השימוש ב-AI גנרטיבי יביא להתייעלות כלכלית של 2.6-4.4 טריליון דולר בשנה - כך מעריך דוח 'הפוטנציאל הכללי של בינה מלאכותית גנרטיבית' שכתבו בפירמת הייעוץ הבינלאומית מקינזי. הדוח התבסס על ניתוח של 63 שימושים שעושים כיום עובדים בבינה מלאכותית. הסכום אינו כולל התייעלות נוספת שצפויה עם שילוב של הטכנולוגיה בדרכים שטרם הוטמעו, מעבר ל-63 היישומים שנבדקו.
כ-75% מהתועלת הכלכלית הזו נובעת מארבעה תחומים עיקריים: ניהול ושירות לקוחות, שיווק ומכירות, פיתוח תוכנה, ומחקר ופיתוח. התעשיות שיחוו את ההשפעה הגדולה ביותר הן שירותים פיננסיים, הייטק, מדיה ומדעי החיים. בתחום הבנקאות למשל, AI יכולה להביא ערך של 200 עד 340 מיליארד דולר בשנה, ובקמעונאות הפוטנציאל מוערך ב-400-600 מיליארד דולר בשנה.
עם התועלות הכלליות של ה-AI הגנרטיבי שמציינים במקינזי, נמנות היכולת של עובדים לגשת למידע ארגוני במהירות באמצעות שאילתות שמנוסחות בשפה טבעית, מה שיאפשר לעובדים לקבל החלטות מושכלות יותר ולפתח אסטרטגיות יעילות יותר.
הם מוסיפים שבגלל יכולות עיבוד השפה הטבעית של הטכנולוגיה והמשימות אותן היא יודעת לבצע, העובדים שיושפעו ממנה במיוחד הם דווקא העובדים המשכילים יותר - בניגוד לדורות קודמים של טכנולוגיות, שהשפיעו בעיקר על עובדים בעלי כישורים נמוכים. זאת, מאחר שאלה אינן משימות שנפתרות על ידי אוטומציה פשוטה כמו עבודות פיזיות, אלא דווקא חלופות למשימות שדורשות כיום חשיבה, הסקת מסקנות, קבלת החלטות וניתוח.
"AI ייתן כלים לבני האדם"
בניגוד לתחזיות האימה שהולכות ונהיות נפוצות ולפיהן הבינה המלאכותית תכחיד מיליוני משרות, לפי אלכסנדר סוכרבסקי, שנמנה על מחברי הדוח, זה לא המצב וזה בוודאי לא יקרה בטווח המיידי. סוכרבסקי, ישראלי שמתגורר בלונדון, הוא שותף בכיר במקינזי ומ-2020 גם מנהל שותף של קוואנטום בלאק (QuantumBlack), חברת טכנולוגיה שמתמקדת בשילוב של טכנולוגיה ושל יכולות אנושיות שנרכשה על ידי מקינזי ב-2015.
לדבריו, כיום נעשה שימוש נרחב רק בכ-11% מהיישומים של הבינה המלאכותית בארגונים השונים. היתר עדיין לא מוטמעים בצורה מלאה, אלא נשארים, למשל, ברמת הפיילוטים. "כלומר לא משתמשים ב-9 מתוך 10 יישומים קיימים, והם לא הופכים לכלים שעוזרים לעובדים, מהרבה סיבות", הוא מסביר.
"כדי באמת להגדיל את התפוקה מבינה מלאכותית, צריך נתונים 'נקיים' ואמינים לאמן עליהם את המודלים של הבינה. צריך להזרים את הנתונים האלה בתוך מערכות שונות בארגונים, שזה גם מכשול, ולבסוף צריך גם להכשיר את העובדים לעבוד עם AI - וכל שלב כזה מפחית את ההסתברות להטמעה מוצלחת ושימוש בטכנולוגיה".
אלכסנדר סוכרבסקי, ממחברי הדוח: "יש זמן ותהליך של הטמעה של הטכנולוגיות, ויש משרות שרק האדם יודע לעשות הכי טוב. לכן, אני אוהב לדבר על בינה היברידית – לוקחים את הטוב באדם, הטוב במכונה ומשלבים אותם ביחד"
"יש זמן ותהליך של הטמעה של הטכנולוגיות עד שנראה משרות מתייתרות, ויש משרות שרק האדם יודע לעשות הכי טוב", הוא מוסיף. "לכן, אני אוהב לדבר על בינה היברידית – לוקחים את הטוב באדם, הטוב במכונה ומשלבים אותם ביחד. ויש משרות שצריך בשבילן אנשים, צריך שרברב וצריך מישהו יכתוב בדיחות. חוש הומור, אירוניה ותזמון קומי זה משהו שקומיקאי עושה יותר טוב. אבל ה-AI ייתן כלים לבני האדם, יהיו מקצועות חדשים ויתפתחו תחומים אחרים".
דוגמה נוספת שהוא מספק היא עיתונאים. "אפשר לחשוב ש-chat GPT יחליף אותם", הוא אומר, "אבל חלק מהעבודה שלהם הוא בנייה של מערכות יחסים אישיות. יהיו אנשים, עיתונאים ויוצרים שישתמשו בכלי הזה בצורה מוצלחת, ויהיו מי שלא יצליחו. ובכל מקרה זה ייקח הרבה זמן עד שדברים יתממשו".
הבנקים כבר מבינים את הפוטנציאל
בבחינת ההשפעה של בינה מלאכותית גנרטיבית על תעשיות שונות, התמקדו במקינזי בין היתר בתחומי פיתוח התוכנה, הקמעונאות, הבנקאות, תעשיית התרופות והמכשור הרפואי.
