אולי המחאה צריכה לדבוק בחשש האמיתי
השבוע החולף היה סוער במיוחד במונחים של ענף ההייטק. ביום שלישי ירדו מאות הייטקיסטים מהמשרדים הממוזגים להפגנה במתחם שרונה בתל אביב, ובשורת מיקומים נוספים ברחבי הארץ. בלהט הרגשות המוחים אפילו חסמו את רחוב קפלן והתעמתו עם נהג עצבני שלא הצליח להתקדם. "לא להפיכה המשטרית" ו"אין דמוקרטיה - אין הייטק" היו הסיסמאות. מחאת ההייטקיסטים עלתה שלב.
הנהגת המחאה השמיעה דווקא חששות כלכליים: המשקיעים ימשכו את הכספים שלהם, חברות זרות יעזבו את ישראל. לראייה, קרן ההון סיכון האמריקאית אינסייט פרטנרס אפילו פרסמה הודעה בה היא מביעה דאגה משינויי משטר בישראל.
ביום חמישי המחאה עלתה שלב נוסף לאחר שמנכ"לית חברת הפינטק פאפיה גלובל עינת גז צייצה שבכוונתה להעביר את כספי החברה לחו"ל. אחריה הודיע המשקיע טל ברנח שהוא מוציא את כספי קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI לחו"ל. למי שרוצה להמחיש את הסכנה הכלכלית כנראה אין סבלנות לחכות עד שהמשק באמת ידרדר.
הבעייה היא שהכלכלה היא המגרש הביתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתגובתו ניתנה ברביעי בערב בנאום ששודר בכל ערוצי הטלוויזיה. כמו בסיפור של ג'ורג' אורוול, נתניהו שכתב את הדיון: לטענתו, המהלך המשפטי נועד להילחם בעודף משפטיזציה בשעה שאלו הם דווקא ההייטקיסטים שמוציאים את דיבתה של המדינה רעה ופוגעים בהשקעות הזרות.
יכול להיות שעדיף לדבוק בחשש שבאמת מדאיג את כולם: הפיכתה של מדינת ישראל ללא-דמוקרטית. אם זה באמת יקרה, העלמות ההשקעות הזרות תהיה אחרונת הבעיות שלנו. (טל שחף)
תמרור האזהרה של מיקרוסופט
התחזית שצירפה מיקרוסופט לדוחות החלשים שפרסמה השבוע לרבעון האחרון של 2022 בישרה על האטה שצפויה להימשך עד הרבעון השלישי של 2023 לפחות. מיקרוסופט היא לעיתים נדירות חברה של דרמות ותהפוכות גדולות. עיקר הכנסותיה מגיעות ממכירות ללקוחות מסחריים גדולים, חברות, ממשלות ומערכות חינוך. לכן היא גם חשופה פחות לתנודות חריפות כאלה ואחרות. ובכל זאת, הדוחות האחרונים הציגו את הצמיחה האיטית ביותר של החברה זה שש שנים.
אם לקוחות שירותי ה-"must have" של מיקרוסופט מצאו דרך לקצץ בהוצאות עליהם, סביר שגם לקוחות החברות הישראליות ימצאו דרך דומה. אפילו אם לקוחות לא יבטלו את ההתקשרות כולה אלא רק יצמצמו את מספר המנויים, הפגיעה עשויה להיות כואבת
באופן כללי, מוצרי הליבה שמשווקת מיקרוסופט, כמו חבילת היישומים המשרדיים 365 (לשעבר אופיס) ושירותי הענן Azure, הם לא בגדר "nice to have" אלא "must have" עבור לקוחותיה העסקיים. לכן, הירידה במכירותיהם, מינורית ככל שתהיה, צריכה להוות תמרור אזהרה גם עבור חברות ישראליות הפועלות בתחומים כ-IT ו-Saas.
אם לקוחות שירותי ה-"must have" של מיקרוסופט מצאו דרך לקצץ בהוצאות עליהם, סביר שגם לקוחות החברות הישראליות ימצאו דרך דומה. אפילו אם לקוחות לא יבטלו את ההתקשרות כולה אלא רק יצמצמו את מספר המנויים, הפגיעה עשויה להיות כואבת. (הגר רבט)
ההבטחות לעידוד ההייטק ריקות ממשמעות
פרקי ההייטק הנכללים בטיוטת חוק ההסדרים שדלפה השבוע לתקשורת כוללים יעדים שאפתניים לעידוד ההון האנושי וחיזוק המחקר והפיתוח. אלא שבפועל, אין שם יותר מדי. הטיוטה מציבה מטרות להגדלת מסיימות "בגרות טק" ל-15% מהתלמידות ול-10% מקרב התלמידים הערבים. במקביל היא מציבה יעד להגדלת שיעור הסטודנטיות במקצועות הטק ל-40%, באופן שלא לגמרי מסתדר עם היעד לתלמידות התיכון אבל מילא.
הבעיה העיקרית היא שמלבד הצבת יעדים יפים, טיוטת החוק לא כוללת דבר או חצי דבר על האופן שבו יגיעו אליהם. על הקצאה תקציבית להגשמת המשימות בכלל אין מה לדבר. במתכונת הזו, פרקי ההייטק מהווים לא יותר מסעיפי ראווה חלולים בחוק ההסדרים, שמטאתו להוות פטיש להגשמת רפורמות ולא סתם נייר שממחזר מסמכי מדיניות ישנים. לא כך משיגים שינוי. (אמיתי זיו)
אפשר להדהיר יוניקורן גם בפיג'מה
חברת הפינטק האמריקאית-ישראלית Deel (דיל) הודיעה בתחילת השבוע שהגיעה לקצב הכנסות שנתי של 295 מיליון דולר, שתומך בשווי 12 מיליארד הדולר שרשמה בגיוס האחרון שלה. הנתונים עוררו שוב את הוויכוח הנצחי על קובעים שווי, אבל זווית מעניינת אחרת בסיפור של דיל הוא שהיא הפכה לאחת ממעסיקות ה-Remote הגדולות בעולם, אם לא הגדולה שבהן.
2,100 העובדים בחברה של אלכס בואזיז מפוזרים בין 100 מדינות, ומשרדים - אין. השווי שבו אוחזת דיל גדול יותר משל חברות "עבודה מרחוק" מוכרות אחרות, כמו גיטלאב (7.7 מיליארד דולר) או אלסטיק (5.7 מיליארד).
עובד Deel מרוצה - סופשים בהר ובמהלך השבוע עובד מהמלון. אנחנו מגייסים :) pic.twitter.com/x755rAo6tX
— Tal Tuchman (@TalTuchman) January 22, 2023
במשבר הנוכחי בהייטק נראה שהבונטון הוא להחזיר עובדים למשרדים - בין אם כדי לפקח עליהם טוב יותר או פשוט כדי לעודד אותם לעזוב. כך, דווח השבוע שטיקטוק דורשת מעובדיה בארה"ב להעתיק את מגוריהם קרוב למשרדיה, או שיסתכנו בפיטורים. בסיטואציה כזו יפה לראות שיש קבוצה קטנה של חברות שמתעקשות ללכת נגד הזרם ומוכיחות שאפשר לבנות חברות ששוות מיליארדי דולרים גם בעבודה מרחוק. (אמיתי זיו)