"יצאתי מהארון לפני 15 שנה, וכשעשיתי את הצעדים הראשונים חששתי איך היציאה תשפיע על הקריירה שלי ובכלל אין נכון לעשות את זה והאם יש זכויות שחשוב שאני אכיר. לא הכרתי הרבה מאוד להט"בים ואלו שהכרתי היו גם שאלות דומות. זה היה הרקע הראשוני להקמת LGBTech: למסד ולפעול במטרה להבין טוב יותר איך תעסוקה וזהות להט"בית מתחברות יחד".
שחר גרמבק, 43, הוא היזם והיו"ר של עמותת LGBTech שמקדמת גיוון והכללת להט"ב בזירת התעסוקה בישראל. העמותה מפעילה תוכניות ייעוץ עם חברות וארגונים, מעבירה הרצאות וגם דואגת להביא דמויות מרחבי העולם מהקהילה הלהט"בית שהגיעו רחוק שיספרו את סיפורם ויתנו השראה.
את דרכו בתעשיית ההייטק גרמבק התחיל לפני 20 שנה ולפני מספר חודשים הוא הקים את חברת Xsite (מנכ"ל ומייסד שותף) – פלטפורמה שתעניק לכל אתר את האפשרות לפתח חוויה דיגיטלית במציאות רבודה, כך שכל מי שסקרן ומטייל בארץ ובעולם יוכל ללמוד על האתרים הפיזיים שהוא נמצא בהם, דרך הטלפון הנייד שלו. בנוסף, גרמבק מרצה באקדמיה על בינה מלאכותית והוא הצליח להשתחל לרשימת 100 המנהלים הגאים המובילים בעולם לשנת 2020 של Yahoo Finance.
לפני 15 שנה ועד היום – מה השתנה?
"אם בעבר חברות שהתבטאו שהן לא מפלות להט"בים בתהליך הקבלה לעבודה, נחשבו מתקדמות, ואם לפני 10 שנים היו חברות שהתחילו לציין את חודש הגאווה ונחשבו למתקדמות – לפני חמש שנים התחלנו לראות פעולות יותר פרואקטיביות שדואגות שסביבת העבודה תהיה מכלילה. למשל חברות שכבר בעמוד הגשת המועמדות מציינות שהחברה דוגלת בשוויון לכולם ולכולן. כך גם בכל מה שקשור לזכויות והטבות שבמקרים רבים הקהילה הלהט"בית הייתה מופלית מהן על רקע חוסר מודעות. זוג נשים שנולד להן ילד, החוק בארץ לא מכיר באופן אוטומטי באם שלא נשאה את הילד כאימא, אבל מקום עבודה כן יכול להכיר בה ואם יש הטבות שהאמא מקבלת אז גם היא תזכה בה".
גרמבק מדגיש גם את האינטרס הכלכלי. "92% מחברות וחברי הקהילה מדווחים שמקום עבודה "להט"ב פרנדלי", מהווה את אחד מהשיקולים המרכזיים שלהם בבחירת מקום עבודה. המחקרים גם מראים שעובדים שמרגישים בנוח להיות מי שהם, הם הרבה יותר פרודוקטיביים".
"אני חושב שיש משהו בדרך שלהט"בים עושים שדורשת מהם לצאת מחוץ לקופסה, לפתוח את הראש ולשבור מוסכמות וזה מאפשר חיבור טוב עם תעשייה שצמאה לחדשנות. השילוב הזה הוא חיבור שמשרת את כולנו".
וההבנה הזו מחלחלת לשטח?
"החברות הגדולות כבר הבינו שמעבר לזה שזה הדבר הנכון יש להן גם אינטרס כלכלי מובהק לקדם את הנושא. יש גם מעסיקים שיגידו שזה לא מעניין אותם והזהות המינית שלך לא קשורה לעבודה. האישיו מתחיל במקרים שיש חשש מצד עובדים ועובדות שהעובדה שהם להט"בים עלולה להפריע להם בקידום וכדומה".
יש קשר לדעתך בין הזהות הלהט"בית לעולם ההייטק?
"זה דבר מעניין שהרבה מערי ההייטק הגדולות בעולם כמו למשל תל אביב, סן פרנסיסקו, לונדון או ברלין – כולן נחשבות למרכזי הייטק וגם מדובר בערים שהקהילה הלהט"בית בהן מאוד חזקה. אני חושב שיש משהו בדרך שלהט"בים עושים שדורשת מהם לצאת מחוץ לקופסה, לפתוח את הראש ולשבור מוסכמות וזה מאפשר חיבור טוב עם תעשייה שצמאה לחדשנות. השילוב הזה הוא חיבור שמשרת את כולנו".
לצד ההתפתחויות החיוביות, האפליה עדיין קיימת. לדברי גרמבק בתעשיית ההייטק אמנם הנתונים קצת יותר טובים אבל המספרים עדיין לא זניחים. "בסקר האחרון (הגדול ביותר שנערך בישראל בנושא) שעשינו בשנת 2022 מצאנו ש-18% מחברי הקהילה דיווחו על הטרדה, אפליה או התנכלות במקום העבודה. גם לצאת מהארון במקום עבודה זה משהו שרחוק להיות מובן מאליו, 34% מהמשיבים בסקר דיווחו שהם בארון באופן חלקי או מלא במקום העבודה".
המספרים המשמעותיים האלו גם פוגשים את המציאות הנוכחית שגורמת לרבים מהקהילה ובכלל לחשוש עוד יותר. "במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה להט"בים מרגישים יותר מאוימים וחוששים מפגיעה עתידית בזכויות שלהם, יש יותר אחריות מצד החברות לבוא ולתת את הביטחון הזה ולקדם את העשייה בתוך החברה כדי לדאוג שאנשים ירגישו בנוח להיות מי שהם".