אדי (אדוארד) קוקירמן הוא אחד מזקני השבט, כפי שהוא מעיד על עצמו. "כשהתחלנו, ב-1999, היו 100 קרנות בישראל. שלוש מהן פעילות היום - JVP, פיטנגו, ואנחנו. ואנחנו היחידים עם אותם שותפים מאז, הזקנים נשארו אבל יש לנו עכשיו גם שותפים צעירים ודירקטורים מוכשרים שאנחנו רואים בהם את העתיד של הארגון", הוא מספר. אנחנו, הכוונה לקרן ההון סיכון קטליסט שקוקירמן הוא שותף מייסד שלה.
"זה מעניין ש-97% מהקרנות נשרו לאורך הדרך", הוא מוסיף. "גרם לכך שילוב של נסיבות: לאורך השנים היו שתי בועות שהתפוצצו - ב-2000 וב-2008. עכשיו 80% מהקרנות בישראל משקיעות בארלי סטייג'. פעם היית יכול להנפיק חברה גם ב-100-200 מיליון דולר, אבל במשבר של 2008 נעלמו כל בנקאי השקעות של מיד מרקט. נמחקו. נשארו בשוק רק ה-big guys שרוצים יוניקורנס; אבל בשביל להיות יוניקורן צריך יותר זמן, או במילים אחרות - לא מספיקים לעשות אקזיט בחיי הקרן". כלומר קוקירמן קושר בין השוק הציבורי שנסגר, לתשואות הקרנות (שהיו לא מרשימות), לבין סיכוי ההישרדות הנמוכים של קרן לאורך זמן.
קטליסט בחרה מתחילת הדרך ללכת למקום אחר והיא לא קרן ארלי סטייג' אלא חלק מהקבוצה המצומצמת של קרנות צמיחה בישראל, ועוד כזו עם חיבה לדיפ טק. קטליסט מכריזה כעת על הקרן הרביעית שלה - קרן שתעמוד על סכום של 150 מיליון דולר - וסך הכל מנהלת הקרן 450 מיליון דולר. הקרן ביצעה כבר שלוש השקעות ראשונות בחברות: CuraLife, אדיוניקס ונקסר. אחת מתחום הבריאות - תוסף מזון לסוכרתיים, אחת מתחום הסוללות (לרכב חשמלי) ואחת מתחום הרכב המחובר וראיית מכונה. "יש לנו השקעות מגוונות אבל התמחות סקטוריאלית גם בתחום הלייף סיינס וגם בתחום הרכב", טוען קוקירמן. "היינו הקרן היחידה שהשקיעה במובילאיי ויאיר שמיר השותף שלי היה בבורד של החברה".
לא מפחיד להיות עכשיו קרן של Late stage? יש משבר חריף בשלבי הצמיחה.
"לדעתי המשבר יהיה יותר גדול בארלי סטייג'", משיב קוקירמן. "השוק הציבורי הוא שוק יעיל שהתמחור בו נעשה באופן רציף ושקוף - אתה רואה את זה בזמן אמת. חברת צמיחה לא יכולה לבוא ולהגיד לנו 'אנחנו רוצים לגייס בדיסקאונט קטן' אם חברה מקבילה ירדה ב-80% מאז ה-SPAC. זה יוצר הזדמנויות".
אדי קוקירמן, שותף-מייסד: "כרגע יש עצירה ואין התאמה בין היצע וביקוש. אנחנו רואים פחות הנפקות אבל גם פחות מיזוגים ורכישות - אולי הפוך ממה שהיה אפשר לצפות, כי לאנשים יש ציפיה לשווי יותר גבוה"
זה בהנחה שהיזם מבין את המציאות ומוכן לוותר על השווי שקיבל ב-2021?
"כרגע יש עצירה - זה מאפיין של משברים - ואין התאמה בין היצע וביקוש. אנחנו רואים פחות הנפקות אבל גם פחות מיזוגים ורכישות - אולי הפוך ממה שהיה אפשר לצפות. כי לאנשים יש ציפיה לשווי יותר גבוה. המחיר שמציעים לחברות לא תואם את הציפיות שלהן - לוקח זמן לאנשים לעשות התאמות, אבל כשהכסף ייגמר לא תהיה ברירה לחברות אלא להתאים את עצמן". ההתעוררות מההנגאובר עוד לפנינו, טוען קוקירמן, וכאב הראש יהיה חזק.
כאמור, קטליסט מכריזה כעת על הקרן החדשה שלה: "בקרן קטליסט 3 היו חמש הצלחות מתוך שמונה השקעות: עשינו ארבע הנפקות ועוד אקזיט, ויתר שלוש האחזקות במצב טוב", אומר קוקירמן. בין ההנפקות ניתן לציין את ארבה-רובוטיס, טאבולה, וחברת הסייבר תופין. "כעת אנחנו עושים סגירה לקרן 4 שהתחילה כבר לעשות השקעות", הוא אומר. הקרן החדשה הבטיחה כבר 150 מיליון דולר בהתחייבויות וכנראה הסכום יגדל במעט עד לסגירה הסופית שמתכוננת ליוני. גיוסי קרנות חדשות הפכו די נדירים בשוק המקומי בעידן הנוכחי - כך שאלו חדשות טובות.
