"למדינת ישראל אין תוכנית עסקית אחרת פרט להייטק, זה מה שיש לנו", אמר הבוקר אבי חסון, מנכ"ל עמותת Start-Up Nation Central, בכנס Finder Insights שנערך בשיתוף tech12. הכנס, שנערך במתוכנת של רב שיח בשולחנות עגולים, נערך במטרה לקיים שיח משותף בין יזמים, בכירי המגזר הציבורי והפרטי ומשקיעים, על השנה המאתגרת בענף ההייטק.
"הייתי שמח שהיו לנו מספר ענפים כלכליים מובילים גלובלית, שיודעים לשאת על כתפיהם את עול הכלכלה - אבל בפועל, ההייטק הוא מה שיש לנו, ולכן חשוב שכולנו בעבודה משותפת כל אחד בתפקידו - ממשלה, אקדמיה ושוק - נעשה את מה שעלינו לעשות".
לדברי חסון, "ברור לכולנו שהמשבר שאנו חווים לא נולד בהייטק או בישראל. אנחנו נמצאים במשבר שהוא חלק ממחזור מאקרו כלכלי גלובלי שמשפיע כמובן על תעשיית הטק בכל העולם וגם בישראל. נגזר על כולנו לשנות התנהגות ופעילות".
אבי חסון: "הרבה מהשחקנים היום לא הכירו שום דבר אחר חוץ משוק שתמיד עולה עם משכורות, ביקושים והשקעות שגדלות"
עם זאת, חסון ציין כי "המספרים של השנה שעברה נראים נמוכים אחרי החגיגה הגדולה ב-2021", שאותה תיאר כ"מעין זרנוק שהשפריץ כסף לכל עבר, עם הרבה אנשים שעלו על הכרכרה, ובצדק". מנגד הוסיף ש"אם בסוף שנת 2020 היו אומרים לי שסטארט אפים יגייסו מעל 15 מיליארד דולר ב-2022 - הייתי חותם על כך בשמחה. זה משקף צמיחה דרסטית שהחלה לפני עשור ויותר".
בהסתכלות קדימה אמר חסון כי "מי שלא יבין ששנת 2023 תיראה אחרת - יהיה בבעיה קשה". לדבריו, "אם נסתכל על השנה הקרובה זו לא תחזית נועזת לומר שנראה דמיון לרבעונים האחרונים וביתר שאת. הרבה מהשחקנים היום לא הכירו שום דבר אחר חוץ משוק שתמיד עולה עם משכורות, ביקושים והשקעות שגדלות".
לדבריו, ההשפעה תהיה אחרת בין השחקנים בתחום: "זה תלוי בפוזיציה. ליזם הבודד או למשקיע זו לא שנה פשוטה וצריך לבחון בצורה פרטנית את הנחות היסוד שהובילו את התכנית העסקית שלך. צריך לשלוט בדבר היחיד שאפשר לשלוט בו – ההוצאות. נראה יותר קיצוצי כוח אדם עמוקים, וחברות שנסגרות".
חסון: "גם בוגרי 8200 לא חייבים להקים עוד חברת סייבר, שייקחו את הניסיון והידע ויתמודדו עם בעיות גדולות רחבות יותר. שימקדו את הידע במהפכות הבאות, בקפיצות מדרגה ולא בעוד פיצ'ר"
עם זאת, יש גם נקודת אור: ״ההייטק נכנס יותר טוב למשבר הזה מאשר בעבר – כיסי החברות מלאים כי השכילו לגייס כסף, וגם כיסי הקרנות מלאים", אמר חסון אך סייג כי "זה לא מה שנראה השנה. חברות שיכלו לדחות את רוע הגזרה יגיעו לצומת שבו יצטרכו לשאול שאלות קשות".
