רכישתה של מיקרוסופט את ענקית הגיימינג Activision-Blizzard תמורת סכום מסחרר של כ-70 מיליארד דולר היא עסקה שמצדיקה את השימוש בקלישאה רעידת אדמה. לא רק שמדובר באירוע מפתיע שמשנה דרמטית את תעשיית הגיימינג, אלא גם כזה שיעבור עוד זמן עד שהאבק ממנו ישקע וניתן יהיה להעריך באמת את ההשלכות המלאות שלו.
ראשית, מדובר בעסקה הגדולה ביותר בתולדות תעשיית הגיימינג ובפער עצום. בקושי עבר שבוע מאז ש-Take Two, אחת המתחרות המרכזיות של אקטיוויז'ן (Activision-Blizzard), רכשה את חלוצת משחקי הסושיאל Zynga בכ-12 מיליארד דולר, והחזיקה למשך שמונה ימים תמימים בתואר העסקה הגדולה בתעשייה. והנה מיקרוסופט סוגרת עסקה ששווה כמעט מפי שתיים מסך כל ארבע העסקאות הבאות בחמישייה הפותחת (שמגיעות יחד לכ-35 מיליארד דולר).
קו ישיר עובר בין העסקה לרכישת אקטיוויז'ן לבין עסקה נוספת ברשימה עסקאות הענק, שבמסגרתה רכשה מיקרוסופט באוקטובר 2020 את Bethesda תמורת קצת יותר מ-8 מיליארד דולר, שבועות ספורים לפני שהיא ויריבתה סוני השיקו את הדור האחרון של הקונסולות שלהן, Xbox Series X/S ופלייסטיישן 5. בדיעבד, רכישת Bethesda נראית כמו ניסוי כלים צנוע לקראת הדבר האמיתי: הפיכתה של מיקרוסופט לחברת הגיימינג השלישית בגודלה בעולם, עם יותר מ-30 אולפני משחקים תחת בעלותה הישירה (לסוני יש רק 17).
ההשלכות המיידיות עבור מיקרוסופט הן קיפול קטלוג משחקים עצום נוסף תחת כנפיה. אקטיוויז'ן הופכת אותה לבעלים של מותגי ענק כמו Call of Duty, Warcraft ו-Diablo
ההשלכות המיידיות עבור מיקרוסופט הן קיפול קטלוג משחקים עצום נוסף תחת כנפיה. קניית אקטיוויז'ן הופכת את מיקרוסופט לבעלים של מותגי ענק כמו Call of Duty, Warcraft ו-Diablo (וגם קנדי קראש, אם כי למשחק הזה יש השלכות פחות מיידיות על התוכניות של מיקרוסופט). שני המשחקים האחרונים בסדרת Call of Duty הם המשחקים הנמכרים ביותר בפלייסטיישן בשנה האחרונה - אף שאחד מהם יצא בנובמבר 2021 והשני בסוף 2020. רכישת Bethesda זיכתה את מיקרוסופט בכותרי ענק כמו Fallout, Elder Scrolls, Doom ו-Wolfenstein.
אקטיוויז'ן מנסה להתעלם מהטרדות והתעמרות בעובדים
מיקרוסופט תופסת את אקטיוויז'ן כשענקית הגיימינג נמצאת בנקודת תורפה שבה מכירתה לא רק הגיונית עסקית אלא גם תדמיתית. חרף כוחה האדיר בשוק והקהל הגדולה של המשחקים לה, החברה כבר לא מה שהייתה פעם. המותג של בליזארד, שנחשב בעבר לסטודיו עם מגע קסם שלא מפספס לעולם, נשחק עם שחרור מספר משחקים שאכזבו ואף הכעיסו את הקהל: Warcraft 3 Reforged זכה לביקורות איומות ו-Diablo Immortal הרגיז מעריצים ותיקים על לקיחת הסדרה אל המובייל. גיימרים רבים מייחסים את השינוי לרעה בסטודיו למיזוג שבוצע ב-2008 עם אקטיוויז'ן, שנתפסת לעתים בתור "הפנים הרעות" של הצמד.