נטפליקס של השקעות
קרן קטליסט שונה לא רק בוותק או בפוקוס שלה, אלא גם במבנה הארגוני. היא סמוכה לבית ההשקעות קוקירמן, שהוקם שש שנים לפני הקרן ועוסק בבנקאות השקעות מסורתית יותר - למצוא לחברה משקיע או קונה, מה שמוכנה בעולם הזה "מנדט". יש לה צוות גדול לתחום של כ-60 אנשים וכרגע מנהלת 67 מנדטים. כעת, קטליסט רוצה למנף את מערכות היחסים שלה בעולם העסקי לטובת חברות הסטארט אפ באמצעות כלי השקעות חדש.
"לאורך השנים ראינו שאנחנו יכולים לשים צ'ק של 10 מיליון דולר בחברה, אבל אנחנו מאפשרים ל-LP's שלנו (המשקיעים בקרן - א"ז) להצטרף גם ישירות לסבב והיו מקרים שהם שמו עוד 40 מיליון דולר", מסביר קוקירמן. "עם הניסיון הזה הקמנו עכשיו מיזם חדש, קטליסט אינווסטמנט קלאב, פלטפורמה פתוחה למשקיעים כשירים מכל העולם - לא רק משקיעים שלנו בקרן. זה קצת כמו נטפליקס של השקעות, הכל מבוסס וידאו, ומאפשרים למשקיעים להצטרף לסבב גיוס, לקבל נגישות לעסקה אחרי שנקבע כבר השווי ויש קרן מובילה".
קוקירמן טוען שבניגוד לפלטפורמות גיוס אחרות (כמו למשל אוור קראוד) שצריכות להשקיע הרבה משאבים בגיוס המשקיעים מצד אחד והדיל פלואו מהצד השני - לקטליסט יש גישה כבר לפורטפוליו רחב של חברות, הן מהצד של ההון סיכון והן מהצד של בנקאות ההשקעות, וכן גישה לרשת רחבה של משקיעים כשירים. בנוסף, במודל הזה המשקיע נצמד לתנאי העסקה של קרן מובילה, ולכן החברה לא צריכה לחשוף מול המשקיע את כל המאזנים שלה. קוקירמן: "זיהינו בקרב קהילת המשקיעים הרחבה שלנו צורך להשקיע לצד משקיע מוביל כמו קרן או תאגיד על מנת להפחית את הסיכונים. אנחנו יוצרים גישה מוקדמת להזדמנויות השקעה עם פוטנציאל גבוה שקבוצת המומחים שלנו בחנה ביסודיות".
קוקירמן: "ברור שהרפורמה בעייתית, לשון המעטה. אבל מנכ"לית שאומרת אני לא אשים את הכסף שלי בישראל - זה בעיניי לא התפקיד שלה, זה פוגע בחברה ובעובדים"
בהודעה לעיתונות על הפלטפורמה נכתב: "קרן קטליסט, קרן פרייבט אקוויטי ישראלית המנהלת נכסים בהיקף של מעל 450 מיליון דולר, מודיעה על השקת Catalyst Investors Club, סטארט אפ טכנולוגי גלובלי בשוק הפינטק וההשקעות. הפלטפורמה מספקת ממשק VOD המאפשר לסטארט אפים להציג את הטכנולוגיה שלהם בסרטוני תדמית לקהל הרחב בארץ ובחו"ל, ובמקביל, חברים במועדון המשקיעים הסגור יוכלו לבדוק הזדמנויות השקעה מבטיחות שהותאמו אישית עבורם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת". עד כה עלו ל-CIC כ-40 חברות במסגרת פיילוט, ובכוונת קטליסט להעלות לפלטפורמה מאות חברות, גם כאלו שאינן בפורטפוליו או במנדט של קטליסט-קוקירמן.
קטליסט מכריזה הן על הקרן החדשה והן על מועדון המשקיעים במסגרת הכנס השנתי שלה, GoforIsrael שנערך כעת בתל אביב, ובמסגרתו בית ההשקעות חוגג גם 30 שנה. את הכנס פתח נשיא המדינה הרצוג ונרשמו אליו 1,100 משתתפים - 40% מהם מגיעים מחו"ל.
בתור אחד שחשוף לעולם, האם אתה רואה פגיעה בהייטק הישראלי בגלל הרפורמה המשפטית?
"יש משבר עולמי בהייטק. ברור שהרפורמה בעייתית, לשון המעטה, ואני מבין את המצוקה של האנשים שרואים בה בעיה בטווח הארוך ויוצאים להפגין", משיב קוקירמן. "אנחנו בתור ישראלים יודעים שלשני יהודים יש שלוש דעות, אבל משקיע שרואה את זה מבחוץ, וממילא יש מגמה של פוקוס פנימה בהשקעות, אז בוודאי שזה משפיע עליו. אנחנו צריכים לדאוג לעתיד שלנו. מנכ"לית שאומרת אני לא אשים את הכסף שלי בישראל - זה בעיניי לא התפקיד שלה, פוגע בחברה ובעובדים. בעיניי זה לעשות עירבוביזציה".