לארגונים היום אכפת יותר מהעובדים. או לפחות, הם צריכים לשדר זאת בלי הרף. זה כמעט כורח בעידן שבו נאמנות העובדים נמצאת בשפל והדבר יוצר מרוץ, לא תמיד חינני, של סוואג, ימי כיף ומסיבות.
"מי שאחראי לזה בארגון, לרוב, זו מנהלת הרווחה. זה שוק ענקי שמכונה Employee experience, אבל כשהתחלנו למפות את הכלים הטכנולוגיים שעוזרים לעשות את זה בצורה טובה, ראינו שאין כמעט כלים כאלו", מסבירה ירדן קאופמן, ממייסדות Unika ומנכ"לית החברה.
"הופתענו לגלות שוק בצמיחה מטורפת, שהוא אקוטי לחברה, שחברות משקיעות בו המון זמן וכסף, אבל עדיין נעשה כמו בשנות ה-90, בצורה מאד ידנית ובלי כלים טכנולוגיים. גם אין שום בחינה של החזר על השקעה בעולם הזה", היא מוסיפה.
ירדן קאופמן, מנכ"לית יוניקה: "הופתענו לגלות שוק בצמיחה מטורפת, שהוא אקוטי לחברה, שחברות משקיעות בו המון זמן וכסף, אבל עדיין נעשה כמו בשנות ה-90, בצורה מאד ידנית ובלי כלים טכנולוגיים. גם אין שום בחינה של החזר על השקעה בעולם הזה"
יוניקה באה לתקן את זה עם פתרון טכנולוגי למנהלות הקהילה. אבל החברה לא התחילה במסלול הרגיל של סטארט אפ של מצגת, גיוס הון ואז בניית מוצר, אלא בכיוון ההפוך: "יצאנו לדרך בפברואר 2020 ורצנו כבוטסטארפ", מסבירה דניאל שפיגל, הפאונדרית השותפה וסמנכ"לית התפעול בחברה. יוניקה קמה בתחילת הדרך תחת שם אחר: Fixer, והייתה חברת שירותים שלמעשה מציעה מיקור חוץ לרכש הסוואג וחוויות עבור חברות.
"עשינו הכל ידני לחלוטין, מסלסלות חג ועד מתנות יומולדת", מספרת קאופמן. "התקשורת הייתה מול מנהלות הרווחה אבל הייתה לנו בקשה אחת מהן - תנו לנו למדוד איך העובדים מגיבים לזה. החברה הגיעה להכנסות של 2 מיליון שקל והפכה רווחית. ולאורך התקופה תשאלנו 3000 עובדים על המתנות".
המסקנה העיקרית של יוניקה מהתקופה הזו הייתה הצורך בפרסנוליזציה בענף חווית העובד: "הדבר שבאמת מזיז לעובד זה שהוא מרגיש שמוקירים אותו בצורה פרסונלית, שהחוויה נעשית באמת למה שהעובד רוצה או צריך ולא כשהוא מקבל משהו כמו כל עובדי החברה", מסבירה קאופמן. זה יכול להתבטא בסוג המתנה, שמתאימה לתחומי העניין של העובד, או נקודת הזמן שלה, אירוע אישי כמו מעבר דירה, חתונה, לידה, מחלה ואפילו אבל. "ככל שהחוויה יותר פרסונלית כך העובדים העריכו והתרגשו ממנה", היא מסבירה.
עם התובנות האלו יוניקה יוצאת לדרך: "בנינו מערכת שהיא Go To לכל מי שמתעסק באקספרינס בארגון", מסבירה שפיגל. "זה תחום שנעשה היום כמעט בצורה עיוורת: מנהלים תקציב מיליון דולר דרך גוגל שיטס וגם אין שום דרך לבוא ולהגיד: עשיתי את הפעילות הזו, והיא הניבה שביעות רצון כזו. אנחנו הופכים תחום שהוא לא מדיד - למדיד".
קאופמן: יש לנו מקרה של עובד שלא ראה את המשפחה שלו המון זמן, אז במקום לקבל עוד ערכת קוקטיילים, דאגו לו לכרטיס טיסה לבקר את המשפחה. אם קיבלת עוד חבילת שי לחנוכה, למי אכפת? אבל אם דואגים לך לדייט עם הבת זוג ביום השנה שלכם, וידאגו לכם לבייביסיטר, זה יגע בך
קאופמן: "בעולם שהוא One size fits all, לקחנו גישה של חוויה פרסונלית. למשל, אם עובד מספר שיש לו קשיי תחבורה, אז אפשר לממן לו אובר למשרד פעם בשבוע. יכולה להיות עובדת שאוהבת יוגה אז אפשר להביא לה משהו מהעולם הזה. אם קיבלת עוד חבילת שי לחנוכה, למי אכפת? אבל אם דואגים לך לדייט עם הבת זוג ביום השנה שלכם, וידאגו לכם לבייביסיטר, זה יגע בך. יש לנו מקרה של עובד שלא ראה את המשפחה שלו המון זמן, אז במקום לקבל עוד ערכת קוקטיילים, דאגו לו לכרטיס טיסה לבקר את המשפחה".
