קריפטו  (אילוסטרציה: Sittipong Phokawattana, shutterstock)
קריפטו. האם בקרוב נוכל לפתוח חשבון בנק בישראל ולהחזיק מזומנים על גבי הבלוקצ'יין? | אילוסטרציה: Sittipong Phokawattana, shutterstock

עובדתית, מה שמכונה היום "חורף הקריפטו", מוביל לקריסה בלא מעט נכסים, בהם צלזסיוס הסמי ישראלית, שזכתה לביקורת עליה בצדק, כמו גם במטבעות Terra ו-Luna, שקרסו והחלו את אפקט הדומינו הזה, שממשיך וימשיך להרעיד חלק לא מבוטל מסקטור המטבעות הדיגיטליים.

אבל דווקא עכשיו, חשוב לייצר הפרדה בין פירמידות הקריפטו הקורסות לבין הבלוקצ'יין עצמו, וחלק מנגזרות הקריפטו - שנכנסו עמוק למיינסטרים בשנתיים האחרונות, ומתחילים לייצר לעצמם מעמד של משמרי ערך. בשורה התחתונה, זה רק אומר שהעתיד הולך להיות הרבה הרבה יותר מעניין.

בהיסטוריה הכלכלית ראינו לא מעט שווקים, חברות וטכנולוגיות שחטפו מכות קשות, שבזמנו נראו ניצחות וסופיות, אך לא רק שהתאוששו יחד עם השווקים, הם יצאו חזקים יותר בצד השני של המנהרה שנכפתה עליהם. זה מכניס פרספקטיבה אחרת למשוואה. אחרי המשבר הכלכלי של 1929, המסחר בוול סטריט לא רק שלא הופסק, הוא הקטר שמניע את הכלכלה האמריקאית פחות או יותר מאז סיום מלחמת העולם השנייה וכזה שרק נהיה יותר מתוחכם עם השנים ומושך אליו אינספור שחקנים מכל העולם.

המשבר הכלכלי של 1929, משבר הדוט.קום בשנת 2000 והמשבר הכלכלי ב-2008 לא השאירו אדמה חרוכה לגמרי, וזאת בזכות אמונה של מספיק אנשים שהאמינו שממשברים אפשר ורצוי לקום, ומיד אח"כ - להרוויח מהם

משבר הדוט.קום בשנת 2000 לא עצר את המהפכה הטכנולוגית המודרנית שצברה תאוצה ומשתי ענקיות טכנולוגיות, מיקרוסופט בצד התוכנה ואינטל מצד החומרה - הפכה לכלכלה תחרותית יותר. מישהו פה זוכר את הדומיננטיות של יאהו או AOL באמצע הניינטיז? גוליתיים שנעלמו ופתחו את הדלת לעידן של גוגל, אפל, אמזון, מטא, אנבידיה, AMD ואינספור שחקנים שתורמים לזירה ולעוצמתה הטכנולוגית והכלכלית של ארה"ב בעולם.

בנוסף, משבר הסאב פריים שאירע ב-2008 אמנם היה אירוע בלתי נשכח, אך למרות זאת הוא לא חיבל משמעותית בשוק הנדל"ן בארה"ב, שהצליח לשבור שיאים בשנתיים האחרונות. זו הייתה חתיכת מהמורה, אבל אנשים היו צריכים דירות לגור בהן וככל הנראה, יצטרכו גם בעתיד.

גם פה וגם פה ההבדל היה אורך הנשימה של השחקנים בשוק והיכולת שלהם להמתין להתאוששות המערכת. שלושת המשברים הגדולים הללו לא השאירו אדמה חרוכה לגמרי, בשל האמונה של מספיק שחקנים במערכת עצמה - חרף המכות שהיא חוטפת - מה שגרם להם לשמר אותה, מתוך הבנה שאין אלטרנטיבות אמיתיות. במהותם, שווקים חופשיים הם מערכות שמתקנות את עצמן, כי המטרה של כולם היא בסופו של דבר זהה: הרצון להרוויח.

 

משבר הסאבפריים, דירות למכירה  (צילום: jflin98, shutterstock)
משבר הסאב פריים. המשבר הפיננסי-נדל"ני שהתגלגל לידי משבר עולמי | צילום: jflin98, shutterstock

כשמזהים גורם שפוגע באמינות או ביכולת להרוויח, מוציאים אותו מהשורש. דוגמה נהדרת לכך היא חובת הלימות הון למערכת הבנקאית, כחלק ממסקנות משבר הסאבפריים וכדי למנוע עד כמה שניתן את קריסת הסקטור הפיננסי.

