כל דתי מכיר את זה, שעות נפרדות בבריכה לנשים וגברים מטעמי צניעות. אבל איפה הצדק?
אתם קוראים את המילה צדק וודאי בטוחים שזה קשור לאי שוויון כזה או אחר בחלוקת השעות בבריכה בין נשים וגברים ואני אומר לכם, לא. זה בכלל לא העניין. כשאני מחפש צדק אני מכוון גבוה יותר. אני מדבר על עניינים שברומה של משפחה. עניינים של שלום בית.
תראו אותי למשל, הורה לשישה בנים, אתם כבר יודעים את זה, אבל אף אחד מכם לא מבין מה זה אומר באמת בחודשי הבריכה.
בכל קיבוץ/מושב/יישוב דתי שמכבד את עצמו יש בריכה, אם לא אצלו אז ממש ליד ובכל שנה מתפרסם לוח השעות שאמור להתאים לכולם. זאת אומרת, לדוסים יש שעות נפרדות, נשים וגברים. ולנו, אלה שלא רואים עם זה בעיה, יש את השעות המעורבות. סליחה, שעות "משפחה". לא ניכנס כל כך לעניין הדתי כי זה לא האישיו כאן, תיכף תבינו לאן אני שוחה. סליחה, חותר.
איכשהו בקיץ, גם נשים המגדירות עצמן כדתיות לייט (ביקיני וכיסוי ראש) פתאום הופכות להקפיד קלה כבחמורה בכל הקשור לשעות הבריכה. זאת אומרת, פתאום, בלי שום התראה אתה מוצא את עצמך נשלח לבריכה אחר כבוד עם הילדים המתאימים לשעת הצניעות הנוכחית, קרי, שעת גברים. תזכורת מהפיסקה הקודמת: יש לנו רק בנים. תעשו את המתמטיקה בעצמכם.
לי אישית יש בעיה קלה עם בריכה, ים ומאגרי מים בפרט: אני לא סובל אותם. זה לא אני זה הם. הם רטובים וקרים. אנחנו לא חברים מי יודע מה אבל כמו בגירושין, אנחנו עושים הצגה ומחזיקים את הקשר הזה בחיים רק בשביל הילדים.
מבחינתי צריך להיות חוק שקובע כי בכל יישוב יוקמו שתי בריכות: אחת להורים ואחת לילדים. בגדול זה ייראה ככה:
בריכת הורים - בריכה עם מים רדודים בלבד, עד גובה ברך, מקסימום מותן. הרי אנחנו לא מגיעים לבריכה בשביל לשחות, אנחנו שם מכוח האינרציה ואם אנחנו כבר שם, נשמח לאיזו בירה קרה על שפת הבריכה מבלי שילדים ירוצו שם ויבעטו לנו בבקבוקים. גם כמה כיסאות נוח הטובלים במי הבריכה יעשו את העבודה ויעלו את רמת הפינוק הבסיסית. בריכה קטנה של דגים שאוכלים את היבש של הרגל תהיה לצד הבריכה המרכזית ולצידה מזנון עם סיח שווארמה בחיתוך חופשי.
בריכת ילדים - בריכה ובה רק מים עמוקים, כי ידוע הוא שמשאת נפשו של כל ילד שמגיע לבריכה מסתכמת במשפט "נו, מתי כבר נלך לעמוקים?". אז הנה, גן עדן. מסביב יפוזרו כ 20 מצילים, עשרה מתעסקים במשמעת ובצעקות "לא לרוץ מסביב לבריכה" ועשרה נוספים מצילים של ממש. לצד הבריכה יוקם בופה אכול-כפי-יכולתך-כי-אין-כלום-בבית ובו חטיפים בלבד, כי לפעמים נראה שזה כל מה שמעניין אותם בחופש. על הדשא כמובן יעמדו חמישה מסכי טלויזיה עם המון כיסאות, כי עם כל הכבוד לבריכה, הבחירה בין טלויזיה ללא הגבלה לבין מים רטובים די ברורה.
עכשיו אני יודע, השאלה הבאה שלכם תהיה "אבל מה עם הילדים שלא יודעים לשחות?" ובכן, אין סיבה שיצאו לבריכה. בעיה נפתרה. אז לקראת העונה הקשה, הנה עשרת החוקים לבריכה:
1. גם אם תארוז שעתיים לבריכה, אחד הילדים ישחה בלי משקפת כי שכחת.
2. אין סיבה לקחת מגבת לכל אחד, היחס צריך לעמוד על 2:1.
3. תציע לילד פרי בבית ואין עם מי לדבר, תיקח קופסא עם פירות חתוכים לבריכה ותגלה שגידלת מגרסות.
4. בבריכה מושלמת יש קומפרסור לניפוח גלגלים ומצופים.
5. אם עברת את גיל 20, אין שום סיבה שתראה לילד שלך איך עושים עמידת ידיים במים.
6. אין ילד רע, יש ילד שאוהב להשפריץ.
7. זו לא בריכת ילדים אם אף הורה לא זרק את הבדיחה על המים החמים והפיפי.
8. תמיד יהיה את הזקן הלא אחראי שעדיין מסתובב עם בגד ים ספידו.
9. אין רצפה חלקה יותר מרצפה במקלחות של הבריכה.
10. אלה לא מדרגות בכניסה לבריכה, זה יציע להורים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן