על פניו, הודו היא אחת מהנקודות החמות ביותר על מפת הכלכלה העולמית. תחת שרביטו של נרדרה מודי - שזוכה לביקורת הולכת וגוברת בהודו, אבל על כך בהמשך - המדינה העצומה עושה זינוק כלכלי משמעותי קדימה ומנצלת את הירידה הסינית כדי להתחרות בה ולספק עבודה ל-1.4 מיליארד בני אדם בתת היבשת.
במובנים מסוימים, הודו היום היא כמו סין של שנות ה-90, קצת לפני שעשתה זינוק טכנולוגי משמעותי. כחלק מהתחרות מול הסינים, הודו מעוניינת להגיע לכלכלה בהיקף של 5 טריליון דולר. היא עוברת תהליכי הפרטה, פתיחה לעולם של השווקים הפיננסיים והשקעות זרות גדולות שמטרתן להפוך אותה, על 28 המדינות שבה, לאימפריה טכנולוגית וכלכלית. בשנה שעברה מודי אף הפך את פיתוח תעשיית המוליכים למחצה לפרויקט לאומי, במטרה להיות תחרותיים גם באספקט זה.
המציאות הזו מזמנת אינספור הזדמנויות השקעה - ובהמשך נדבר גם על הכוכביות שמתלוות אליהן. אבל ראשית: ענת ברנשטיין רייך, מנכ"לית בנקאות השקעות ויעוץ ישראל-הודו ב-BDO וראש לשכת הסחר ישראל-הודו, עוסקת בזירה ההודית כבר 25 שנה. "אנחנו לפני נקודת קפיצה משמעותית. ההשקעות הבינלאומיות זינקו על אף הקורונה ומיני משברים", אומרת ברנשטיין רייך ל-tech12. "הודו קיבלה השקעות ענק מכל העולם כי היא מראה צמיחה, יציבות ומעניקה תמריצים למשקיעים זרים".
ענת ברשטיין רייך, ראש לשכת הסחר ישראל-הודו: "אנחנו לפני נקודת קפיצה משמעותית. ההשקעות הבינלאומיות זינקו על אף הקורונה ומיני משברים. הודו קיבלה השקעות ענק מכל העולם כי היא מראה צמיחה, יציבות ומעניקה תמריצים למשקיעים זרים"
איפה עיקר ההתעניינות של משקיעים?
"יש הרבה התעניינות בטכנולוגיית מימן. הודו הודיעה שב-2030 30% מהאנרגיה תהיה אנרגיה מתחדשת והודו הולכת לשם, אם זה סולארי או פתרונות חלופיים. הם גם הבינו שאי אפשר הסתמך על הסוללות הסיניות, במיוחד בהתחשב בכך שהודו הולכת לכיוונים הרכבים החשמליים. הרבה חברות מחפשות סוללות למכוניות חשמליות ואגירת אנרגיה. זה טרנד. כולם מחפשים פתרונות לרכבים חשמליים".
לדברי ברנשטיין רייך, הפינטק הוא "הבוננזה הבאה": מודי דוחף ל"דיגיטל אינדיה", שתהיה גם cashless ומנוטרת יותר. "המטרה הייתה להעלות את גביית המסים, והוא הצליח לעשות את זה. היום אני יכולה לשלם לרוכל בשוק דרך הסמארטפון. מהבחינה הזו הם התקרבו מאוד לסין. זה תחום מעניין וזה גם מתחבר לענן".
ברנשטיין רייך מספרת על צמיחה גדולה גם בתחומי הדיגיטל הלת' וההלת'טק. "עכשיו אחרי הקורונה המון כסף נכנס לתעשיית התרופות. הודו היא יצרנית החיסונים הגדולה בעולם וחברות בתחום הביוטק צריכות להסתכל מה קורה בהידרבאד, שם כל החברות הגדולות בעולם נמצאות. למי שבתעשייה הזו - זה המקום להסתכל עליו היום".
חלק מהגלים שעליהם נישאת הודו, הוא הדעיכה של סין. "אי אפשר להתעלם מזה שסין בירידה. החברות ימשיכו לייצר בסין וחייבים לייצר אלטרנטיבה, אז הודו קפצה למשקיעים זרים", הוסיפה והדגישה כי "ההודים גם הבינו שהם תלויים בסין, והם לא אוהבים את זה. לכן מודי הודיע על תוכנית של הסתמכות עצמית, כמו גנדי (וגם כמו הסינים, שהכריזו ב-2020 על תוכנית דומה - א"ל), ועשו מיפוי של כל הציוד וחומרי הגלם, שבהם הם רוצים להיות תחרותיים".
