סין רוצה מעבדים תוצרת בית (אילוסטרציה) (צילום: שאטרסטוק)
סין רוצה שרשרת אספקה של שבבים תוצרת בית (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

תעשיית ייצור השבבים הסינית חוותה טלטלה גדולה בשבועות האחרונים, לאחר שלפחות ארבעה מנהלים בכירים הקשורים לקרן ממשלתית בתחום המוליכים למחצה נעצרו באשמת שחיתות. המעצרים הם זעזוע גדול שלהערכת אנליסטים ומומחים עלול לאלץ את סין לשקול מחדש את גישתה להשקעות בתחום פיתוח השבבים.

ב־30 ביולי הודיעה הסוכנות הבכירה בסין למאבק בשחיתות שדינג וֶונווּ, מנכ"ל China Integrated Circuit Industry Investment Fund, המכונה גם "הקרן הגדולה", נעצר בעקבות "חשד רציני לעבירות על החוק". דינג אינו היחיד שהסתבך. לפני כשלושה שבועות נעצר גם לוּ ג'וּן, מנהל לשעבר במנגנון הניהולי של הקרן הגדולה, יחד עם שני מנהלים אחרים, כך לפי סוכנות הידיעות הסינית Caixin.

תפקידה של הקרן הגדולה, שהוקמה ב־2014, הוא להשתמש בכסף ממשלתי לבניית שרשרת אספקה של שבבים תוצרת סין כדי לצמצם את ההסתמכות על ארה"ב ובנות בריתה. הקרן היא דוגמה מובהקת ליכולתה של ממשלת סין להתייצב מאחורי תעשייה אסטרטגית – במקרה הזה, מוליכים למחצה.

תפקידה של "הקרן הגדולה" שהוקמה ב-2014 הוא להשתמש בכסף ממשלתי לבניית שרשרת אספקה של שבבים תוצרת סין. מאז הקמתה 30 מיליארד הדולרים שהוזרמו לתעשייה הולידו אוסף מורכב של הצלחות וכשלונות

שמונה שנים חלפו מאז, ו-30 מיליארד הדולר שהוזרמו לתעשייה (20 מיליארד נוספים בדרך) הולידו אוסף מורכב של הצלחות וכישלונות. מכיוון שהכוח המניע את הקרן היה שליחות ממשלתית ולא אינטרסים כספיים היא הייתה קרקע פורייה לשחיתות. כעת מעריכים ואנליסטים שהחקירות החדשות עשויות לדרבן את סין לשים דגש רב יותר על דיוק וידע מקצועי בכל הקשור למימון תעשיית המוליכים למחצה.

הרעיון שהוליד את הקרן הגדולה היה להזרים כסף לתעשיות שלא קיבלו מימון מערוצים מקובלים כמו הון סיכון. 20 מיליארד הדולר שהיא השקיעה בסבב המימון הראשון שלה לא הלכו לחברות סטארט אפ, אלא לחברות ציבוריות ולחברות הבת שלהן, רבות מהן בתחום החומרים והייצור של מוליכים למחצה, אומר רוּי מא, אנליסט הייטק ומגיש הפודקאסט Tech Buzz China. לחברות מסוג זה קשה להגדיל רווחים כי כל התקדמות בתחום ייצור השבבים אורכת זמן רב ודורשת השקעה מרובה במחקר. לכן לדברי מא הן לא מפתות במיוחד עבור אנשי ההון סיכון.

נראה שהקרן הגדולה הקדימה את זמנה. ב־2014 ממשלת סין החליטה להשתמש במימון ציבורי כדי לספק מענה לפערים בייצור השבבים, וכמה ממשלים מקומיים במדינת הענק אף התחילו להתנסות בקרנות קטנות יותר. אבל רק ב־2019, כשארה"ב חסמה את גישתה של וואווי לשבבים שיוצרו עם טכנולוגיה אמריקאית, הפך הנושא לבהול. תעשיית המוליכים למחצה נסמכת לרוב על אספקה גלובלית, וחברות הטכנולוגיה הסיניות תלויות בספקים זרים כמו TSMC מטייוואן, סמסונג מדרום קוריאה או ASML מהולנד - כולן מדינות בנות ברית של ארה"ב.

עובדים במפעל של SPIL בטאיוואן (צילום: Billy H.C. Kwok/Bloomberg via Getty Images)
עובדים במפעל של SPIL בטאיוואן, שביטלה מכירה ל-Tsinghua Unigroup הסינית ב-2016 | צילום: Billy H.C. Kwok/Bloomberg via Getty Images

הבהילות הלכה וגברה בשנים האחרונות ובחודשים האחרונים: ארה"ב מצמצמת עוד ועוד את גישתה של סין לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, והיא אף ביקשה מ־ASML להפסיק לייצא אליה מכונות ליתוגרפיה ישנות. התפתחות זו מעצימה את חשיבותה של הקרן הגדולה, ואת הדחף לעצמאות תעשייתית שהיא משקפת.

