אילוסטרציה גוגל מסך שבור  (צילום: Sergei Elagin, שאטרסטוק)
פיטורים בגוגל ובמיקרוסופט. האם מדובר בקיצוצים רוחביים לשם הקיצוץ והחיסכון? | צילום: Sergei Elagin, שאטרסטוק

הפגנת המחאה: אין הבדל בין הייטקיסטים לשקמיסטים

ההפגנות נגד יוזמת המהפך המשפטי של הממשלה החדשה חוזרות הערב, עם צפי ליותר מ-100 אלף מפגינים בקריית הממשלה בצומת עזריאלי, בכיכר הבימה, מול בית הנשיא בירושלים, וגם בחיפה, בהרצליה ובבאר שבע. הזעם על הכוונה המוצהרת לחוקק את פסקת ההתגברות בהקדם כדי להשאיר את אריה דרעי בממשלה צפוי להתבטא בדברים שיושמעו ברחובות, שם יצטופפו ארגוני הסטודנטים, ארגוני הקהילה הגאה, ארגוני נשים, תנועת ישראל חופשית, תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל וגם התארגנות "מחאת ההייטק".

השבוע כתבנו שבמחאת ההייטקיסטים, שאותה מובילים בכירים בהייטק, משקיעים ויזמים, לא מסתפקים רק בפעולות מחאה ברחובות, אלא מתארגנים לגיוס הון למחאה, שנועד לממן פעילות שכנוע ממוקדת של שרים, חברי כנסת ומקבלי החלטות אחרים. ובתוך כך כבר נולדה המחאה נגד המחאה, בטוויטר, עם הייטקיסטים שכועסים שהמחאה צובעת את ההייטק הישראלי בצבעי שמאל. מי יודע איך זה יזיק בהמשך מול הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל.

הם טועים בגדול - הבעיה של ההתארגנות הזו היא אחרת לגמרי. תסתכלו על מה מתריעים בעיקר מובילי המחאה: על חשש מירידה בהשקעות בחברות ישראליות אם החקיקה תתקדם. בניסיון לא להצטייר כשמאלנים הם הולכים אל הכסף, כביכול המכנה המשותף. הלו! הירידה בהשקעות תהיה האחרונה בבעיותיה של ישראל אם תוכניות החקיקה של הממשלה יתממשו. כשהחשש הוא אובדן הדמוקרטיה אין שום הבדל בין הייטקיסטים לשקמיסטים. כולם צריכים למחות כתף אל כתף. (טל שחף)

היום שאחרי הפיטורים: בביג טק לא יכולים לבנות על רכישות

מיקרוסופט וגוגל הן שתי ענקיות הטק האחרונות שהצטרפו למעגל המפטרות השבוע. עם קצת יותר מ-10,000 מפוטרים כל אחת, מדובר במכה מורלית וסימלית אבל לא במשהו שמסמן מצוקה אמיתית. בשלב זה היחידה שלא פיטרה היא אפל, אבל עם דוחות בסוף פברואר יש לה פשוט יותר זמן למשוך עד לביצוע צעד כזה או אחר.

מה שמעניין לשאול כעת הוא איזו אסטרטגיה משקפים הפיטורים בחברות הללו. האם מדובר בקיצוצים רוחביים לשם הקיצוץ והחיסכון או בצעדים מחושבים שמוותרים על פרויקטים ומפנים כוחות לאפיקים רווחיים יותר. אין כאן קטגורית צעד אחד נכון יותר או פחות עבור חברות בקנה מידה כזה שמעסיקות כ-200 אלף איש כל אחת והמפוטרים מהווים 5-6% מכוח האדם שלהן. עם זאת, כדאי לזכור שמה שבעבר היה קל למדי עבורן - רכישה של חברה עבור מוצר, ידע או כוח אדם - הופך בהדרגה קשה יותר בגלל אווירה רגולטורית שונה. במילים אחרות, לסגור מחלקת פיתוח של מוצר כי יש בחוץ סטארט אפ שעושה את זה יותר טוב ועולה רק מיליארד או שניים, זו כבר לא ממש אופציה. (הגר רבט)

הכתר של נטפליקס: עדיין מלכת הממלכה

Netflix אילוסטרציה נטפליקס (צילום: Vantage_DS, שאטרסטוק)
נטפליקס, אילוסטרציה. את מה שנטפליקס שכחה אחרים רק עכשיו לומדים | צילום: Vantage_DS, שאטרסטוק

נטפליקס פתחה השבוע את עונת הדוחות כמו גדולה. אחרי שנה לא קלה שבה ענקית הסטרימינג חוותה התעוררות כואבת מחלום הקורונה וגילתה שלא רק שיש תקרה לתחזיות הצמיחה ומספרי המנויים, אלא גם שלבורסה נגמרה הסבלנות לבזבוזים - הדוחות הללו סיפקו תזכורת עדינה חזרה: את מה שנטפליקס שכחה, אחרים רק עכשיו לומדים. לנטפליקס יש פור של עשור שלם על מרבית המתחרות שלה ובמונחי טק זה כמעט נצח. גם היום מדובר בחברה היחידה שהצליחה לייצר רווחים מתחום הסטרימינג, וזה לא הולך כנראה להשתנות ברבעון או אפילו בשנה הנוכחית.

השנה הקרובה תהיה ככל הנראה בסימן קונסולידציה בתחום, אחרי מספר שיא של חברות תוכן שהשיקו שירותי סטרימינג בשנתיים שחלפו. נטפליקס מגיעה לשנה הזו במצב סביר בהחלט, עם מייסד שמספיק בטוח בחברה שלו בשביל לפנות את כס המנכ"ל לשני יורשים. היא אמנם ויתרה על כמה עקרונות בדרך (מי אמר פרסומות ולא קיבל), אבל היא עדיין מלכת הממלכה שלה. אם רק היה במה לצפות זה בכלל היה נפלא. (הגר רבט)

בשר מתורבת נחשב פרווה: לא מה שיתן לתעשיה את הדחיפה

בשר מתורבת, אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
בשר מתורבת, אילוסטרציה. שתי חברות חלבון אלטרנטיבי מוכנות לשווק בישראל ולא יכולות | צילום: Shutterstock

השבוע התבשרנו על חדשה טובה בתחום הפודטק: בשר מתורבת נמצא כשר פרווה לפי חוות דעת הלכתית ארוכה ומנומקת של הרב הראשי לישראל דוד לאו. אמנם נאסר על עירובו במנות עם חלב (צ'יזבורגר...) אבל לכל עניין אחר זה פרווה. זה בהחלט נחמד ואף מעניין אבל מבחינה מהותית, אין פה פריצת דרך.

אלא שבתחילת השבוע, באירוע שולחנות עגולים שערכנו בשיתוף סטארטאפ ניישן סנטרל, דיברו כמה בכירים בעולם האגרו-פודטק ואמרו מה באמת חוסם אותם מלהתפתח, וזה לא כשרות אלא אישור משרד הבריאות הישראלי. שתי חברות חלבון אלטרנטיבי, אחת בתחום הבשר והשנייה בתחום החלב, אמרו שהן מוכנות לשווק את המוצרים שלהן כבר מחר בישראל, בכפוף לאישור שעליו דוגרים בירושלים כבר שנים. "זה מחדל אמיתי שישראל מובילה בטכנולוגיה אבל הרגולטור לא מאפשר לנו להיות מובילים עולמיים בכניסה לשוק", סיכם ניר גולדשטיין מעמותת GFI שמקדמת תחליפי חלבון. (אמיתי זיו)