כחלק מהמיפוי והדחיפה להסתמכות עצמית - לא מעט חברות טכנולוגיה מוצאות את עצמן בהודו, או שכבר בדרך לשם. "אחד הנושאים שמודי שם עליהם דגש הוא שבבים. טאוור פתחה FAB שם ואינטל גם מאוד חזקה בבנגלור", אמרה.
מה את ממליצה לעשות למי שבא להשקיע או לעשות עסקים?
"כשבאים להודו, המודל לפיו צריך להרוויח רופי על כל הודי - לא עובד. כל חברה שמגיעה, צריכה להוריד ב-20% את המחיר כדי להיות תחרותיים, אז חייבים להוריד מחירים ופיצ'רים שמתאימים לארה"ב. בסוף מי שייצרו פה יהיו יותר תחרותיים. הודו מלמדת את העולם שאפשר זול יותר, שכשאני מדברת עם אנשי עסקים שם הם תמיד שואלים: 'What is the India price'?"
ברנשטיין רייך מסבירה שבהודו כדאי שיהיה מי שילווה מול המקומיים: "זה מתעתע כי הם מדברים אנגלית והישראלים חושבים שהם מבינים. האתגר הוא לא להבין את מה הם אומרים, אלא את הסאבטקסט. הרבה מאוד פעמים נופלים על אי הבנות תרבותיות, כי זו תרבות עסקית אחרת. אני מקווה שיחתמו ברבעון הבא על הסכם סחר חופשי בין ישראל להודו וזה יאיץ מאוד את המגמה. לא אגיד שזה מספיק, אבל כשזה ייחתם זה ייתן בוסט משמעותי", סיכמה ברנשטיין רייך.
התחרות מול סין מחריפה והידידות עם רוסיה נמשכת
האיבה שיש בין הודו לסין אינה סוד ונשמרת על אש קטנה כבר עשורים. מאז שהודו העניקה מקלט מדיני לדלאי לאמה, מנהיגם הגולה של הטיבטים, היחסים שלה עם סין מתוחים. הם אפילו נלחמו בתחילת שנות ה-60 בשל עימותים על קו הגבול בלאדאק שבהימלאיה. העימותים האלה התפרצו מחדש לפני שנתיים, ו-20 חיילים הודים ולפחות ארבעה סינים מתו. מאז, למרות אינספור סבבי שיחות, המדינות הוסיפו 100 אלף חיילים לאזור ההררי.
ברנשטיין-רייך: "הודו ידידה היסטורית של רוסיה, ורוסיה עדיין ספקית הנשק הכי גדולה. אי אפשר לשנות את הכל בן רגע, גם מבחינת סנטימנט. דעת הקהל שם אוהדת את רוסיה, והודו לא רצה לבטל ידידות חשובה. יש לה אינטרסים של נשק, נפט והשקעות - אז היא יושבת על הגדר"
הודו מרוצה מהגל האנטי סיני ומודי אפילו צייץ בטוויטר שהעולם צריך שותף לסחר שאפשר לסמוך עליו. מעודדת מהסנטימנט וכעדות לחשיבותה בזירה האסייתית, הודו הצטרפה ל-Quad Fellowship של ארבעת המדינות הכוללות את ארה"ב, יפן ואוסטרליה – שמטרתו הלא מוצהרת היא להתנגד להתפשטותה הצבאית של סין בימים. "היום הודו היא מה שסין הייתה בשנת 2000", מסבירה ברנשטיין רייך. "בעוד שנתיים היא תעבור את סין בכמות האוכלוסייה. ובניגוד לסין, שזו חברה מזדקנת, מדובר באוכלוסיה צעירה - הגיל הממוצע הוא 28. הכלכלה ההודית צמחה אשתקד ב-8%, הצמיחה הכי גדולה בעולם, ויש לה עוד הרבה לאן לצמוח".
מצד שני, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, מודי והודו מצאו את עצמם בעמדה מוזרה מאוד, אבל גם כזו ששמה אותה בנקודת ציר חשובה מאין כמותה. מצד אחד היא סירבה לוותר על ידידתה ההיסטורית רוסיה; מצד שני, הברית הרוסית-סינית שמה את הודו בצד הלא נכון של המפה. והאמריקאים, שצריכים את ההודים נגד סין, לא לוחצים יותר מדי. אין להם גם יותר מדי מקלות משום שהם צריכים את מודי לצדם. זו הייתה המדיניות של הודו עוד בימי המלחמה הקרה, אז הייתה חלק מארגון המדינות הבלתי תלויות שסירבו לתמוך בצד אחד בסכסוך בין ברית המועצות הקומוניסטית לארה"ב הקפיטליסטית.
"הודו ידידה היסטורית של רוסיה, ורוסיה עדיין ספקית הנשק הכי גדולה. אי אפשר לשנות את הכל בן רגע, גם מבחינת סנטימנט", אומרת רייך. "הייתי שם כשהמלחמה הייתה בשיאה והופתעתי לגלות שבהודו העיתונאים חושבים שרוסיה צודקת. דעת הקהל שם אוהדת את רוסיה, והודו לא רצה לבטל ידידות חשובה. יש לה אינטרסים של נשק, נפט והשקעות - אז היא יושבת על הגדר. אותו הדבר גם עם איראן, להן יש סחר של 17 מיליארד דולר", הוסיפה.
האם מודי יאתגר את הדמוקרטיה ההודית?
השינוי הדרמטי בהודו נזקף בשנים האחרונות למנהיגותו הבלתי מוטלת בספק של מודי. לטוב ולרע, מודי נחשב למנהיג חזק וגם לידיד ישראל. עם זאת, בהודו עצמה יותר ויותר פוליטיקאים מאשימים אותו כי הוא הולך בדרכו של הצורר הנאצי, אדולף היטלר. אחד מהם הוא חבר בכיר בקונגרס ההודי ושר האיגודים בעבר, סובוד קנת. "זו ממשלה של בוזזים. מודי מתנהג כמו מנהל זירה ולקח על עצמו תפקיד של דיקטטור", אמר קנת בשבוע שעבר. "אני מרגיש שהוא אפילו עבר את היטלר. אם מודי ילך בדרך של היטלר, הוא ימות בדרך של היטלר, תזכרו את זה", הוסיף בנאום.
פוליטיקאים אמנם גינו את האמירה, אבל לא את ייחוס הכוונות הדיקטטוריות של מודי. וקנת הוא לא היחיד שהשווה. בחודש שעבר חבר הפרלמנט סנג'אי ראוט ממפלגת שיו סנה אמר שמודי מאוהב בהיטלר. "היטלר נהג לערוך הרבה אירועים. זה מה שמודי עושה. למעשה, מודי הולך אחרי היטלר. תראו מה קורה ברשתות החברתיות. מודי מאוהב בו", אמר ראוט, אבל גם הדגיש שהוא לא מבקר את מודי.
חבר הקונגרס ההודי סובוד קנת: "זו ממשלה של בוזזים. מודי מתנהג כמו מנהל זירה ולקח על עצמו תפקיד של דיקטטור. אני מרגיש שהוא אפילו עבר את היטלר. אם מודי ילך בדרך של היטלר, הוא ימות בדרך של היטלר, תזכרו את זה"
ההתייחסויות הללו לכוחו, אולי כוחו המופרז, של מודי, כמו גם לעדויות שהוא מקים מיליציות עבור השלטון בתוך הצבא, לא מטרידות את ברנשטיין רייך - שמסרבת להתייחס לסוגייה ההיטלראית. "החוסן של הודו נובע מכמה רבדים, הראשון שבהם הוא העובדה שזו דמוקרטיה. כדי לנהל מדינה של 1.4 מיליארד צריך מנהיג חזק, כי יש 28 מדינות שמושכות להמון כיוונים. ב-2024 ההודים יכולים להחליף אותו אם הם רוצים. מאיפה שאני עומדת, המנגנון המדינתי של הדמוקרטיה עובד בצורה נפלאה", אומרת ברנשטיין רייך ומודה שאמנם יש אי סדרים, אבל הם אינם אקוטיים לטענתה.
"למודי יש גם הישגים. הממשל שלו נלחם בשמונה השנים האחרונות בתופעת הבקשיש והיו משפטים ואפילו משפטי ראווה נגד פקידי ממשל שקראו לזה 'דמי לימוד'", היא אומרת. "יש לזה כל מיני שמות. אי אפשר להגיד שזה לא קיים, אבל רואים ירידה משמעותית. צריך לשנות תפיסת עולם והתנהגות של אומה והיום המצב הרבה יותר טוב. אני רואה בעסקים שלי שיש הרבה פחות לחץ ומדברים תכל'ס. רואים את זה בעבודה מול הממשלה ועיקר העבודה זה ביזנס", הוסיפה.