ההודעה שליוותה את הקמת הצוות הבין משרדי להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק עם הקמתו בספטמבר 2021 היתה חשודה כבר מהרגע הראשון. שרת החדשנות אורית פרקש הכהן מינתה לראש הצוות את דדי פרלמוטר, לדעבר סגן נשיא באינטל ואיש הון סיכון ותיק. הקמת הצוות, כך נמסר אז "נעשית ברקע משבר כוח האדם החריף בתחום ההייטק בישראל ועל רקע העובדה כי הממשלה החדשה קבעה בקווי היסוד שלה יעד של הגדלת תעסוקה בהייטק, מ-10% ל-15% מהמועסקים בישראל בתוך 5 שנים, אתגר לאומי שידרוש תוספת של מאות אלפי עובדים. בנוסף, הענף מתאפיין כיום בהיעדר מוביליות חברתית, ואינו ממצה את הפוטנציאל הקיים באוכלוסיות השונות במדינת ישראל".
הודעה זו העלתה חשש מוצדק שמדובר בצוות שנרתם למטרות פוליטיות ושיעדיו אינם בהכרח טובת המדינה, אלא טובת הדרג הפוליטי ובעיקר מגזר ההייטק. מסקנות הצוות, כפי שפורטו בדוח הביניים שנמסר היום לפרסום, מפיגות חלק מהחששות הללו, אך מעלות במקביל שאלות לגבי יכולת הביצוע וההוצאה לפועל.
ההמלצה הראשונה של הצוות נראית מוזרה על רקע המטרה שלשמה הוקם, שכן היא מתמקדת בשינוי שיטת המדידה לגבי מי מהווה עובד טק (זו הגדרת הצוות), שאם תאומץ תקפיץ את מספר העובדים בתחום לכמעט 15%: "הוועדה ממליצה לאמץ מדידה חדשה של 'משרות טק' בישראל, בדומה למקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. באם המדידה תיושם, כבר עתה נעמוד על 447 אלף עובדים שהם 14.2% מכלל העובדים במשק (במקום 388 אלף – 11.1% לפי המדידה הנוכחית)".
מיד לאחר מכן ממליצה הוועדה לשנות יעדי הממשלה לשיעור המועסקים בטק ל-690-770 אלף איש ואישה, בהתאם לתרחישי הצמיחה, עד שנת 2035. דהיינו, 18%-20% מכלל העובדים במשק ולא 15% בלבד. וזה כבר יותר ממשחק במספרים.
לאחר שמצאה דרך להגדיל בהינף אצבע את מספר המועסקים בהייטק כמעט ל-15%, ממליצה הוועדה לשנות את יעדי הממשלה לשיעור המועסקים בטק ל-ל-690-790 אלף איש ואישה עד שנת 2035. דהיינו, 18%-20% מכלל העובדים במשק. זה כבר יעד שאפתני
לפי ההגדרות החדשות שמציע הצוות של פרלמוטר, כעובדי טק יוגדרו לא רק אנשים ונשים שעובדים בחברות הייטק פרופר, אלא כל העובדים המשלח יד טכנולוגי. במילים אחרות, גם מתכנת בבנק או אשת תוכנה ברשת קמעונאית יכנסו לספירה. השינוי הזה לא ישפיע כמובן על עובדים או על מעסיקים, וקשה להאמין שמשרות תוכנה בבנקים יקבלו פתאום סקס-אפיל שלא היה להן קודם.
עם זאת, יש כאן אמירה שמכוונת למקבלי ההחלטות שלא מדובר בעובדים ייחודיים למגזר שקצת מנותק מהמשק מבחינת תנאי העסקה, אלא בחיתוך רוחבי יותר, שכולל מועסקים כמעט בכל ענף וענף במשק. בנוסף, אם היעד הוא להכשיר חמישית מהאוכלוסייה למשרות מסוימות, הדגש התקציבי והתפיסתי צריך להיות אחר.
מכאן עובר הצוות לפירוט ההמלצות כיצד ניתן להגדיל את כוח האדם המיומן בהייטק ומה היעדים שיש להציב לשם כך. מקורות בממשלה ציינו לטובה את העובדה שהצוות הצליח לעבוד בשיתוף פעולה פורה עם משרד החינוך והוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), ולהציב מטרות שיכנסו לתוכניות הפעולה הבאות.
