אולי נתקלתם בהם, תיעודי שיחות של אנשים עם "עדי הבוטית" של משרד הבריאות. עדי, הושקה בספטמבר האחרון כחלק מהמאמץ לסייע בחקירות האפידמיולוגיות, במשאבים מצומצמים, בוודאי לאור העלייה בתחלואה ומספר המאמותים.
עדי, אין מה לומר, שובת לב. כאשר חולה כותב שאין לו מחלות רקע, עדי משיבה: "מבינה שיש לך גנים טובים" בצירוף אימוג'י. או מסיימת שיחה ב"מקווה שבפעם הבאה שניפגש זה יהיה כשאעשה הסבה לשירות לקוחות", שוב, עם אימוג'י.
עדי משוחחת עם הפציינטים דרך ווטסאפ, אבל מאחורי הפיתוח עומדת חברה ישראלית: Topicx. ד"ר לירז מרגלית, סמנכ"לית המחקר בחברה - וחברה בצוות שהקים שר התקשורת יועז הנדל, לבחון את הרגולציה הנחוצה על חברות הביג טק - כתבה פוסט ארוך על עדי: "מה לא נאמר על עדי הבוטית של משרד הבריאות? צילומי המסך של שיחות הווטסאפ עם עדי הפכו ויראליים. טופיקס, הסטארטאפ שאני שותפה בו, מפתח את הבוט הפסיכולוגי. למעשה, היא לא פותחה עבור משרד הבריאות אלא עבור מחקרי צרכנים, אבל גויסה למשרד הבריאות כחלק מהמאמץ הלאומי להילחם במגיפה".
כאן חושפת לירז קצת מפרקטיקות השיח של עדי: "הבוט מסוגל לזהות את סגנון התקשורת של המרואיין, את המוטיבציות ואת התכונות האישיות באופן עיצוב הפנייה אליו וניתוח הטקסט שהוא עושה בו שימוש. למשל, בעבודתי עם חברות ביטוח ראיתי שכשאני שואלת 'האם אתה מעשן?', 60% יגידו לא, אבל כשאני שואלת 'מתי עישנת לאחרונה?', לפתע עולה מספר המעשנים".
"הבוט מסוגל לזהות את סגנון התקשורת של המרואיין, את המוטיבציות ואת התכונות האישיות באופן עיצוב הפנייה אליו וניתוח הטקסט שהוא עושה בו שימוש"
מרגלית חושפת כי עדי קיימה כבר מעל 100 אלף שיחות, ואלו המסקנות: "שתי התכונות הכי משמעותיות שעודד מאומתים לשתף פעולה עם עדי הן אמפתיה ותגובתיות, היכולת לזהות סוג הרגש ועוצמתו ולהגיב בהתאם. ככל שהצלחנו לזהות בדיוק רב יותר את סוג ועוצמת הרגש - כך המעורבות של המאומת בשיחה גדלה. אם למשל מאומת אמר 'היו לי ימים טובים יותר' ועדי הגיבה: 'אוי, אני ממש מצטערת לשמוע', זוהי דוגמה קלאסית לתגובה לא מתואמת. זו תגובה מוגזמת שמראה שהאדם בצד השני לא קשוב ויכולה להיתפס כצביעות וחוסר רגישות".
מרגלית מוסיפה עוד שיש שני סוגי אנשים (בהכללה), כאלו שמעדיפים תקשורות מכוונת רגש, וכאלו שמעדיפים פרקטיות, את השורה התחתונה של השיחה. וגם את זה צריכה עדי להבין. לסיכום היא כותבת: "מאומתים שהגיבו בתוקפנות נטו להפגין ראיה אגוצנטרית", זאת אומרת פחות רחבה. "נשים פחות ניסוי לשקר, לרמות, לעבוד על עדי, או להתחיל איתה", נכתב.
"אם למשל מאומת אמר 'היו לי ימים טובים יותר' ועדי הגיבה: 'אוי, אני ממש מצטערת לשמוע', זו דוגמה קלאסית לתגובה לא מתואמת. זו תגובה מוגזמת שמראה שהאדם בצד השני לא קשוב"
"אין שקיפות לגבי מה נעשה עם המידע"
אבל לא כולם מרוצים ממה שמוצג ב-Topicx כפריצת דרך ב-AI. בסוף השבוע פנתה עמותת פרטיות ישראל לשר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה בדרישה להפסיק את השימוש ב"עדי". עיקר הטיעון: לא עצם השימוש בצ'אט בוט (גם הוא עשוי להיות בעייתי) אלא השימוש בפלטפורמת ווטסאפ לצרכי השיחה.
"ווטסאפ היא חלק מפייסבוק, היא אינה כפופה לדין הישראלי ואין לנו מידע ושקיפות מה נעשה עם המידע הזה", מסבירה עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית העמותה בשיחה עם tech12. מטרסו מסבירה כי בעקבות השיחה, פייסבוק יכולה לדעת מי חולה מבין אזרחי הישראלי רק על בסיס עצם קיום השיחה (גם בלי לראות את תוכנה) ואולי אף לטרגט חולה כזה עם פרסומות.
"אנחנו לא נגד אוטומציה ושימוש באלגוריתמיקה אבל ראוי שזה יעשה על בסיס תשתית של משרד הבריאות, בשרתים שלו שנוכל לבקר את זה, להוציא בקשות חופש מידע וכדומה. אפשר היה להשתמש באתר של משרד הבריאות (כמו באפליקציית הרמזור) או אפילו ב-SMS, שזו אגב הפלטפורמה שבה אזרחי ישראל רגילים לקבל הודעות ממשרד הבריאות. יש הרבה פלטפורמות שהן לא פלטפורמות מסחריות שידועות כפלטפורמות מעקב. נזכיר שעל פי צו בריאות העם חקירה אפידמיולוגית צריכה להעשות על ידי חוקר או מי שהוסמך לכך אך מחויב בפרטיות".
במכתב שהוציאה העמותה נכתב: "אנו מבינים כי מספר המאומתים הרב בישראל מטיל עומס בלתי סביר על מערך החקירות האפידמיולוגיות. עם זאת, אין זה ראוי כי משרד הבריאות יאסוף וישתף מידע בריאותי רגיש באמצעות חברה מסחרית, תוך הפרה של סודיות רפואית ופגיעה בזכות לפרטיות של החולים".
"אין זה ראוי כי משרד הבריאות יאסוף וישתף מידע בריאותי רגיש באמצעות חברה מסחרית, תוך הפרה של סודיות רפואית ופגיעה בזכות לפרטיות של החולים"
ד"ר ענת בן דוד מהעמותה כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "שימוש בבוט ממשלתי, הנסמך על פלטפורמת מעקב פרטית, ומבצע חקירה שמטרתה לזהות שקרים, באינטראקציה פרטית ללא שקיפות - פוגע בדמוקרטיה".
ממשרד הבריאות ומטה הקורונה טרם התקבלה תגובה.