בימים אלה שרים חדשים נכנסים למשרדים שלהם, וממשלה חדשה מתחילה להתוות את המדיניות שלה לשנים הבאות. בתוך כל אלה, עולה שוב השאלה על הצורך של התערבות הממשלה בתעשיית ההייטק הישראלית. האם עליה להתערב יותר על מנת לתמוך בתעשייה, או שמא עליה לדאוג בעיקר להורדת רגולציה ולתת לתעשייה לעשות את שלה. ואם עליה להתערב, כיצד היא צריכה לעשות את זה בשביל לדאוג לכך שהתעשייה תוכל להמשיך לשגשג בתקופה הקרובה, שהיא ללא ספק תהיה מאתגרת לכל המשק.
על השאלות האלה ניסינו לענות בפאנל מיוחד שהתרחש הבוקר בהנחיית טל שחף, כתב ב-tech12, בכנס Finder Insights של tech12 ו-Startup Nation Central.
דרור בין, מנכ"ל הרשות לחדשנות, התייחס לעובדה שממשלה חדשה יכולה להכתיב מדיניות חדשה בכל הקשור להשקעה בתחום החדשנות בישראל. "אני אופטימי מטבעי. כל ממשלה מבינה שההייטק זה המנוע של המשק הישראלי. כל ממשלה צריכה להבין שאנחנו נכנסים לשלב אחר, גם בגלל שכל המדינות האחרות מובילות ובונות מרכזי חדשנות אצלם. אנחנו צריכים להמשיך לדאוג להשקיע במקומות הנכונים בשביל שנוכל לראות את ההשפעה לטווח הארוך. השקעה בתשתיות בחדשנות, כמו הון אנושי שחסר, השקעה במיזמים עתירי סיכון - זה המקום שההייטק הישראלי יוכל להמשיך להיות דיסרפטיבי".
נילי שלו, מנכ"לית מכון הייצוא, הוסיפה: "איפה שממשלה כן יכולה להסתכל באופן ארוך טווח זה בגיוון של הייצוא הישראלי. היום אנחנו ב-140 מיליארד דולר ייצוא, שירותים ומוצרים, וחצי מהסכום הזה הוא מהייטק, יש לו פוטנציאל אדיר לגדול. אנחנו נוגסים בחלק קטן בפוטנציאל הייצוא בעולם, וכאן כן יש מקום למדיניות ממשלתית וגם לתמיכה ממשלתית יותר אנרגטית".
לגבי השאלה איך תשנה העובדה ששר חדש נכנס למשרד הכלכלה, ענתה שלו כי "זה יהיה מיקוד של משרד הכלכלה בקדנציה הזו. למצוא את הקלאסטרים - איפה שיש לנו פוטנציאל גידול, מקומות של משברים עולמיים או צורך עולמי אקוטי שדורש פיתרון טכנולוגי, כל הנושא של קידום הייצוא, סיוע ושיווק בינלאומי - יהיה משמעותי בקדנציה הזאת של משרד הכלכלה".
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, מספר כי מניסיונו, הממשלה לא מתעניינת בכלל בשוק ההון הישראלי. "בישראל לא מתעסקים איתו. וזה חלק מהנרטיב שצריך לשנות, כי אתה צריך לבנות תוכנית עסקית בשביל לעשות סקייל אפ. אנחנו מייצגים את הכלכלה הישראלית ואנחנו רתומים לכל יוזמה, אנחנו חושבים שכן צריך לבוא עם איזו תוכנית שתכלול את כל הדברים ביחד. אנחנו מעוניינים בקביעה של יעדים, כמו כל חברה במשק, ואנחנו מוכנים להתנדב לקבוע את היעדים אם צריך".
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "אנחנו מייצגים את הכלכלה הישראלית ואנחנו רתומים לכל יוזמה. אנחנו מעוניינים בקביעה של יעדים, כמו כל חברה במשק, ואנחנו מוכנים להתנדב לקבוע את היעדים אם צריך"
כשנשאל מה הוא חושב על העובדה שחברות הייטק רבות בחרו להנפיק בבורסות בארה"ב ולא בבורסה בתל אביב, בן זאב השיב כי לדעתו חברות ההייטק צריכות להסתמך יותר על הבורסה הישראלית. "כשממשלות זרות מסתכלות עלינו, הן לא מצליחות להבין איך אנחנו עם כסף מוסדי, לא משקיעים אותו בישראל. מה זה כסף הפנסיה שלך? זה כסף שלנו. אתה רוצה שהוא יושקע בכלכלה שלך, לא בכלכלות אחרות. אין פה חשיבה נכונה".
יפעת אורון, מנכ״לית בלקסטון, ענתה על השאלה מה הממשלה החדשה יכולה לעשות כדי לעודד קרנות להשקיע ולהשתמש בכסף שהן יושבות עליו. "מדינת ישראל השכילה להרים תשתית נכונה שגרמה לקרנות להרגיש מספיק נוח להשקיע בישראל, כי היתה בירוקרטיה נמוכה ולא ציפו לקרנות הפתעות מיוחדות. הדבר הזה חייב להמשיך. העובדה שחברות ישראליות מתנהגות כמו חברה בוואלי עוזרת למשקיעים בינלאומיים - כי רוצים להשקיע בחברות שהם יודעים כיצד הן יתנהגו".