המפתח להגדלת שיעור המועסקים: אוכלוסיות בתת ייצוג
המלצות הצוות מתמקדות בשלוש אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה, בסדר יורד לפי הקושי בשילובן: נשים, ערבים וחרדים. הדגש הוא על מערכות החינוך, מהיסודי ועד להשכלה הגבוהה והצבת יעדים לצמצום פערים.
כך, למשל, ממליץ הצוות על הגדלת שיעורי מסיימי בגרות הייטק - 5 יח"ל מתמטיקה, פיסיקה ו/או מדעי המחשב והגדלת כישורי השפה האנגלית - ברמת דיבייט ושיח שוטף; על שימת דגש על רכישת מיומנויות החשובות לכלל התלמידים כהכנה לשוק העבודה העתידי, בכלל ובמקצועות הטק בפרט: יכולת לימוד עצמי ועמידה בקשיים, עבודה בצוות, פתרון בעיות פתוחות בצורה מדעית, סיסטמטית ויצירתית; על צמצום הפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל צמצום 50% מהפער הקיים כיום בין מסיימי בגרות הייטק בכלל המחוזות לבין מחוזות תל אביב והמרכז.
הצוות קורא להגדיל את מסיימי בגרות הייטק ומדעי המחשב, להגדיל את כישורי השפה האנגלית ולצמצם את הפער הקיים בין כלל המחוזות לבין תל אביב והמרכז. הגשמת המטרות הללו תתדרוש הגדלה מסיבית של צוותי הוראה בכל הרמות והגילאים
יש גם פירוט לגבי הגדלת כמות הסטודנטים למקצועות ההייטק באקדמיה והרחבת האוכלוסייה שמקבלת הכשרה במערכת הביטחון, בין השאר באמצעות שילוב של 30% מהפריפריה החברתית-גאוגרפית במקצועות הטכנולוגיים עד 2025 והורדת גיל הפטור ל-21 לאוכלוסייה החרדית. המחסור באנשי הוראה למקצועות המדעים, הן במערכת החינוך והן באקדמיה, מצוין בדוח הביניים ומוזכרת המלצה להרחבת ההוראה מרחוק, אולם כאן מתגלה גם החיסרון הבולט של הצוות והוא קשור כמובן לתקציב.
בזמן שקיימת כנראה נכונות הן מצד משרד החינוך והן מצד הוות"ת לפעול לפי ההמלצות והיעדים החדשים הללו, בלי הגדלה מאסיבית של צוותי הוראה בכל הרמות והגילאים לא ניתן יהיה לעשות זאת. גם אם לא היינו שרויים בעיצומו של סכסוך בין האוצר למורים, ולפני מערכת בחירות שדוחה את אישור תקציב המדינה הבא לפברואר לכל המוקדם, מדובר במטרה שאפתנית.
מורים למדעי המחשב בתיכון, מרצים וחוקרים למקצועות ההייטק באקדמיה, הם לרוב אנשים ונשים שיכולים להשתבץ בעצמם בהייטק, בתנאים טובים הרבה הרבה יותר. קשה להאמין שגם הישגים חסרי תקדים של הסתדרות המורים בסכסוך הנוכחי ישוו את שכר אנשי ההוראה לשכר הממוצע בהייטק.
הדוח הסופי והמלא צפוי לצאת לקראת ספטמבר והבחירות כידוע יהיו בנובמבר. זהות הממשלה הבאה ובמיוחד שר/ת האוצר המיועד/ת יכתיבו את אימוץ מסקנות הצוות. קל להמר שגם השרים הבאים יצהירו שהם שמים את ההייטק בראש סדר העדיפויות ויצהירו על יעדים שאפתניים, אולם המבחן האמיתי נמצא גם הפעם בפרטים הקטנים. לא ניתן להרחיב את עתודת הטק בלי חינוך ואי אפשר ללמד בלי אנשי הוראה. נקודה למחשבה בשביתה הבאה.