הייטק היי-טק (צילום: ShutterStock)
הייטקיסט (אילוסטרציה). צו איסור פרסום הוצא על שם החשודים ועל שם החברה | צילום: ShutterStock

בעל חברת הייטק, גרושתו ושני עובדים בחברה נעצרו בחשד לשורה של דיווחים כוזבים במיליוני שקלים לרשות המיסים על מנת לשלם מיסים מופחתים. לפי החשדות, בעל החברה רכש מעובדיו אופציות שקיבלו - והגיש דיווח כוזב לרשות המסים לפיו הרכישה בוצעה במועד מאוחר יותר. בזכות הדיווח הזה, העובדים יכלו לשלם שיעור מס מופחת.

במקביל, נחקר חשד נוסף, לפיו בעל החברה שילם לאחד העובדים על האופציות בין היתר בדרך של הוצאת משכורת, ומבלי שדיווח על משיכת כספים מהחברה לשימושו האישי. גם גרושתו של בעל החברה חשודה בכך שלא דיווחה כנדרש על חלק מהכנסותיה ממכירת המניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושין לבעל החברה. המעורבים בפרשה נעצרו והובאו בפני שופט ביום רביעי האחרון וצו איסור פרסום הוצא על שמם ועל שם החברה.

מדובר בחברה שמכרה לפני מספר שנים חלק ניכר מהון המניות שלה לקרן השקעות זרה. כשנה לפני המכירה לקרן ההשקעות רכש בעל החברה, שהחזיק אז בכ-50% מהמניות, משני עובדים בחברה את האופציות שהוענקו להם. בנוסף, רכש בעל החברה מגרושתו מניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושים ביניהם תמורת סכום של כ-6 מיליון שקל.

25% מס במקום 47%

האופציות שהוענקו לעובדים ניתנו במסגרת מסלול הוני לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. כלומר, אופציות אלו היו אמורות להיות מוחזקות בידי נאמן לתקופה של שנתיים ולאחר מכן היו זכאים העובדים למכור אותן ולשלם בגין התמורה שיעור מס של 25% במקום שיעור מס שולי לפי גובה שכרם, שהיה עשוי להגיע עד לשיעור של 47%. על פי הדיווח שהוגש לרשות המסים, בעל החברה רכש את האופציות משני העובדים בדיוק שנתיים לאחר שהוענקו להם.

במהלך דיוני השומה עם פקיד שומה כפר סבא, הצהיר החשוד, כי מועד רכישת המניות מהעובדים אינו בהתאם לדיווח וכי קיימים הסכמים מוקדמים יותר שנחתמו בינו לבין שני העובדים המוכרים. לאור הצהרת החשוד, העביר פקיד שומה כפר סבא את הממצאים לפקיד שומה חקירות מרכז, אשר פתח בחקירה סמויה שממנה עלה, כי אכן היו הסכמי מכירה קודמים כפי שהצהיר החשוד ואף נוהלה תביעה של העובדים כנגד החשוד - אשר לטענתם הסתיר ולא גילה להם על מגעים שהתנהלו בינו לבין קרן השקעות למכירת החברה ולפיכך נהג שלא בתום לב. התביעה הסתיימה לבסוף בגישור בין הצדדים.

במסגרת החקירה נודע גם כי בעל החברה רכש כאמור מניות מגרושתו בסכום של שישה מיליון שקל וכי היא הצטרפה לתביעה שהגישו העובדים כנגד בעל החברה ולאחריה הגיעה להסכם פשרה עם הגרוש, ששילם לה ארבעה מיליון שקלים נוספים. מהחקירה עולה חשד כי גרושתו של בעל החברה לא דיווחה כנדרש לרשות המסים על הכנסותיה מתוספת התשלום שקיבלה במסגרת הסכם הפשרה.