בניגוד לדורות הקודמים בתקשורת הסלולרית, על הדור החמישי שמעו רבים גם מחוץ לעולם הטכנולוגיה. אם ננקה הצידה את הפחדים הלא רציונליים, נגלה שהמעבר לדור החמישי כולל בתוכו מהפכה אמיתית, שהיא הרבה יותר מהגדלת מהירות הרשת בכמה סדרי גדול.
רון פורטר, מנהל שיווק תחום רשת, OSS, ודור חמש באמדוקס, הסביר לנו מדוע הדור החמישי עתיד להפוך את הרשת הסלולרית מתשתית לפלטפורמה, כשספקי השירות יוכלו לספק ללקוחות שונים תצורות תפעול שונות של הרשת – בין אם התחייבות לקצבי תעבורה משתנים, זמן תגובה מינימלי או מתן עדיפות לסוג תקשורת כזה או אחר – ממש בדומה למה שקורה היום אצל ספקי הענן, שמזמן כבר לא מספקים שטח אכסון ותו לא.
"חשוב לציין שהיום ה-5G שאנחנו כבר רואים סביבנו זה לא הפוטנציאל ולא המצב הסופי של 5G", הוא מסביר. "במרבית המקרים היום ההתקנות הן רק ברדיו, כלומר החליפו את האנטנות, הצד שבין הטלפון הסלולרי או כל מכשיר אחר לבין הרשת. השלב הזה נקרא Non Standalone, עובדים עם רדיו בדרך החדשה של 5G, אבל ליבת המערכת פועלת עדיין כמו פעם".
זו תמיד הייתה הבשורה בכל דור חדש של סלולר.
"היום הערך ללקוח הוא מהירות הרבה יותר גבוהה, וברוב האפליקציות היום זה לא מה שבהכרח חסר. הפוטנציאל הגדול של 5G יגיע בשלב הבא, כשיחליפו את הליבה, למצב שנקרא 5G Standalone, 5GSA. אנחנו נתקדם לאזור ההוא בשנה-שנתיים הקרובות".
מה יקרה כשגם הליבה של הרשת תעבוד בטכנולוגיית G5?
"עד היום הרשת הסלולרית היתה סוג של One size fits all. סוג של תשתית, כמו חיבור מים או חשמל. לא באמת שינה לך מי נתן את הקישוריות לרשת. הקישוריות הייתה מה שקוראים בביזנס Dumb Pipe. צינור שלא ידעת מה שעובר בפנים, ולמה שעובר בפנים לא היה אכפת דרך איפה זה עובר".
"כשהגיע הדור הרביעי, נהייתה מהירות הרבה יותר גדולה, שפתחה עולם חדש של אפליקציות כמו וידאו וגיימינג אונליין מתקדם. ההזדמנות שנוצרה ב-5G, שהיא כבר יותר מתשתית וממש פלטפורמה, היא יותר מהמהירות, אלא משהו שיותר דומה לענן. אפשרות להגביר הרבה יותר את הדינמיות של הרשת, וייתן אפשרות לתת יכולות או משאבים מסוג מסוים לאפליקציות או מכשירים או פרטנרים מסוימים".
כלומר ספקיות הסלולר יציעו מוצרים טכנולוגיים שונים על תשתית דור 5?
"ההסבר הכי מובן הוא כל נושא ה-Slicing שיכנס, כלומר פריסה. כשגם הליבה של המערכת תעבוד בדור 5 נוכל לפרוס את הרשת לסוגים שונים של ביצועים", מציין פורטר. "יכול להיות שיהיה לך סלייס שמיועד לסנסורים במפעל מסוים – סנסורים צריכים להעביר כמות קטנה מאוד של דאטה, אבל אולי תהיה כמות גדולה של סנסורים, בצפיפות גדולה".
"לעומת זאת, יכול להיות סלייס שמיועד למצלמות", הוא מוסיף. "במקרה כזה יש לי פחות מכשירים מחוברים, אבל הם צריכים קצב העלאה מאוד גדול. יכול גם להיות לי סלייס שבו שיהוי נמוך (Low Latency)יהיה קריטי, כמו בעולמות של גיימינג או רכבים אוטונומיים או רובוטים".
אז המוצר ללקוחות עסקיים יהיה יותר מהנחת כמות על אותו מוצר רגיל.
"נניח שמחר חברה כמו וולט תשיק שירות של רחפנים בתל אביב. היא צריכה חיבוריות מאוד ספציפית כדי לשלוט ברחפנים. החברה תוכל לסגור עסקה עם ספק ולקבוע שבקישוריות לרחפנים הדיליי יהיה פחות מחמישה מיליסקנד, ושהיא תתפעל מאה רחפנים בו זמנית, ושאם יהיה צורך היא תוכל לקבל מייד וידאו בזמן אמת מהרחפן".