כך או כך, בחודשים האחרונים אקטיוויז'ן-בליזארד מופיעה תדיר בכותרות מסוג שונה לגמרי: באוגוסט 2021 מדינת קליפורניה הגישה תביעת ענק כנגד החברה בעקבות דיווחים מרובים על הטרדות מיניות והתעמרויות חמורות במקום העבודה. אקטיוויז'ן התחייבה לחקירה פנימית, שבפועל הובילה עד כה לפיטורים של כמה עשרות עובדים. אך חרף לחץ רב על המנכ"ל בובי קוטיק, שעומד בראש אקטיוויז'ן במשך יותר מ-30 שנה, הוא סרב להסיק מסקנות אישיות. גם לא אחרי פרסום מכתב שנחתם בידי יותר מ-1,200 מעובדיו וקרא לו להתפטר, לאחר שב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי קוטיק היה מודע למתרחש בחברה אך בחר פעם אחר פעם להעלים עין ולכסות על מנהליו הבכירים.
עתידו של קוטיק היה לאחת הסוגיות החמות ביותר בדיון סביב רכישת החברה. בתחילה דווח ב"ג'ורנל" כי "אקטיוויז'ן-בליזארד תדווח ישירות" לראש חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט וקוטיק אמר ל"ניו יורק טיימס" שהוא "יהיה זמין ככל שידרש". מאוחר יותר דיווח "הג'ורנל" כי קוטיק צפוי לעזוב את החברה עם השלמת העסקה. כך או כך, בראש הפירמידה של אקטיוויז'ן-בליזארד (שכוללת גם את קינג, מפתחת קנדי קראש, שנרכשה ב-2015 תמורת כ-6 מיליארד דולר) יש כרגע שם חדש עם ידיים נקיות: פיל ספנסר, ראש חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט.
מיקרוסופט הפיקה לקחים מההפסד הצורב לסוני בדור הקודם של הקונסולות
גם מבחינת מיקרוסופט ניתן לומר שהמהלך החדש נובע מטראומה. החברה הפיקה לקחים מהפסד צורב לסוני בדור הקודם של הקונסולות: פלייסטיישן 4 מכרה יותר מפי שתיים מהמתחרה אקסבוקס וואן - 116 מיליון קונסולות כנגד קצת יותר מ-50 מיליון. ההפסד מיוחס בעיקר לכשלונה של מיקרוסופט להתחרות בקטלוג המשחקים הבלעדיים שהציעה סוני לקונסולה שלה. שתיים מהסדרות המובילות של מיקרוסופט - Halo ו-Gears of War - נכנסו לתרדמת ולא ניפקו משחקים חדשים, וכל ההימורים הגדולים של מיקרוסופט על מה שיהווה את מותג הבית הגדול הבא התגלו פעם אחר פעם כאכזבה.
בינתיים סוני נהנתה משורה ארוכה של להיטים: ספיידרמן, God of War, The Last of Us, Horizon Zero Dawn ואחרים, שיצאו באופן בלעדי לפלייסטיישן והעבירו את הקהל למחנה סוני בהמוניהם. כל המשחקים פותחו בידי אולפנים נאמנים לסוני שיצרו עבורה משחק בלעדי אחד אחרי השני. עד שבמיקרוסופט נזכרו שלחברה יש כיסים מהעמוקים בעולם: שהם לא חייבים לגדל אצלם את הלהיט הבא אורגנית אלא יכולים פשוט לקנות אותו, ואת המפתחים שלו.
במיקרוסופט נזכרו שלחברה יש כיסים מהעמוקים בעולם; הם לא חייבים לגדל אצלם את הלהיט הבא אורגנית אלא יכולים פשוט לקנות אותו, ואת המפתחים שלו
רכישת Bethesda לפני שנה וחצי הייתה הרגע שבו מיקרוסופט הפסיקה לתת לסוני להוביל את הקרב והחלה להכתיב את התנאים בעצמה בחסות התקציב הכמעט בלתי מוגבל שלה. הענקית מרדמונד רכשה כמה ממותגי המשחקים החזקים ביותר בשוק ושמרה על עמימות מוחלטת בשאלה אם תאפשר להם לצאת גם לפלייסטיישן - במקביל לאקסבוקס, באיחור או אולי אף פעם לא.
אם עד לפני שנים סבורות גיימר שהיה בוחר בפלייסטיישן 4 על פני אקסבוקס וואן כמעט ולא נדרש לוותר על משחקים גדולים, Bethesda אפשרה למיקרוסופט לשנות את התמונה. כל חברת ענק שהחברה רוכשת יוצרת עוד שורה של רגעים בהם צרכנים שמתלבטים בין הקונסולות המתחרות שואלים את עצמם אם הם מוכנים לוותר על הכותרים הבאים של משחקים כמו Fallout, Call of Duty או Overwatch.