הקריפטו הוא שוק צעיר, וכמו תינוק הוא לומד ללכת. לפעמים יש נפילות ולפעמים זה כואב. אבל מטבעות הקריפטו מצד אחד לומדים ללכת - ומצד שני לא הולכים לשום מקום. הם פה כדי להישאר. 

סוף עידן מוכרי חלומות הקריפטו

לפני שנדבר על העובדות, צריך לדבר על חלומות. חלק לא מבוטל מהעולם שלנו בנוי על ההישגים של אלה שלא רק נחשבים ל-"חולמים", אלא גם כאלה שהם אנשי מעשה שיכולים להפוך את החלום למציאות. מניקולא טסלה הגאון ותומס אדיסון, האחים רייט שהצליחו להטיס מטוס בפעם הראשונה, דרך הנרי פורד, מארי קירי, סטיב ג'ובס, אילון מאסק ועוד.

האדם, כחברה, מתגייס מאחורי אלה שמביאים לו חדשנות וחזון. לפעמים, גם צריך להיזהר מהם. הרי שסטאלין ומאו דזה דונג נחשבו לאנשי חזון ואיש לא באמת רוצה לחיות ב"אוטופיה" הסטאליניסטית או המאואיסטית.

בנוסף, צריך להבדיל בין החולמים למוכרי החלומות. כאלה היו לא מעט בהיסטוריה. בין מוכרי שיקויי אהבה, מתכוני הרזיה, קמעות, אבקת חשמל או אפילו ברנרד מיידוף, שהצליח להתל במשקיעים החכמים בעולם ואחראי על הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה – כולם הצליחו לנצל חולשות של קורבנות תמימים. מוכרי חלומות מנסים להרוויח ממי שהם מצליחים ללכוד ברשת של הזיות ורודות והקריפטו אינו שונה מכך.

תחום הקריפטו החל עם אנשי חזון, כאלה שחלמו וחולמים על כלכלה מסוימת וחיכו להגיע לשם. בדרך, חלק לא מבוטל מנושאי הבשורה, מכרו לנו לוקשים על "כלכלה מקבילה", מתוך אידיאל שזה יפתח צוהר לכלכלה מתכללת יותר שתאפשר ליותר אנשים ליהנות מהעוגה הכלכלית

גם תחום הקריפטו החל עם אנשי חזון, כאלה שחלמו וחולמים על כלכלה מסוימת וחיכו להגיע לשם. בדרך, חלק לא מבוטל מנושאי הבשורה, מכרו לנו לוקשים על "כלכלה מקבילה", מתוך אידיאל שזה יפתח צוהר לכלכלה מתכללת יותר שתאפשר ליותר אנשים ליהנות מהעוגה הכלכלית. זאת תוך התעלמות מופגנת מהעובדה, שעקב בצד אגודל, הכלכלה הישנה והטובה הייתה בין המנועים החשובים, אם לא החשוב שבהם, שהביאו אותנו לתקופת שפע וביטחון הנוכחית וחסרת ההקבלה בהיסטוריה האנושית הידועה.

אבל עזבו עובדות לא חשובות שכאלה. אותם סוחרי חלומות הנפיקו בעשור האחרון לא מעט מטבעות קריפטוגרפיים. כל אלמוני עם קצת יכולת בתכנות, ביוהרתו הנפיק יש מאין מטבע וכדי שיתפקד ככזה, היה צריך למשוך אנשים שישקיעו כסף. אם זהו חזון לכלכלה חדשה, שבה השכן בן ה-13 שלכם יכול להיות המסטרמיינד מאחורי מטבע שמגלגל מיליארדים, אולי עדיף קצת צניעות במקום. וזה מה ששוק הקריפטו מקבל עכשיו, שיעור בצניעות וחזרה לגודל הטבעי.

אנשי הקריפטו  (צילום: Photographee.eu, shutterstock)
אנשי הקריפטו. כל אדם בעל יכולות בסיסיות בתכנות יכל לייצר מטבע ולסחוף אחריו קהל מאמינים | צילום: Photographee.eu, shutterstock

אז מה כן? הכלכלה המקבילה לא קרמה עור וגידים, וגם אם כן תקרום, איש אינו מבטיח שהיא תהיה טובה יותר מהקיימת ולא תהווה תשתית לסחר בכל מה שאינו חוקי, כמו אנשים או פצצות אטום. אבל מה שאנחנו רואים שקורה הוא שהטכנולוגיה החדשה עושה את מה שקורה בד"כ: הבלוקצ'יין על נגזרותיו מתיישב על הכלכלה הישנה ומשדרג אותה. בכך, מבלי שהחולמים ירצו, דווקא הטמעת הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים בכלכלה החופשית ישרתו נאמנה את חזון הכלכלה המתכללת, שלא מאיימת לשבור שיטות שעובדות ומשתדרגות במשך מאות שנים, אלא להתאים אותן לערכים העדכניים של תחרות, שירות וניהול חברה.

עוד עדות טובה לכך שהקריפטו הוא לא איזה קסם כלכלי ועדיין כפוף לחוקים הישנים של כלכלה, היא יקירתנו, צלזיוס. בניסיונה לקבל קרדביליטי כלכלי ולמשוך כמה שיותר קפיטל לתוך המערכת שלה בכמה שפחות זמן, פלטפורמת ההלוואות הבטיחה ללקוחותיה ריביות בלתי אפשריות, מתוך מחשבה כי הנזילות היא חזות הכל, היא לא. המדד הטוב ביותר לבדוק את כוחה של חברה כלכלית זה לא כמות המזומנים או שווי המזומנים שברשותה, המינוף כן. כי מה עוזרים מיליארד דולר בבנק, כשחייבים 19 מיליארד?

פלטפורמת ההלוואות צלזיוס הבטיחה ללקוחותיה ריביות בלתי אפשריות, מתוך מחשבה כי הנזילות היא חזות הכל, היא לא. המדד הטוב ביותר לבדוק את כוחה של חברה כלכלית זה לא כמות המזומנים או שווי המזומנים שברשותה. מה עוזרים מיליארד דולר בבנק, כשחייבים 19 מיליארד?

בבדיקה שערך ה-WSJ לאחרונה מצא כי צלזיוס הייתה בדיוק זה, ממונפת ביחס של 19 ל-1, לעומת מינוף ביחס 9 ל-1 של ממוצע הבנקים האמריקאים. ההבדל המרכזי בין המינופים הוא: שבבנק יש ללקוחות ביטוח פדרלי למקרים מסוימים וכריות הגנה למקרה של נפילה. לצלזיוס אין, כך שהמינוף עצמו הפך לגורם סיכון משמעותי הרבה יותר.

גם הקריסה בחלק מהמטבעות "היציבים" הוכיחה שהם כמודלים לא אחראים פיננסית ויוצאו מהמחזור. אבל זה לא אומר שזה סופם של המטבעות היציבים. ממש לא. ההפך הוא הנכון. עכשיו, כשמוכרי החלומות וזהב השוטים שמכרו ירדו מקדמת הבמה, בדיוק עכשיו, השוק מוכן ל-Mass Adoption, כשהשאלה היחידה היא איזו טכנולוגיה תנצח.

חברת ההשקעות צלזיוס  (צילום: mundissima, shutterstock)
צלזיוס. שאפה להיות המוסד הפיננסי של כולם והתרחיש הפך לגרוע | צילום: mundissima, shutterstock

בינתיים, הקריפטו והבלוקצ'יין מתחילים לקבל ערך

עובדתית, למרות המחיקות המשמעותיות במטבעות, הביטקוין לא על ה-0, גם לא האיתריום. הם אולי רחוקים מהשיא, נכון לכתיבת שורות אלה מחיר הביטקוין עומד על פחות מ-19 אלף דולר והאתר עומד על קצת יותר מאלף דולר, אבל עדיין לא 0 מוחלט. כדי שיהיה למשהו ערך, צריך שמספיק אנשים יאמינו שהערך שם קיים, ולמרות הכל, יש ערך והמטבעות עדיין מתפקדים.

אבל גם אם נניח וארה"ב תאסור מחר על מסחר בביטקוין ומחירו ייפול ל-0, גם זה לא יבשר את סופו של עידן הקריפטו שעוד נמצא בחיתוליו. הבלוקצ'יין, על נגזרותיו בין אם אלה מטבעות יציבים, לא יציבים, מבוזרים לגמרי כמו הביטקוין או לא מבוזרים לגמרי כמו האיתריום, יחד עם ה-NFT והטוקנים באופן כללי, ותראו כי מדובר בקצוות שונים של אקוסיסטם, שלאט לאט מתממשקים ומתחברים האחד עם השני והשלישי. הבלוקצ'יין כפלטפורמה מרכזית, המטבעות העתידיים יתפקדו כמשמרי ערך, ה-NFT כהוכחת בעלות והטוקנים יוכלו לשמש כפקודות מסחר.

