שוק הבנייה הירוקה צפוי להגיע לכ-1.3 טריליון דולר עד שנת 2030 ולצמוח בכ-10 אחוזים. העלייה במודעות להשפעת ענף הבנייה על הסביבה, עלויות האנרגיה ורגולציה המעודדים שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה, מזרזים אפוא את התפתחות התעשייה ולמצוא פתרונות משמעותיים.
בנסיבות אלה, העולם המערבי הציב לעצמו מטרה לאפס את פליטת הפחמן בענף הבנייה עד 2050. באופן זה, היעד השאפתני, שכמעט כל מדינות המערב שותפות לו, יוצר גם לא מעט הזדמנויות עסקיות ליזמים. בשנים האחרונות, קמו לא מעט קרנות שמשקיעות במיזמים שייתנו פתרון להתחממות הגלובלית.
העתיד של ענף הבנייה: התייעלות באנרגיה, הפחתת פחמן בייצור חומרי בניה ואוטומציה של תהליכי תכנון ותפעול
כשחושבים על בנייה ירוקה ישנם כמה עניינים הנלקחים בחשבון. המבצע שם דגש כבר מראשית התהליך על התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה מתחדשת, הפחתת פליטות הפחמן בתהליך הייצור של חומרי הבניין, מיקום המבנה עצמו והקמתו בצורה שמשתלבת עם הסביבה, הפחתת פסולת וחיסכון במים ושיפור הרווחה הנפשית של המשתמשים במבנה.
הפתרונות לכך הם רבים: החל בייעול תהליך הבנייה, דרך פיתוח חומרי בנייה מופחתי פחמן ועד אופטימיזציה של תהליך התכנון. ככל שאוכלוסיית העולם גדלה והביקוש למבנים גובר, כך גם שוק הבנייה הירוקה צפוי להמשיך לצמוח.
לפיכך, ישנם כמה טרנדים בתחום ששווה לשים לב אליהם. תכנון מבנים מאופסי אנרגיה שצורכים את אותה כמות האנרגיה שהם יכולים לייצר. החל משימוש באנרגיה סולארית ושילוב של ייעול אנרגטי המבוצע על ידי מערכות מתקדמות שיודעות לנתב ולמנוע בזבוז של אנרגיה. מערכות וחיישנים שיודעים לאתר בזבוז של אנרגיה ולנתב אותה בצורה אופטימלית בדיוק לאן שצריך.
בניינים חכמים: השימוש במערכות המאפשרות שליטה מבוקרת בכל אספקט של צריכת אנרגיה משפיע הן על נוחות המשתמשים והן על צריכת האנרגיה. למשל, חיישנים שיודעים להתאים באופן אוטומטי את טמפרטורת מיזוג האוויר כדי שתהיה מצד אחד נעימה ומצד שני חסכונית, או מערכת שיודעת להתאים את התאורה בהתאם לשעות היום, לעמעם ולסגור במידת הצורך כדי למנוע בזבוז מיותר וכדומה.
שימוש בחומרים ממוחזרים: לא מעט חברות, בהן גם ישראליות, פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת שימוש בפסולת ליצירת חומרי גלם לבנייה כמו פלסטיק, בטון או מחזור של פסולת בנייה והריסות מבנים לייצור חומרי בנייה חדשים.
בדרך למהפכה? כך תעזור הבינה המלאכותית למאבק במשבר האקלים
בביקור המדובר של מייסד openai סם אלטמן בישראל, אחד הנושאים המרכזיים שהעלה היה משבר האקלים. "אנשים בעתיד יחיו הרבה יותר טוב", הוא טען. "אי אפשר לעצור את ההתקדמות של הטכנולוגיה, ואנחנו חייבים לחשוב איך לנהל את זה נכון. הבינה המלאכותית תשפיע על כל תחומי חיינו. אנחנו כבר רואים את ההתחלה, זה כבר קורה. למערכות של העתיד, לדוגמה, לא תהיה בעיה לטפל במשבר האקלים. אם נוכל להאיץ את ההתפתחות הטכנולוגית באמצעות AI, נפתח מהר יותר טכנולוגיות נקיות לייצור אנרגיה שיקטינו את טביעת הפחמן. וחשוב לזכור שנוכל לבקש מהמחשב לא רק למצוא את הפתרון, אלא גם לבצע אותו. זאת רק דוגמה שמראה כמה רחוק אפשר לחלום".