חיזוק משמעותי ל-Game Pass - שירות המנויים של אקסבוקס
העמימות שבה נקטה מיקרוסופט מעניקה לה קודם כל גמישות. אין צורך להתחייב למדיניות רשמית, אפשר להכריע בכל משחק לגופו משחק ולמקסם רווחים. למשל, להנגיש לפלייסטיישן משחק חינמי כמו Call of Duty: Warzone, שמהונדס כך שגיימרים ישפכו בו כסף לאורך זמן ולהנות מהרווחים המצטברים; ולהשאיר כותר מדובר ועתיר הייפ כמו Diablo 4 בתוך הגן הנעול של מיקרוסופט ולמכור בעזרתו כמה קונסולות - או, חשוב מכך, מנויים ל-Game Pass.
שירות ה-Game Pass הפך למרכז אסטרטגיית הגיימינג של מיקרוסופט. השירות, שקיומו אפשרי רק הודות לנכונותה של מיקרוסופט לשרוף כסף בדרכה לפסגה, מציע גישה חופשית - תמורת דמי מנוי, כמובן - למבחר הולך וגדל של יותר מ-300 משחקים. כמו נטפליקס, רק בלי סטרימינג: שילוב בין משחקים חדשים-חדשים שמגיעים לשירות ביום השקתם, קלאסיקות נשכחות, להיטי ענק ופנינות אינדי לאניני הטעם - והכל בעלות חודשית שלא מתקרבת למחיר מלא של משחק חדש.
25 מיליון משתמשים כבר מנויים לשירות החדש, שהולך והופך לעסקה שיותר ויותר קשה לסרב לה. עבור סוני האיום ברור: הענקית היפנית כבר נאלצה לשנות שני עקרונות קשיחים בשביל לעמוד בחום ההולך וגובר. בשנה האחרונה חרגה סוני ממנהגה והסכימה לשחרר כמה מהלהיטים הבלעדיים הגדולים ביותר שלה גם למחשב האישי. וכעת, לפי שמועות, היא עובדת על שירות מתחרה ל-Game Pass, אף שערב השקת פלייסטיישן 5 טענה בתוקף שאין לה עניין להתחרות במיקרוסופט באגף זה. דבר אחד בטוח: לסוני אין תקציב לעסקאות בסדר הגודל של מיקרוסופט-אקטיוויז'ן, או אפילו בסדר גודל קטן משמעותית. לטוב ולרע, היא תצטרך להמשיך לגדל את הלהיטים שלה בבית.
חברת הענק שעומדת מאחורי אחת הקונסולות המובילות בשוק עושה קניית ענק שמחזקת אותה בדיוק באגפים החלשים: מותגי ענק בלעדיים, מותגים שפונים לילדים, וכמובן דריסת רגל ענקית בשוק המובייל
אתגר הרגולציה: האם מיקרוסופט תהפוך למונופול בתחום הגיימינג?
עם זאת, יש סייג אחד מהותי לתוכנית של מיקרוסופט להשלים את רכישת אקטיוויז'ן ב-2023: היא תשים את מיקרוסופט היישר על הכוונת הרגולטורית גם בארה"ב וגם באירופה. עסקאות קטנות יותר כבר סיבכו את יריבותיה השונות עם רשויות תחרות והגבלים עסקיים ועסקה בסדר גודל כזה צפויה להיבחן בשבע עיניים.
חברת הענק שעומדת מאחורי אחת הקונסולות המובילות בשוק עושה קניית ענק שמחזקת אותה בדיוק באגפים החלשים שלה: מותגי ענק בלעדיים לפלטפורמה, מותגים שפונים לילדים כמו קראש בנדיקוט, וכמובן דריסת רגל דומיננטית בשוק המובייל באדיבות קינג. המהלך צפוי למשוך עיניים מצד גורמים בממשל ביידן, שמבטיח כבר זמן רב להגביר את הרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה.
עם זאת, גם לרגולטור המחמיר ביותר יהיה קשה לטעון חד משמעית למונופול, בין היתר בהיעדר תקדים משפטי ברור. הצעצועים החדשים של מיקרוסופט אמנם יחזקו אותה מאוד מול המתחרות, אך בשוק יש יותר מדי חברות גיימינג בשביל שיהיה אפשר להגדיר אותה באופן אפקטיבי כמונופול. גם ההפסד הצורב בדור הקודם של הקונסולות משחק לטובת מיקרוסופט ומצייר אותה כשחקנית חלשה בהשוואה לסוני ונינטנדו. לסוני לא חסרים ולא יחסרו להיטים, ובחסות נצחונות העבר שלה היא עדיין נתפסת בתור השחקנית החזקה בשוק. גם אם בפועל יש לה הרבה פחות כסף, יש לה עדיין קהל ענק ונאמן.