ממשלת סין עדיין לא חשפה את הסיבה האמיתית מאחורי החקירות של דינג ויתר הבכירים בקרן, אבל רוב הסוכנויות והאנליסטים קשרו בין המעצרים האלה למקבץ של חקירות שחיתות סביב Tsinghua Unigroup - חברת מוליכים למחצה שנחלה בשנים האחרונות כישלון חרוץ לאחר שקיבלה השקעות מהקרן הגדולה.

Tsinghua Unigroup, שנוסדה ב־1988, היא אחת מיצרניות השבבים הוותיקות בסין. היא עלתה לכותרות ב־2015 כשתוכניתה לרכוש את החברה האמריקאית Micron Technologies נבלמה בידי הממשל האמריקאי. רבות מרכישותיה השאפתניות מומנו בידי הקרן הגדולה, שהשקיעה בה ובחברות הבת שלה לפחות 2 מיליארד דולר לשם פיתוח פרוסות סיליקון (Wafers), שבבי זיכרון פלאש ושבבי 5G. אבל ב-2021 ענקית השבבים הגיעה לפשיטת רגל. ביולי האחרון נפתחה חקירה נגד שלושה מנהלי Unigroup בעבר או בהווה, כולל היו"ר שלה ב-13 השנה האחרונות, בגלל חשדות בשחיתות, אף שעד כה לא הוגשו אישומים רשמיים.

גורמים בתחום השבבים מעריכים כי חלק גדול מהבעיה של הקרן הגדולה הוא היעדר הדיוק: סין ידעה שהיא צריכה להשקיע במוליכים למחצה אבל לא ידעה איזו תת-תעשייה או חברה לתעדף. היא היתה חייבת ללמוד בניסוי וטעייה ולצלוח מכשולים כמו פשיטת הרגל של Tsinghua Unigroup והתרחבות המחסומים שמעמידה ארה"ב

עדיין לא ברור אם כישלונה של Unigroup הוביל ישירות לרעידת האדמה המתרחשת כעת בקרן הגדולה. אך לאסטרטגיה של הקרן – פיזור השקעות ענק והמתנה לראות מה תופס – יש פוטנציאל להיכשל בגדול. לפי גורמים העוקבים זה זמן רב אחרי התחום, אסטרטגיה כזאת היא גם התפאורה המושלמת להופעתה של שחיתות.

"זאת חקירת השחיתות הכי פחות מפתיעה שנתקלתי בה כבר הרבה זמן", אומר מאט שיהאן, עמית בצוות החשיבה האמריקאי Carnegie Endowment for International Peace. "לא כי ידעתי שדינג וונוו מושחת באופן אישי, אלא כי כשכל כך הרבה כסף מסתובב בתעשייה מסוימת, הרבה יותר מפתיע אם אין שערוריית שחיתות גדולה".

לדברי שיהאן, חלק גדול מהבעיה הוא היעדר הדיוק. סין ידעה שהיא צריכה להשקיע במוליכים למחצה, אבל לא ידעה איזו תת־תעשייה או חברה לתעדף. היא הייתה חייבת ללמוד בניסוי וטעייה ולצלוח איכשהו מכשולים כמו פשיטת הרגל של Unigroup והתרחבות המחסומים הטכנולוגיים שארה"ב מעמידה. כעת, הצעד הבא צריך להיות השקעות ממוקדות יותר בחברות ספציפיות, אומר שיהאן.

בסופו של דבר, החקירות האלה עשויות להוות התפתחות חיובית עבור תעשיית המוליכים למחצה של סין, כי הן יבליטו את המגבלות של מימון למטרות פוליטיות ואולי ידחפו את הקרן הגדולה לאמץ אסטרטגיה המתמקדת בשוק

ייתכן שמשמעות הדבר היא בוס חדש לקרן הגדולה – מישהו מיומן יותר בהשגת החזרים על השקעות, אומר פול טריוֹלוֹ, סמנכ"ל בחברת האסטרטגיה העסקית Albright Stonebridge, המייעץ לחברות הפועלות בסין. רבים ממנהלי הקרן הגדולה מגיעים מרקע ממשלתי, וייתכן שפשוט חסר להם הניסיון הרלוונטי. דינג, שנמצא כעת בחקירה, היה בעבר מנהל מחלקה במשרד התעשייה וטכנולוגיית המידע של סין. "צריך אנשים מתאימים לנהל את [הקרן הגדולה], אנשים שמבינים את התעשייה ואת תחום הפיננסים, כאלו שלא יסכימו לממן פרויקטים בלי בסיס מסחרי איתן", אומר טריולו.

בסופו של דבר, החקירות האלה עשויות להוות התפתחות חיובית עבור תעשיית המוליכים למחצה של סין, כי הן יבליטו את המגבלות של מימון למטרות פוליטיות ואולי ידחפו את הקרן הגדולה לאמץ אסטרטגיה המתמקדת בשוק. הרעב של בייג'ין לניסויים הולך וגווע, בה בשעה שחששותיה בנוגע לעצמאות תעשייתית הולכים וגוברים. "הם לא יכולים להרשות לעצמם לבזבז 5 מיליארד דולר על מפעלים בלי היתכנות כלכלית", אומר טריולו.

Copyright 2022 MIT Technology Review, Inc. Distributed by Tribune Content Agency LLC.

https://www.technologyreview.com/2022/08/05/1056975/corruption-chinas-chipmaking-industry/