ואכן, לבינה המלאכותית יכול להיות תפקיד מרכזי בפתרון המשבר העולמי. יכולים להיות אינסוף פתרונות טכנולוגיים ונמנה רק כמה מהאפשרויות: שיפור היעילות האנרגטית על ידי שימוש ב-AI לניהול תחבורה חכמה ואפקטיבית, ניהול אנרגיה והפחתת פליטת הפחמן.
הבינה המלאכותית יכולה לסייע בפתרון לאנרגיה חלופית שלא מבוססת על דלקים מאובנים או פתרונות לאגירה ולניתוב אנרגיית השמש או פשוט בניתוח דאטה, לחזות ולהתריע בזמן אמת על בעיות לפני שהתחוללו.
האתגר הבא: למצוא את הפתרון הבא להפחתת פחמן מגולם
קבוצת עזריאלי היא חברת הנדל"ן הגדולה בישראל, וגם השנה היא מקיימת את תוכנית ספרינט החדשנות המאפשרת לסטארטאפים וליזמים להירשם ולהטמיע את הפתרונות שלהם בנכסי הקבוצה, כשאחד האתגרים המשמעותיים הוא בבנייה ירוקה. הקבוצה הייתה מהחברות הראשונות בישראל שבנו לפי עקרונות של בנייה ירוקה, מהראשונות לאמץ את התקן הישראלי לבנייה ירוקה (תקן 5281), ומהראשונות בישראל בשימוש בתקן LEED האמריקאי - התקן המוביל בעולם לבניה ירוקה.
לדוגמה, במגדל המשרדים 'עזריאלי טאון' שולב המאמץ לחיסכון באנרגיה יחד עם תפיסת העיצוב של המבנה, על חזיתות המבנה הותקנו פינים אנכיים שמייצרים הצללה על חזיתות המבנה, מפחיתים את קרינת השמש החודרת אליו ומייצרים נוחות תרמית גבוהה יותר למשתמשים תוך חיסכון משמעותי באנרגיה למיזוג אוויר. הפינים גם מייצרים את מראה החזית הייחודי המאפיין את המבנה. חיסכון באנרגיה וקיימות באים לידי ביטוי בכל הפרויקטים של הקבוצה, ולכן למציאת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים יש משמעות אסטרטגית לחברה.
בתוכנית ספרינט של השנה שעברה, אחרי שנרשמו מאות חברות, אומץ הפתרון של חברת Saveit, שפיתחה פח אשפה חכם המאפשר מחזור איכותי וקיימות תפעולית. הפרויקט סיים את שלב הפיילוט במגדל עזריאלי טאון וצפוי להתרחב גם למבנים נוספים של הקבוצה.
"האתגר שקבוצת עזריאלי רוצה לתקוף בשנים הקרובות הוא הפחתת הפחמן המגולם בבנייה, קרי הפחמן שמגולם בחומרי הבנייה מהם מורכב הבניין", מסבירה שיר קמחי, האחראית על בנייה ירוקה בקבוצה עזריאלי. ענף הבנייה אחראי ל-39 אחוז מפליטת הפחמן העולמית, וכ-40 אחוז מהפליטות של בניין ממוצע, נפלטות כבר בתהליך הייצור של חומרי הבנייה. לפי קמחי, בעזריאלי כבר חשבו על האופציה לפתור את המצב. "אחת הדרכים לעשות זאת היא ביצוע אנליזה הנקראת -Life cycle assessment לחומרי הבנייה. תהליך בו נאמדת ההשפעה הסביבתית הכרוכה בתהליכי הכרייה הייצור והשינוע של החומרים, כאשר המטרה היא לשלב כבר בתהליך התכנון של הבניין מידע בנוגע לפליטות הפחמן של החומרים המרכיבים אותו ולתעדף חומרים מופחתי פליטות. התפתחויות טכנולוגיות בתחום ה-CONTECH הביאו לכך שבחומרים כמו בטון, אלומיניום, ברזל וכדומה, אפשר לחסוךפליטות פחמן על ידי שימוש בתרכובות מתקדמות יותר הכוללות תכולה גבוהה של חומר ממוחזר".
ספרינט החדשנות של קבוצת עזריאלי היא תכנית חדשנות המיועדת לסטארטאפים וחברות טכנולוגיות שיש להם פתרונות רלוונטיים לנכסים ולתחומים שבהם הקבוצה פועלת. המטרה היא לאתר סטארטאפים מתאימים, לייעל ולזרז את תהליך הפעלת הפיילוט, למצוא פתרונות חדשים לצרכים של הקבוצה. הסטארטאפים שייבחרו יקבלו הזדמנות ל-POC מהיר – בתשלום. ההרשמה נגמרת ב-25 ביוני – מהרו להירשם כאן