וכאן מגיע הדמיון למוצרי ענן
"היום אתה יכול לקנות בענן בדיוק מה שאתה צריך, סוגים ספציפיים של שימושים. אתה יכול לשלם על אמינות גבוהה יותר, אתה יכול לומר שאתה רוצה לשלם על ענן שיהיה קרוב אליך באותה עיר או מדינה. אתה לא קונה סתם שטח אכסון. אותו דבר גם בעולם ה-G5. אתה כבר לא קונה קישוריות. או שאתה קונה חיבוריות ספציפית למה שאתה צריך, או שאתה קונה פתרון כולל".
איזה מוצרים שונים הלקוחות שלכם יוכלו להציע?
"עד היום ספקי השירות השקיעו את הכסף בשיפור הקישוריות - אבל נשארו ספקי קישוריות. עכשיו יש הרבה יותר אופציות, שמתחברות לעולמות של מודלים עסקיים עם תמחורים שונים. אולי אתן אפשרות ללקוחות לעשות בוסטר זמני של קישוריות – אם מישהו בא לאצטדיון, עם עשרות אלפי אנשים, לעתים החיבוריות מתחילה לקרטע. אולי אציע תמחור ללקוח שבזמן אירועים ומשחקים יוכל להישאר מחובר ולהעלות כמה וידאוס לטיקטוק שהוא ירצה.
"ההזדמנות שנוצרה ב-5G, שהיא כבר יותר מתשתית וממש פלטפורמה, היא יותר מהמהירות, אלא משהו שיותר דומה לענן. אפשרות להגביר הרבה יותר את הדינמיות של הרשת, וייתן אפשרות לתת יכולות או משאבים מסוג מסוים לאפליקציות או מכשירים או פרטנרים מסוימים"
"אני יכול להציע מודל תמחור אחר למפעיל של האצטדיון, עם חבילה לפי מספר מצלמות שהוא מחבר, או אולי אני אספור לו אפליקציות זיהוי פנים שאני אארח לו. או שאקצה יותר משאבים בזמן שיש משחק או הופעה, וביתר הזמן לכבות את זה כדי לחסוך כסף. אולי הוא ירצה למכור לבאי האצטדיון חוויה של מציאות רבודה, או הילוך חוזר ב-360 מעלות... מראש צריך לדאוג שיהיו לו משאבים לבצע את זה, לתמחר ולמכור לקהל. אולי אני אמכור למפעיל האצטדיון את כל היכולות במחיר פיקס עד אלף איש, ותוספת לכל משתמש מעבר. יש פה הרבה דינמיות והבטחה – וגם המון מורכבות וסיבוכיות".
גם היום תקשורת סלולרית היא מוצר מורכב ולא פשוט לאספקה.
"רשת כזו שמהווה פלטפורמה למוצרים שונים ומורכבים כאלה כוללת הרבה שלבים, וספק השירות צריך להיות מסוגל לאפיין, לייצר להציע ולמכור את המוצרים התפורים לפי מידה האלה. זה נשמע לנו פשוט, אבל ספקיות השירות לא היו רגילות לעבוד ככה. עד היום הן מכרו בעיקר חבילות תקשורת. אולי עם קצת סקיוריטי, לא דברים כל כך דינמיים ואינטראקטיביים, עם מודלים משתנים של תמחור ואפשרויות. כל הדברים הללו הם העולמות שאמדוקס מציעים".
וכאן אתם נכנסים לתמונה?
"נכנסת הרבה מורכבות, וכאן באמת זה המקום של אמדוקס. מהאפליקציה של המשתמש – יכול להיות צרכן או ארגון או שותף ולחבר את האינטראקציה שלו והמוניטיזציה הזו למטה לתוך הרשת, לביצועים ולאוטומציה של הרשת הדינמית והמורכבת, ואולי גם אל תוך הענן. ויכול להיות שספק השירות שלי, סלקום או פלאפון או AT&T או ורייזון ירצה ולתת לי פתרון שלם מקצה לקצה. אם זה פתרון של גיימינג, או פתרון שליטה וניהול למפעל, כלומר, בגלל שמביאים חיבוריות שהיא מאוד טיילורד, הספקים יכולים לספק לי פתרון כולל, או להיות מאפשרים – שזה מודל עסקי אחר".
"איך אני מציע את המוצרים האלה ללקוח הקצה, בין אם זה ארגון או משתמש בודד, ואיך אני קולט את ההזמנה שלו, גורם לה לקרות בכל מקום שצריך לקרות, להתחיל לספק וגם לחייב אולי ממש בזמן אמת, ושהכל יקרה בצורה אוטומטית שתעבור אופטימיזציה מבוססת בינה מלאכותית (AI). ויש המון דאטה שאני מקבל, מההתנהגות של המשתמשים ומה מכרתי ובכמה תמחרתי, ומה קורה ברשת, וצריך לקחת את כל זה ולהתחיל לחזות ביקושים ולחזות התנהגויות. אני צריך לממש את כל הסיבוכיות, כלומר לפשט אותה. וזה מה שאמדוקס עושים, זו הדרך שאנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו לממש את הפוטנציאל המתפתח של 5G, ולהביא ללקוחות שלהם חוויות שהן באמת amazing ".