מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ו-ALS אולי מקבלות מדי פעם קמפיין דלי קרח ברשתות החברתיות שמעלה אותן לתודעת ההמונים, אבל מסתבר שככל שזה נוגע לאבחון שלהן, התחום נמצא הרחק מאחור.
"כשמישהו סובל מדיכאון, למשל, הוא הולך לרופא או לפסיכיאטר ונשאל מספר שאלות סטנדרטיות כמו איך התיאבון ומצב הרוח ובסוף מקבל אבחון ותרופה. למעשה, כך מאובחנות גם מחלות נוירולוגיות - בסדרה של שאלות מול רופא" אומר ל-tech12 מיכה ברקסטון, מייסד ומנכ"ל חברת נוירולייט (NeuraLight). "אחוז האבחון השגוי במחלות מסוג זה הוא 25%–30%, זאת אומרת שאם שני רופאים שונים יראו את אותו חולה באותו יום – הם יגיעו לאבחון דומה רק ב-75% מהמקרים".
ברקסטון הוא יזם סדרתי שמכר את החברה הקודמת שלו Chorus.ai ב-575 מיליון דולר. "אחרי שמכרתי את צ'ורוס התייעצתי עם המשפחה והרצון היה לעשות משהו שישנה את העולם לטובה ולנסות להשאיר חותם. היה לי המון מזל, השקעתי ב-25 חברות לפני שפגשתי את השותף שלי מתוך כוונה להשקיע גם בו אבל התאהבתי בו וברעיון והקמנו חברה".
השותף הוא אדי בן עמי, מתמטיקאי ויזם, וה-CTO של נוירולייט שמודיעה היום על גיוס 25 מיליון דולר בסבב A על מנת לפתח טכנולוגיה לניטור ומדידה של סמנים ביולוגיים (biomarkers) אובייקטיביים ורגישים לאבחון מחלות נוירולוגיות. את הסבב הובילה חברת Koch Disruptive Technologies והשתתפו בו Breyer Capital, Samsung NEXT, VSC Ventures ושני מייסדי היוניקורן הנוירולוגי Viz.ai, כריס מאנסי ודויד גולן.
כיום מייעדת נוירולייט את המוצר שלה לשימוש של חברות פארמה שעורכות מחקרים קליניים בתחום. כיוון שחסרים מדדים אובייקטיביים ורגישים לאבחון ומדידה של מחלות נוירולוגיות, רק כ-6% מהמולקולות המועמדות לתרופות בפיתוח למחלות נוירולוגיות מגיעות לכדי אישור סופי. הנתון הזה נמוך ביותר מ-50% מאשר במקרה של תרופות למחלות שאינן נוירולוגיות.
מיכה ברקסטון, מייסד ומנכ"ל נוירולייט: "גודל השוק הוא מאות מיליארדי דולרים והמכירה לחברות פארמה היא רק שלב אחד. בסופו של דבר החזון הגדול הוא אכן למכור את היכולת לייצר סטנדרט חדש לבדיקות גם לאבחנה וגם לטיפול"
החברה ממנפת אלגוריתמים קנייניים של ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה כדי לחלץ בעת ובעונה אחת את כל הסמנים האוקולומטריים (מדידות מיקרוסקופיות של תנועת העין) הדיגיטליים מצילומי וידאו של תנועות עיניים, באמצעות צילום בסמארטפון או במצלמת אינטרנט רגילה וללא שום ציוד ייעודי אחר. הסמנים הדיגיטליים הללו משמשים כמייצגים אמינים למדדים קליניים בהם נעשה שימוש כיום ויספקו חתך מצב מדויק של המצב הנוירולוגי של המטופל. הדבר יאפשר לצמצם את שיעור האבחנות השגויות ולאמוד בצורה מדויקת ורגישה את התפתחות המחלה. כך תוכלנה חברות התרופות להגדיל את הסיכוי להצלחה ולפתח תרופות מדויקות בתחום הנוירולוגיה. הטכנולוגיה של נוירולייט ניתנת ליישום במגוון רחב של הפרעות נוירולוגיות, והיא כעת מתמקדת במחלת האלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה וניוון שרירים (ALS).
מדוע ההתמקדות בחברות פארמה ולא פנייה לאבחון ישיר של חולים?
"אנחנו רחוקים עדיין מאישור רגולטורי, זה תהליך של שנים ארוכות. החלק הקשה בהקמת החברה היה למצוא מודל מסחרי ולכן אנחנו מוכרים מערכת לקבלת החלטות לניסויים קליניים לחברות פארמה שעובדות על פיתוח".
זה לא מספר לקוחות קטן?
"כן, אבל הם לקוחות רציניים שמוציאים מאות מיליונים אם לא מיליארדים בשנה על התחומים האלה. גודל השוק הוא מאות מיליארדי דולרים והמכירה לחברות פארמה היא רק שלב אחד. בסופו של דבר החזון הגדול הוא אכן למכור את היכולת לייצר סטנדרט חדש לבדיקות גם לאבחנה וגם לטיפול".
לנוירולייט יש היום שורה של יועצים מומחים, ביניהם שני חתני פרס נובל – פרופסור תומס סודהוף, מדען בעל שם בתחום מדעי המוח שזכה בפרס נובל על מחקר בנושא שדרים עצביים, ופרופסור אלווין רות' מאוניברסיטת סטנפורד שזכה בפרס נובל בשנת 2012 על מחקר בתחום חילופי כליות להשתלה (Kidney Exchange Program). נוסף על כך, ד"ר גיל שקלרסקי, שכיהן כ-CTO של Flatiron Health (אשר נרכשה בשני מיליארד דולר), הצטרף לאחרונה לחברה כמייסד-שותף מדעי וכמשקיף במועצת המנהלים, והוא יעבוד לצידה של מנהלת החדשנות הראשית ד"ר רבקה קרייטמן שכיהנה לפני כן כראשת המחקר והפיתוח האינובטיביים הגלובלית של חברת טבע.