הילולת רבי שמעון בר יוחאי, הרשב"י, נערכת מדי שנה בל"ג בעומר על קברו בהר מירון. שיאו של האירוע הוא הדלקת מדורה מסורתית כזכר לאור שגילה רבי שמעון בר יוחאי בימי חייו ולחילופין, לאש שאפפה את ביתו של הרשב"י ביום פטירתו - עת גילה לתלמידיו את סודות הקבלה. מעבר לכך, סיפורים שונים על חיי הרשב"י כוללים אזכורים לשימוש על טבעי באש וכינויו בספרות הזוהר הוא "בוצינא קדישא" (הנר הקדוש). מדוע זכה להילולה ומה עומד מאחורי דמותו של הרשב"י?
תורת הסוד של רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי הוא תנא מהמאה ה-2 לספירה ותלמידו של רבי עקיבא. הרשב"י נחשב לחכם גדול וצדיק שדמותו ההיסטורית אינה משתווה לאיש. על פי המסורת, יום הילולת הרשב"י הוא יום פטירתו, ויש שאומרים יום כלולותיו או היום שבו הסמיך אותו רבי עקיבא להוראה.
רבי שמעון בר יוחאי היה ממתנגדי שלטון הרומאים בארץ ישראל והטיף נגד השלמה עם השלטון הזר לאחר מרד בר כוכבא. מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר התבסס כנראה כזכר למדורות שהודיעו על ניצחונות על הרומאים בימי שלטונם בארץ. בעקבות רדיפות השלטון הרומאי, שדן את הרשב"י למיתה, הוא נאלץ לרדת למחתרת והתחבא עם בנו במערה בפקיעין, במשך 12 שנה.
רבי שמעון בר יוחאי הוא מי שעומד מאחורי ספר הזוהר, ספר היסוד של הקבלה. הספר מכיל מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. מספרים שבזמן שהרשב"י ותלמידיו שהו במערה, אש גדולה הייתה אופפת אותם וכל מי שלא היה ראוי לגילויים הנשגבים מפיו לא היה יכול להיכנס פנימה.
ספר הזוהר הוסתר במשך השנים מהמון העם והיה נחלתם של יחידי סגולה שעסקו בו בסתר והעבירו אותו מדור לדור.
ספר הזוהר וייחודו
ספר הזוהר בנוי כחידה ארוכה, מתוחכמת ומלאת רבדים שאינה פשוטה להבנה. מעין שפה סימבולית וקשה לפענוח. ספר הזוהר נועד להדריך את המקובלים במסעם הרוחני, ולעזור להם להגיע לחיבור עמוק יותר עם האלוהים.
לחיבור ולאיחוד יש משמעות רבה בספר הזוהר. הם הערך העליון, בעוד הפירוד נתפס כשורש כל רע. חיבור דמות הזכר והנקבה הוא פתח לכל הטובות והברכות. קיומו של העולם הוא באיזון הנכון בין הקטבים: ימין ושמאל, חסד ודין, טוב ורע. הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם.
על פי הזוהר, האדם יכול להשרות על עצמו מהאור העליון באמצעות מעשיו. כלומר, בתוך נשמתו של כל אחד נמצא חלק נסתר מאלוהים שמחכה להתגלות.
מהי קבלה והיכן מתגלים סודותיו של העולם?
הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית שעברה במסורת בעל פה ובכתב - דרך ספר הזוהר וספרי תלמידי האר"י הקדוש. תורת הקבלה זכתה לפרסום עולמי על ידי האר"י והמיסטיקנים מהמאה ה-16 שחיו בעיר צפת. תקופה המכונה הרנסנס הקבלי הגדול. בהמשך תנועת החסידות של הבעל שם טוב עיבדה את הרעיונות הקבליים לעולם שלם של מחשבה ומעשה.
המילה קבלה באה מתוך התפיסה שכדי לקבל עלינו להיות פתוחים. כלומר, להפוך לכלי קיבול בו ניתן לקלוט את מה שאנו רוצים להבין או לתפוס. לראות את הרוח בתוך החומר ולהעלות את התודעה שלנו לנקודה שבה תפיסת המציאות שלנו משתנה לחלוטין והחלק האלוהי שבתוך כל הבריאה מתגלה.
בתוך הקבלה יש חלקים תיאורטיים העוסקים בעיקר בממדים הפנימיים של המציאות ובעולמות רוחניים כמו נשמות, מלאכים וכדומה. חלק נוסף בקבלה הוא מדיטטיבי ונועד לאמן את האדם הלומד להגיע למצבי תודעה גבוהים ואפילו למצב של נבואה באמצעות שימוש בשמות האלוהיים ומנטרות כתיבה.
החלק השלישי של הקבלה הוא הקסם, העוסק בשינוי ובהשפעה של מהלך הטבע. חלק זה גם משתמש בשמות האלוהיים, לחשים, קמעות ועוד אלמנטים מיסטיים שונים.
תורת הקבלה כדרך חיים
אומרים שמי שינסו ללמוד את הספרות הקבלית כתחום ידע בלבד, משולים למי שלומדים "אהבה" אך אף פעם לא חווים אותה בעצמם. קבלה היא למעשה דרך חיים. שורשי הקבלה עוסקים רבות בביאור מהות ההתגלות האלוהית ומשמעות הפיכת עם ישראל לעם סגולה. הסוד הראשון אותו מבקשת הקבלה לפצח הוא סוד הבריאה - מהו אלוהים, מהו תהליך הבריאה וכיצד האדם הוא שותף מלא במעשה בראשית על ידי לימוד התורה ושמירת המצוות.
בליבת תורת הקבלה עומדת השאיפה לצמצם את הפער בין העולם הגשמי לבין האלוהי ולעגן את הקדושה אל המציאות היומיומית. הגישה הקבלית לגבי תכונות האדם, ובפרט תכונות ורגשות שליליים, היא לא להציף את השלילי עם החיובי אלא לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת. בקבלה, כל מה שקיים הוא האין-סוף, ורק אשליית הנפרדות והאגו הם היוצרים רגשות שליליים כמו גאוותנות, עקשנות וכעס.
סוד האלוהות והבריאה נמצא על פי תורת הקבלה בעשר ספירות. סְפִירָה מתארת רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי, או סוג של תכונת אופי של האלוהות, המתארת את התנהגות האל כלפינו.
תפיסת הקבלה היא שהאל הוא אינסופי ובלתי מושג, אך למרות זאת ניתן לנסות להבין את הצורות בהן הוא מתגלה בעולם. אם תרצו, הספירות הן מעין "צינורות" דרכם עובר ה"שפע האלוהי" והברכה, והתנהלות האדם בעולם היא בעלת השפעה על פתיחה או סגירה של אותו שפע.
למרות הדעה הרווחת, לימוד הקבלה לא נועד כדי להפוך אדם לסוג של "מדיום" המסוגל ליכולות מופלאות. לימוד הקבלה הוא מעל הכל לימוד של השלמות של העצמי. כיצד כולנו נוכל להפוך לאנשים טובים יותר הקרובים למהותם ולשורשי נשמתם. ל"ג בעומר שמח.