לפי המחקר של מקינזי, בתחום פיתוח תוכנה, AI יוכל לעבד הררי מידע במהירות ולהציע תובנות שיכולות להאיץ את תהליך פיתוח המוצר. לפי האנליזה, AI יגביר את התפוקה של פיתוח תוכנה ב-20%-45% באמצעות הפחתת הזמן הנדרש לפעולות כמו כתיבת טיוטה ראשונית של קוד, תיקון קוד ומחקר שוק של פתרונות ארכיטקטורה.
בריטייל, מציינים במקינזי כי ה-AI יכול לשנות את כללי המשחק ולהגדיל את ההכנסה השנתית של התעשייה ב1.2%-2%, שמהווים 400-600 מיליארד דולר. כלי AI יכולים לעשות אוטומציה לפונקציות מפתח כמו שירות לקוחות, שיווק מכירות, ניהול מלאים ושרשרת אספקה, וכן להעניק חוויה מוצלחת יותר ללקוחות - למשל בשימוש בכלים של מעבר מטקסט לתמונה כדי ליצור הדמיות של המוצרים, בשימוש בשפה טבעית לחיפוש מוצרים, ועוד.
במקינזי מעריכים את שיפור ההכנסה השנתית בתעשיית הבנקאות בשיעור של 2.8%-4.7% או 200-340 מיליארד דולר בשנה. כלי AI יכולים לתרום לשיפור שביעות רצון הלקוחות, לסייע בתהליכי קבלת החלטות, לשדרג את חוויית העובדים ובמקביל לצמצם סיכונים באמצעות ניטור הונאות.
הבנקים מבינים את עומק הפוטנציאל ואכן מאמצים כלי AI במהירות. במורגן סטנלי למשל, בונים עוזר AI באמצעות GPT-4 במטרה לעזור לעשרות אלפי מנהלי עושר למצוא ולנסח תשובות מהירות ממאגרי ידע פנימיים של הבנק. בנק אירופאי נוסף פיתח עוזר AI בתחום ESG (סביבה, חברה וממשל) באמצעות שליפת מידע מאלפי מסמכים לא מאורגנים.
בתעשיית התרופות והמכשור הרפואי מצאו במקינזי פוטנציאל לגידול של 2.6%-4.5% בהכנסות השנתיות או 61-110 מיליארד דולר בשנה. חברות תרופות משקיעות כ-20% מההכנסות שלהן לטובת מחקר ופיתוח, ופיתוח תרופה חדשה אורך בממוצע 15 שנים - ולכלי AI יש יכולת לקצר את לוחות הזמנים.
בתחום שירות הלקוחות, הבינה המלאכותית יכולה לחולל מהפכה באמצעות שיפור חווית הלקוח והיעילות של נותן השירות: היא יכולה להרחיב את השירות העצמי של המשתמשים, להפחית את זמן התגובה ולהגדיל מכירות
בתחום שירות הלקוחות, הבינה המלאכותית יכולה לחולל מהפכה באמצעות שיפור חווית הלקוח והיעילות של נותן השירות: היא יכולה להרחיב את השירות העצמי של המשתמשים, להפחית את זמן התגובה ולהגדיל מכירות. הטכנולוגיה כבר הוכיחה את היכולת שלה לעשות אוטומציה לאינטראקציות מול הלקוחות באמצעות שימוש בשפה טבעית: מחקר של ארגון NBER בחן חברה שבה 5,000 נותני שירות שהתנסו באפליקציה של בינה מלאכותית, ומצא כי זו העלתה את קצב פתרון הבעיות ב-16% בשעה, הפחיתה את זמן הטיפול בבעיות ב-9% והפחיתה את הדרישות לדבר עם מנהל ב-25%.
"העידן הבא של הפלטפורמות"
בתחום השיווק והמכירות - כותבי המחקר מעריכים שבינה מלאכותית יכולה לשפר את הפרודוקטיביות של פונקציות אלו ב-5%-15% ולפילוח מדויק יותר של קהלי מטרה. זאת, על ידי שיפור האפקטיביות והפרסונליות של התוכן הפרסומי, התאמתו להעדפות וההתנהגויות של כל צרכן, יצירה מהירה של רעיונות וטיוטות ראשוניים של פרסומות, כותרות, פוסטים ברשתות החברתיות ותיאורי מוצר, וכמובן שיפור האופטימיזציה של ה-SEO.
איך בעצם מודדים את השווי הכלכלי שמוסיפה הבינה המלאכותית לארגונים ותעשיות, כמו זה שחישבתם בדוח?
"אנחנו יודעים איזה שימושים (use cases) הם אמיתיים ואיזה לא ואנחנו מסתכלים עליהם ובודקים את הגידול במכירות ובהכנסות, יצירה של מוצרים ותעשיות חדשות, ובצד השני גם את החיסכון וההתייעלות, בין היתר בשעות עבודה.
"אני חושב שאנחנו עכשיו נכנסים לעידן הבא של פלטפורמות. כמו שב-2007 הופיעה הרשת החברתית הראשונה, והאייפון והענן, ויצרו פלטפורמות חדשות, גם הבינה המלאכותית כולה - לא רק הגנרטיבית - בשילוב ה-VR/AR וה-web 3.0, יוצרים פלטפורמה חדשה, שייכנסו אליה שחקנים חדשים וישנים ויבנו עליה אפליקציות ויישומים, שהיום אנחנו עוד לא רואים אותם".
לסוכרבסקי יש גם מסר של שימוש אחראי. "כמו גרזן ואש, אפשר להשתמש ב-AI ליצור דברים טובים ואפשר לגרום נזק. אנחנו חייבים להשתמש בטכנולוגיה הזו בצורה אחראית ולנהל את הסיכון".