 203 מטוסי קרב בלבד, מהם רק 197 מטוסים שמישים. הטובים מבניהם היו 65 מטוסי מיראז' 3 שישראל קיבלה מצרפת עשור קודם לכן ונחשבו כבר מיושנים לעומת המיגים שהמצרים קיבלו מהרוסים בשפע.
למעשה, למצרים, לסורים ולעיראקים היו יחד כ-200 מטוסי מיג 21, חלקם מהדגם החדיש ביותר, עוד 160 מיגים מתקדמים אחרים ועוד עשרות מטוסי קרב מסוגים נוספים, מטוסי תובלה, מטוסי הפצצה, מסוקים וכו'.
כל התנאים להצלחה של אויבנו
מלחמת ששת הימים שינתה את תודעת מדינות ערב השכנות לגבי מדינת ישראל. בתוך שישה ימים הובסו שלושת הצבאות הערביים החזקים ביותר מבלי שהיה לכך כל תירוץ.
אם ניצחנו למרות המחדלים, אי אפשר שלא לציין כיצד אויבנו הפסידו למרות יתרונות רבים. שיתוף הפעולה בין צבאות מצרים, סוריה וירדן, עבד לראשונה היטב (בניגוד למלחמת העצמאות). למצרים וסוריה היה נשק סובייטי חדיש וסיוע של 7 מדינות ערביות נוספות. אפילו גרמניה שלחה מדעני טילים למצרים שיעזרו להם לפתח טילים נגד מטוסים.
הלם התבוסה במלחמה, בסופו של יום, אילץ את הנהגות מצרים, סוריה וירדן לשנות את התייחסותן לישראל. מי שחלמו על חיסול קיומה של מדינת ישראל, עברו מאז המלחמה לשאיפה "צנועה" יותר של שיבה לגבולות 67.
רמת הגולן והגדה המערבית לא הוחזרו עד היום לסוריה ולירדן ונחשבים אזורים בעלי חשיבות אדירה של עומק אסטרטגי. כלומר, להישגי אותה מלחמה יש משמעות רבה על הישרדותנו גם כיום.
הניסים של מלחמת ששת הימים
הניסים הגלויים ששמרו על מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, הם הרבה מעבר לאלו שאפשרו להתגבר על הכשלים שציינו וכוחו של האויב. אירועים קטנים-גדולים שאי אפשר שלא לראות בהם את יד אלוהים, הם אלו שמכריעים את המערכה מרגע פתיחתה.
הנס הראשון של המלחמה מתרחש בעת התקפת הפתע על חיל האוויר המצרי, היום הראשון ללחימה. שני מטוסים מצרים שהיו אמורים לסייר מעל הים באותו יום ולהזהיר את הצבא מהטייסים הישראלים לא המריאו. ככל הנראה בשל עייפות הטייסים לאחר מסיבת גיבוש שהתרחשה לילה לפני. כשהגיעו עשרות המטוסים של חיל האוויר הישראלי, לא היה מי שיזהיר את המצרים בשדה התעופה, וכל המטוסים המצריים שהיו על הקרקע היו מוכנים לפגיעה.
הנס השני של המלחמה היה נס הראדר הירדני שכיסה את שדות התעופה הישראלים וראה כל מטוס שממריא ממנו. יום לפני המלחמה צבא ירדן החליט לשנות את קוד האלחוט וקבע כי אם המטוסים הישראלים ימריאו הם ישדרו למצרים, להם היו כפופים, את המילה: "ענבים". בבוקר ההתקפה הירדנים אכן ראו את עשרות המטוסים הישראלים ממריאים והבינו כי הם בדרך למתקפה על מצרים. הירדנים שידרו למצרים את מילת הקוד "ענבים", רק שהצבא המצרי עוד לא שינה את הקוד שלו ולא הבין מה משדרים לו ולכן לא הזניק את מטוסיו.
הנס השלישי של המלחמה מתקיים באדיבותו הוראתו של שר הביטחון המצרי שמחליט לבקר את חייליו שבקו הגבול בבוקר יום המלחמה. מחשש שחיילים ירו בטעות על המטוס שלו, הוא נותן פקודה שלא להפעיל את התותחים נגד מטוסים של כל הצבא המצרי אלא בהוראה מפורשת שלו. כשהגיעו הטייסים הישראלים לשדות התעופה המצרים, חיילי האויב כמעט ולא יורים עליהם מחשש להפר פקודה של השר המופקד עליהם.
בזאת נאחל יום ירושלים שמח ורצוף ניסים.