ומה ברמת המאקרו? "לענף זו התנקות חיונית בעיני, ויש לה הרבה יתרונות יחסיים", אומר חסון. "החברות שיקומו השנה יהיו בריאות וטובות יותר, שיכוונו לשווקים אחרים, וזו הזדמנות נהדרת לבזר את ההייטק ולהוסיף סקטורים חדשים. גם בוגרי 8200 לא חייבים להקים עוד חברת סייבר, שייקחו את הניסיון והידע ויתמודדו עם בעיות גדולות רחבות יותר. שימקדו את הידע במהפכות הבאות, בקפיצות מדרגה ולא בעוד פיצ׳ר" או משהו שב-2021 הצליח לגייס כסף, אלא בדברים הגדולים באמת״.
"ישראל היא 'חסקה' על גל גדול של כלכלת מאקרו"
אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר SNPI הוסיף: ״ההייטק הישראלי הוא חלק מהכלכלה הגלובלית וההייטק העולמי וצריך לקבל זאת כעובדה ונתון. הענף יעלה וירד עם הכלכלה וההייטק הגלובלי. תמיד אנחנו מרגישים שאנחנו יחידים ומיוחדים ושהכל תלוי בנו, אבל בסוף כשמגיע גל גדול - ישראל היא 'חסקה', ואתה עולה ויורד איתו וצריך לקבל זאת כנתון. מי שרוצה להתנתק מהכלכלה הגלובלית, שלא יצפה שיהיו השקעות של עשרות מיליארדי דולרים. צריך להבין זאת גם ברמה הממשלתית - יש נטייה לרצות להציל את ההייטק ולעשות יותר, אבל אנו יודעים שזה בדרך כלל לא עובד כי לוקח זמן עד שמקבלים החלטות ומיישמים אותן״.
המשבר בענף לא מפתיע לדבריו. "כולנו יודעים שכל מסיבה בסופו של דבר מגיעה לסוף שלה. כשמסתכלים על 2021 ורואים שההשקעות קפצו לחלוטין מעבר למגמה, מתישהו צריך לזכור שזה ירד ויחזור למגמה ארוכת טווח. זו חלק מהמציאות הכלכלית איתה צריכים לחיות", הוא מדגיש.
אורי גבאי: "בטווח הבינוני-ארוך יש הרבה מה לעשות – ואם לא נעשה זאת נתעורר עוד מספר שנים והמצב יהיה אחר. כולנו חושבים שההייטק הישראלי נולד חדשני, כמעצמת הייטק, אבל זה יכול להיות אחרת ולא לעולם חוסן"
אז מה אפשר לעשות? "בטווח הקצר אין הרבה מה לעשות מעבר לפעילות שוטפת וברוכה של רשות החדשנות שמתחזקת את ההייטק למי שצריך את עזרת המדינה. בטווח הבינוני-ארוך יש הרבה מה לעשות – ואם לא נעשה זאת נתעורר עוד מספר שנים והמצב יהיה אחר. כולנו חושבים שההייטק הישראלי נולד חדשני כמעצמת הייטק וזה לא יכול להיות אחרת, אבל זה יכול להיות אחרת ולא לעולם חוסן".
יש שלושה אתגרים שלתפיסתו של גבאי נמצאים בבסיס של מדינות החדשנות הנדרשת בישראל - תחרותית, שילוב, והטמעה: "ישראל היא לא המדינה היחידה שיש בה רשות חדשנות מוצלחת וכמעט בכל מדינה יש כיום כזו. אני מקווה שיש לנו יתרון אבל לא בטוח שבעידן הבינה המלאכותית אנחנו יכולים לבנות על המשך ההובלה העולמית וצריך לעבוד קשה כדי שנמשיך להוביל. מבחינת נושא השילוב של אוכלוסיות נוספות בהייטק, הפערים הם כבר באחריותה של מערכת החינוך, ושם צריכים לסגור את הפערים. כדאי שנעבור מסטארט אפ ניישן לסטארט אפ 'פור דה ניישן'. שהטכנולוגיה תזלוג לחיי היום יום של כולנו".