"הממשלה היא שחקן מפתח איפה שלא תיגע"
מיכל כדורי-שריג, מפורום חברות הצמיחה, הציעה נקודת מבט פחות דיכוטומית על התערבות ממשלתית בהייטק. "ההייטק הישראלי מתפתח וצומח כמו יצור חי ונושם, ולכן גם הצרכים שלו וההזדמנויות סביבו הם דינאמיים ומשתנים. לכן השאלה היא לא האם לממשלה יש תפקיד, כן או לא, אלא איך הממשלה נשארת עם אצבע על הדופק, דואגת לראות מה קורה בעולם, איך שומרים על תחרותיות של ההייטק הישראלי, מצליחה להבין מהם הצרכים, איפה יש הזדמנויות ופעולת כשיש צורך. צריך לזכור שהחברות הישראליות לא משחקות במגרש הביתי, הן משחקות במגרש הגלובלי. לכן זה נכון שהממשלה תדאג שהתשתיות וחוקי המשחק בישראל יאפשרו לחברות להיות תחרותיות מול המקבילות בעולם. הדבר נכון בנושאי ממשל תאגידי לדוגמא, וגם בתחום ההון האנושי כמובן - תחום שבו הממשלה היא קריטית ונכון שפעילותה תהיה רציפה ולא תלויה במשבר כזה או אחר".
אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישן סנטרל, התייחס גם הוא למחסור בהון אנושי. "אחד הדברים שראינו בשנה שעברה, הוא שכמות הדולרים שזרמה להייטק הוכפלה - אבל הפלא ופלא התוצר לא הוכפל. כי אין לנו כפול אנשים. לשפוך עוד כסף על העניין לא 'עשה שכל'. זה המקום שבו הממשלה היא שחקן מפתח איפה שלא תיגע - במשרד החינוך, במשרד הביטחון, בהשכלה הגבוהה, בזרוע העבודה".
פאדי אלעוברה, מנכ"ל משותף של TalenTeam להשמה של אקדמאים ערבים, הסכים שנדרש מאמץ רב בנושא ההון האנושי, והתייחס לאמירה ש"אין לנו כפול אנשים" של חסון: "אולי אין יותר אשכנזים יוצאי 8200, אבל יש סוגים אחרים של טאלנטים שההייטק בקושי פוגש אותם. יש בוגרי בוטקאמפ, יש בוגרי אקדמיה - שלא מוצאים עבודה. חייבים לזוז היום ולא לחכות לממשלה, כי תמיד יש חשד בחברה הערבית של ׳מה יקרה איתנו׳. בחברות הגדולות, כמו מיקרוסופט, יש יותר השתלבות היום, אבל איפה הסטארטאפים? בעקבות הסכמי אברהם אנחנו משלבים היום טאלנטים בחברות בדובאי או במרוקו. אלה אנשים שיכלו להשתלב פה", אמר בתסכול.
פאדי אלעוברה, TalenTeam: "איפה הסטארט אפים? בעקבות הסכמי אברהם אנחנו משלבים היום טאלנטים בחברות בדובאי או במרוקו. אלה אנשים שיכלו להשתלב פה"
איציק קרומבי, מנכ״ל Mego, דיבר על שילוב של כוח אדם חרדי בתעשיית ההייטק. "אני מייצג קרן פילנתרופית, שלוקחת לוקחים גברים חרדים לשנה וחצי, שמונה שעות ביום, משקיעים בהם הון תועפות, נותנים להם מלגת קיום, אלה תוכניות מאוד יקרות - מאוד קשה להגיע בהן לסקייל באמת גדול. בממשלה הקודמת באנו לבכירים בממשלה, ואמרנו שאנחנו שמים כסף, בואו נעשה משהו גדול. אמרו לנו שזה לא מעניין אותם. דווקא עכשיו בממשלה הזאת אנחנו שומעים קולות אחרים של עשייה".
תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, סבור שפרט לשיח מול הממשלה על רגולציה והון אנושי, נדרשת מהפכה דיגיטלית. "כשמסתכלים על מדינות אחרות רואים את ההשפעה של ההייטק על תחומים אחרים. בישראל זה לא קורה מספיק. הממשלה יכולה לסייע דרך אימוץ הדיגיטל. פה יש הזדמנות אדירה לעשות הזנקה לכל הסקטורים ודרך זה להזניק את הנגישות לדיגיטל - למשל בפריפריה, שלא מחוברת מספיק טוב לשירותים דיגיטליים. ישראל ממציאה אבל לא מאמצת, חסרה פה רגולציה נסיינית. יכול להיווצר פה win-win אדיר. גם ההייטק עצמו יכול להרוויח מזה".