מסתבר שמדובר בשוק גדול: "תחום חווית העובד מגלגל בארה"ב לבדה 40 מיליארד דולר, אבל לפי סקרים 85% מהעובדים טוענים שלא מתייחסים אליהם כבני אדם במקום העבודה ו-20% מדווחים שהם מרגישים אומללים בעבודה", טוענת שפיגל.
וזה עוד כשמדובר בכסף הקטן, הכסף הגדול הוא אובדן עובדים, מה שמכונה גם "ההתפטרות הגדולה", שיוצרת צורך לגייס עובדים כל הזמן. לטענת השתיים זו כבר בעיה של טריליונים בשוק העבודה הגלובלי. "לעובדים מדור ה-Z פחות אכפת מהמשכורת, אכפת להם מתחושת האינדיבידואל, לא להרגיש בורג", מסבירה קאופמן.
דניאל שפיגל, שותפה וסמנכ"לית התפעול בחברה: "תחום חווית העובד מגלגל בארה"ב לבדה 40 מיליארד דולר, אבל לפי סקרים 85% מהעובדים טוענים שלא מתייחסים אליהם כבני אדם במקום העבודה ו-20% מדווחים שהם מרגישים אומללים"
איך זה עובד? מנהלי חווית העובד מגדירים את התקציב והאירועים, למשל: יום הולדת בתקציב 180 שקל. העובדים מצדם ממלאים שאלון פרסונליזציה. וזהו, יוניקה ממליצה לשלוח את המתנה הנכונה בזמן הנכון בהתאם לתקציב. ואז יש משוב שאמור לשפר כל הזמן את המערכת.
הסטארט אפ שמרים את המורל ומשמר את ההון האנושי
הצמד קאופמן את שפיגל לא הגיע לתחום רווחת העובד במקרה. "שתינו היינו בין העובדות הראשונות ב-Avo. התחלנו לדבר כשנעלנו פעם את אותו זוג נעליים". משחזרת קאופמן. Avo היא סיפור עצוב בהייטק הישראלי: החברה בנתה מרקטפלייס למוצרי מכולת עבור חברות ובניינים משותפים - צמחה מהר, ונפלה מהר. לאחרונה כל עובדי החברה פוטרו. "הייתה לנו תקופה מדהימה ב-Avo, עבדנו צמוד עם למעלה מ-300 מנהלי רווחה וכך נחשפנו לתחום".
הן צירפו כפאונדר שלישי את אורן אורגד, שהוא ה-CTO של החברה. "הוא היה מוביל צוות R&D בדינמיק יילדס, כך שהתאמה פרסונלית זה הפורטה שלו", אומרת קאופמן. כיום לחברה 6 עובדים.
מבחינת לקוחות, ליוניקה יש 32 לקוחות עם למעלה מ-2000 עובדים תחת המערכת, בישראל ובארה"ב. גם המודל העסקי הוא מעניין: המערכת היא חינמית לגמרי ואת הכסף עושה החברה מעמלות על הטובין שנרכשים דרך המערכת.
"אנחנו בעצמנו לא מחזיקות מלאי, אלא עובדות מול ספקים מקומיים גדולים שיש להם גם מבחר ענקי של מתנות וחוויות וגם יודעים לשרת טריטוריות שלמות", מסבירה שפיגל.
היזמות טוענות שתחום חווית העובד הוא במידה רבה חסין משבר, בגלל שהוא הכסף הקטן, ובמידה מסוימת, כשפוגעים בול במיצוי החוויה שלה העובד, זה יכול להיות חליפי למשכורת. "אנחנו רואות שחברות רוצות יותר מתמיד להעלות את המורל ומאפשרות לראשונה למנהלות הרווחה לגבות את הפעולות שלהן בדאטה. כשהיא מציגה הישגים בתחילת השנה זה בד"כ מסתכם בתמונות מאירועים אבל עכשיו היא יכולה להגיד: עשיתי את הפעילות הזו, והיא הניבה שביעות רצון כזו", אומרת שפיגל. יוניקה גייסה כמה מיליוני דולרים מקרן F2, ממיזם Peak ונצ'רס ויזמים מוכרים.