מעבר לעובדה שהתחום מושך אליו את חלק מהמוחות המבריקים של ימינו שבונים מערכות ענק על טכנולוגיות מתחרות, בשנתיים האחרונות גילינו לא מעט דברים על הסקטור, כמו העובדה שהפך לקלאס נכסים לגיטימי. יתר על כן, המשקיע המוערך והמיליארדר קווין או'לירי, אמר לאחרונה שלהערכתו הקריפטו יהפוך לסקטור ה-12 של מדד ה-S&P500 ואמר כי 20% מהפורטפוליו שלו מושקע בקריפטו.

המשקיע המוערך והמיליארדר קווין או'לירי (Kevin O'Leary) (צילום:  Kathy Hutchins, shutterstock)
קווין או'לירי. מאמין בקריפטו עד כדי כך שחלק מנכסיו מושקעים שם | צילום: Kathy Hutchins, shutterstock

אבל האירוע המשמעותי ביותר בחיי הקריפטו הוא המלחמה באוקראינה. העובדה שהממשלה האוקראינית גייסה תרומות בקריפטו, הנזילה אותם והשתמשה בכסף לצרכי מלחמה, נתנה למטבעות הקריפטוגרפיים משנת תוקף בזירה המדינית. למדנו גם שהטכנולוגיה מבוזרת, אבל הגישה אליה לא, כשבורסות קריפטו שרוצות לעשות עסקים בארה"ב, הן חייבות, כמו כולם, לעמוד בחוקים שהממשל האמריקאי מכתיב. מי שחשב או חושב שהאמריקאים יתנו למישהו אחר לעמוד עם השיבר מעל הכלכלה העולמית, שיתכונן להודות בטעותו.

הקריפטו צמח מספיק כדי לקבל את תשומת לבו של הממשל, שרוצה להגן על משקיעים. בנוסף, הרגולציה שמה כללים ברורים ומחבקת את הסקטור ומאפשרת לו לקפוץ מעל המכשלה הגדולה ביותר – היכולת לעשות עסקים בצורה חוקית על אדמת ארה"ב

שלישית, המלחמה הובילה להבנה כי הסקטור זועק לרגולציה ובניגוד לסברה הרווחת, זה מצוין. למה? כי הרגולציה בעצם מכירה בך. זה הופך סקטורים שלמים מילדים דחויים לאחד מהחבר'ה. זה גם אומר שהקריפטו צמח מספיק כדי לקבל את תשומת לבו של הממשל, שרוצה להגן על משקיעים. בנוסף, הרגולציה שמה כללים ברורים ומחבקת את הסקטור ומאפשרת לו לקפוץ מעל המכשלה הגדולה ביותר – היכולת לעשות עסקים בצורה חוקית על אדמת ארה"ב: מה שברוב המקרים יפתח צהר לעסקים בכל העולם. לא סתם השחקנים בתחום מתחננים לזרז את התהליך, נמאס להם ללכת בין הטיפות.

יתר על כן, כשמדברים על מטבעות יציבים, אלה אכן יכולים להיות כאלה, ולהיות על תקן של משמרי ערך. אם מקבלים אישור רגולטורי ומנפיקי המטבע עומדים ביחסי הלימות נאותים, אין סיבה שהטוקנים שינפיקו לא יהיו שווה ערך לכסף. אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון דיבר על כך בכנס האחרון של בנק ישראל ואמר כי "המטבעות היציבים יכולים לתפקד כמשמרי ערך, בניגוד למטבעות הלא יציבים".

העובדה שכ-90 בנקים מרכזיים בוחנים הנפקה של מטבע דיגיטלי כבר גורמת לחלקנו להאמין קצת יותר. ייתכן ולא רחוק היום שבו לכל אחד ואחת מאתנו תהיה אפשרות לפתוח חשבון בבנק ישראל, שבו נקבל יכולת להחזיק X מזומנים על גבי הבלוקצ'יין

ואם כבר מדברים על בנקים מרכזיים, אז העובדה שכ-90 בנקים מרכזיים בוחנים הנפקה של מטבע דיגיטלי, מה שמכנים CBDC, היא עוד נגזרת של הבלוקצ'יין, שכבר קורמת עור וגידים ואפילו החלו לבחון את הנושא בבהאמס. ייתכן ולא רחוק היום שבו לכל אחד ואחת מאתנו תהיה אפשרות לפתוח חשבון בבנק ישראל, שבו נקבל יכולת להחזיק X מזומנים על גבי הבלוקצ'יין.

אז נכון, המערב הפרוע, הג'ונגל והמסחרה נגמרו. עכשיו אפשר להתחיל לדבר על ערך, על שווקים, על שימושים במציאות והרבה מאוד כסף שימשיך להתגלגל. ההווה אולי מדמם, אבל כרגע זה רק דם רע שמוקז מהמערכת שהזדהמה. וזה כבר מתחיל להיות מעניין.