שוק התוכנה נמצא בסחרור כבר מאז שעדה לאבלייס הכניסה חרוזים לתוך מכונה בגודל של משאית, אבל הכל השתנה עם המצאת הקוד הפתוח (Open Source).
את "ההתפטרות השקטה", "הבטלה החרישית", "ארוחת הצהריים בת 5 השעות הדוממת" - אותה פסבדו-מגמה, ספק טרנד - ספק התארגנות מאפיוזית, כבר כולנו מכירים. אך כיום מתקבלים דיווחים רבים על תת תופעה חדשה, אשר יכולה לגרום לראשי צוות רעילים למצוא את עצמם בבעיה חדשה - תופעת ה-Quiet Gitting.
אז מה זה אומר?
אפשר להשוות את זה למונחים בעברית: "להקטין ראש", "לזרוק", "נשמה אני עושה מה שילמו לי, רוצה גם התקנה זה 250 דבר עם המוקד כוכבית חפש אותי, תקיש 1 לאנגלית, 3 לפרוציני", כאשר העובד מחליט לעשות את המינימום.
"נגמרה החגיגה. כשאני מאשרת עכשיו פול ריקווסט אני לא כותבת דיפלוימנט פלאן, לא צריך, בשביל זה יש פרודקט. שיסתדר, אני כותבת LGTM וממשיכה את היום. אפילו לא מוסיפה את האמוג'י חתול-כוכבים-בעיניים, שמזוהה איתי. הטריידמארק שלי", סיפרה לנו הייטקיסטית צעירה שביקשה להישאר בעילום שם.
"את השכר הם משלמים לי בראשון לחודש גלובלי, אז למה להשקיע יותר מה-3-4 שעות שצריך בשביל שיהיה מה לעדכן בדיילי ולזרוק אחריות על האופריישנז?"
התופעה אולי נשמעת כמו דבר שלילי, במיוחד כשגם ככה עובדים מהבית וזורקים - מתחילים לעבוד ב-10, כביסה ב-11, ארוחת צהריים + פרק ב-12:30, ואוספים את הילדה ב-16. נכון, אנחנו גם נותנים עוד חצי שעה בעשר בלילה מהטלפון רק שיראו שהיינו בסלאק. ממש עבדות מודרנית. נושא האיזון בין בית לעבודה עולה לא מעט ברשתות החברתיות, כמו למשל אצל עיתונאי הטק וה-pm של הסלבז שולי ברלינסקי בפודקאסט שלו "חיות גיט", והתיוג הספציפי #quietgitting הגיע ל-0 צפיות כי המצאנו אותו הרגע. אגב, בטיקטוק כבר החלו באתגר ה-quietgittingz.
אז נכון, יש שיגידו שמדובר במאבק בין דורי בין הבומרים, אשר דוגלים בעבודה קשה, גזענות קלה, הערות סקסיסטיות וחורבן כדור הארץ בשיטת "אתה יודע הבנאדם חייב בשר, תגידי לי למה הוא בלי גרביים", לבין הזומרים ה-"מפונקים" - דור שלא רוצה שיקראו לו 10x developer. הם מעדיפים להיות 10xkbye. ככתוב: "בחמש בערב העט נופלת". מי משתמש בעט בימינו? זה זכר? זה נקבה? זה נון בינארי? ועוד בהייטק.
"אני לא מחפשת להיות מהנדסת 10X. זה נורא מהר. היו לי מחשבות. ברור. אני מפתחת על 1.75X כדי להסתנכרן עם הפודקאסטים" אומרת טיקטוקרית התוכנה "סקראם אסתר" ומוסיפה: "את השכר הם משלמים לי בראשון לחודש גלובלי, אז למה להשקיע יותר מה-3-4 שעות שצריך בשביל שיהיה מה לעדכן בדיילי ולזרוק אחריות על האופריישנז?".
ומה קורה בישראל?
דינה לזר-טאג, מנהלת אופריישנז בחברה בטחונית גדולה, לא מזהה כאן מגמה של Quiet Gitting: "בישראל תרבות הזריקה והאבטלה הסמויה היא הבסיס שלנו. כבר בשנות ה-30 כותב דוד בן גוריון בספרו המונומנטלי והאנכרוניסטי 'משואה - לתקומה - לפרוד' באופן כמעט נבואי: 'עלינו לכונן בית לאומי עבור העם היהודי בארץ ישראל, בשעות המתאימות לנו ובאיזון משפחה-עבודה נאות. אין זאת מן ההיגיון כי נעסוק בכך גם בשעות בין הערביים וחלילה בלילות, שכן המוח גם ככה לא מתפקד ויש יותר סיכוי שנכתוב שטויות מאשר שבאמת נפתור באג כמו שצריך'. על כך כמובן חלק עליו הד"ר חיים ארלוזורוב, מראשי תנועת הרוויזיונסטים, אשר דגל בקוד ריוויו אכזרי ובלתי מתפשר, ועשה לילות כימים בג'ירה המנדטורית".
אם תשאלו את משפיענית הלינקדאין והפסיכולוגית התעסוקתית אסא לידית - "מדובר בחבורה של בכיינים שלא מסוגלים להחזיק 8 שעות ברצף מול מסך של VSCODE בלי לבדוק את מסך הבית של Yקומבינטור פעם ב-10 דקות, עדיף לשוק העבודה בלעדיהם"
התופעה, מסכמת לזר-טאג, לא מורגשת כמעט במגזר הבטחוני: "המתכנתים שלנו אולי דופקים 80 קומיטים ליום, וכל הטסטים עוברים על 100% אבל נסה לבקש מהם לכתוב 3 שקפים בשביל ההנהלה באמריקה ותראה אותו מרענן את הקורות חיים ופתאום הלינקדאין פורח. וזה משתלב עם אחת הבעיות הגדולות שאנחנו נתקלים בהן והיא הרפוזיטוריז הפרטיים. אלה לא נספרים בסטטיסטיקה של גיטהאב, אז העובד מכלה את זמנו במיילים לליגל כדי להפוך את הקוד לאופן סורס".
האם זה לגיטימי? האם ייתכן כי עובד יצהיר על כך שהוא עושה את המוטל עליו בדיוק ולא מעבר לכך, ומקבל משכורת שיכולה לכלכל כמה משפחות במגזר מסוים בישראל? תלוי את מי שואלים.
אם תשאלו את משפיענית הלינקדאין והפסיכולוגית התעסוקתית אסא לידית - "מדובר בחבורה של בכיינים שלא מסוגלים להחזיק 8 שעות ברצף מול מסך של VSCODE בלי לבדוק את מסך הבית של Yקומבינטור פעם ב-10 דקות, עדיף לשוק העבודה בלעדיהם. אני מבינה הרבה בשוק העבודה, בתור אחת שמעולם לא הייתה בו אך קראה את כל כתבות החובה בתחום". ומצד שני אם שואלים את אמא - "אתה המתכנת הכי טוב ערן ואל תגיד לאף אחד להגיד לך אחרת". תודה אמא.