הממשלה עומדת לאשר בקרוב רגולציה של בינה מלאכותית, כך חשפנו השבוע ב-tech12. כמו במקומות מתוקנים בעולם, גם בישראל מגבשים תוכנית למניעת פיתוח מערכות AI פרועות ושימושים ב-AI לצרכי זיוף, הונאה, הפרת זכויות יוצרים, פגיעה בזכויות אדם וסיכון חיי אדם. בעולם אידיאלי, היינו צריכים להיות גאים בממשלה על הקידמה שהיא מפגינה. במציאות חיינו הנוכחית, צריך להיות אופטימיסט מושבע ונאיבי משהו כדי להאמין שהרגולציה הזו תגיע לקו הסיום כמו שהיא נראית כרגע.
מי שיושב על המדוכה בשלב הזה הם אנשי המקצוע - במשרד החדשנות והמדע, במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) של משרד המשפטים, ברשות החדשנות. הדילמה המרכזית שהעסיקה אותם היתה האם ללכת במודל האירופאי המחמיר, או שמא במודל הבריטי המתון יותר. הכף נוטה לכיוון המתון, אבל עם תוספת מעניינת: הקמת "מוקד ידע" ממשלתי לנושא ה-AI, שירכז את כל הידע המתעדכן תדיר בנושאי AI, וינחה את משרדי הממשלה אילו כללים והנחיות כדאי להם לקבוע. ככל שניתן לקבוע כרגע, מדובר ב"רגולטור-על", גוף שירכז הרבה כוח, בעיקר כשמדובר בנושא שהופך מרכזי יותר ויותר.
האם נתניהו יאמר אמן על כל התוכניות הרב שנתיות בתחום הבינה המלאכותית שכבר פועלות? או שיעביר את הטיפול בנושא למשרדו, כמו שקרה בכמה נושאים בעבר?
הבעיות עומדות לצוץ כשהפוליטיקאים יבינו את זה. הגרסה הראשונה של הרגולציה פורסמה בתקופת הממשלה הקודמת, ושרת החדשנות והמדע אז, אורית פרקש הכהן, פרשה עליה את חסותה תחת מסמך ארכני בשם "מדיניות השרה". השר הנוכחי אופיר אקוניס אולי מגלה פחות עניין ברגולציה אבל מובטח שבמועד פרסום התוכנית הוא כבר יציג מדיניות סדורה. בינתיים השרים האחרים יגלו שבמשרד המשפטים מגלגלים רעיון למוקד כוח חדש בתחומי ה-AI ואפשר לנחש שהם לא יוותרו בקלות על סמכויות.
מה שמביא אותנו לראש הממשלה, בנימין נתניהו. זה כבר ציין מספר פעמים באחרונה ש-AI היא נושא חשוב ביותר, הוא אף נפגש עם כמה מומחים בתחום וקיים שיחת טלפון עם סם אלטמן מנכ"ל OpenAI בעת ביקורו בארץ. שאלת השאלות היא מתי ראש הממשלה ייכנס לאירוע. למעשה מדובר בחשש בקרב כמה מגורמי המקצוע בארץ. האם נתניהו יאמר אמן על כל התוכניות הרב שנתיות בתחום הבינה המלאכותית שכבר פועלות? או שיעביר את הטיפול בנושא למשרדו, כמו שקרה בכמה נושאים בעבר? האם הוא יילך עם הרעיון החדש של מרכז הידע ל-AI? ואם כן, את מי ימנה לעמוד בראשו? כמו בתחומים אחרים - השיח הפוליטי משתלט. והרגולציה על AI? היא כנראה תמתין בינתיים. (טל שחף)
מה יש להייטק הישראלי נגד קליימטק?
שורות אלו נכתבות בעיצומו של גל חום, ואחרי חודש יולי האחרון, שהיה החם בהיסטוריה האנושית. לנו היה "סתם" חם בעוד שבמקומות אחרים בעולם התחוללו אסונות. נשאלת השאלה: מה ההייטק הישראלי תורם לאתגר הגדול של האנושות?
על פי "דו"ח האקלים" של עמותת SNC, תחום ה-Climate Tech משך אליו השקעות של 900 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023. זה הרבה פחות מ-1.35 מיליארד דולר שזרמו לתוכנות ארגוניות או מיליארד דולר שזרמו לסייבר. וגם מספר זה טיפה מעוות, בשל השקעה חד פעמית וחריגה של 300 מיליון דולר באורמת הציבורית. גם בחלוקה רבעונית, וביחס הפוך לטמפרטורות, Q2 ראה פחות השקעות אקלים ב-10% מהרבעון הראשון. בנוסף, מספר עסקאות ההשקעה לרבעון בתחום הוא הנמוך מאז... שהגרף מתחיל אי שם ב-2018.
יש תעשיית אקלים-טק ישראלית, עם יצירתיות ופתרונות מעניינים. ובכל זאת, היחס של התעשייה כולה בישראל למשבר האקלים הוא נטול דחיפות הכרחית. בקיצורו של דבר - ניתן וצריך לעשות הרבה-הרבה יותר. (אמיתי זיו)
ההודעות הפרטיות מגיעות לת'רדס. בערך
חברת מטא הכריזה על מספר פיצ׳רים חדשים שישוחררו עוד השבוע לת׳רדס, הרשת החברתית הצעירה מבוססת הטקסט שאמורה להתחרות בטוויטר. בין היתר, תוכלו לשלוח פוסטים אחד לשני בהודעות פרטיות. סוף סוף. הקאץ׳? מדובר בהודעות פרטיות באינסטגרם, לא בת׳רדס, שעדיין לא נותנת למשתמשים לשלוח בצורה פשוטה הודעות פרטיות אחד לשני מתוך האפליקציה. ומה לגבי גירסת דסקטופ? כלום. אם אתם רוצים לעבור על הפיד שלכם, תצטרכו לעשות את זה אך ורק במובייל.
היכולת לשלוח הודעות פרטיות מעניינת אנשים צעירים. היכולת לגלול בפיד על המחשב האישי מעניינת אנשים מבוגרים יותר. ת׳רדס מצליחה בינתיים לפספס את כל הקהלים גם יחד. וזה ניכר: הירידה במספר המשתמשים השבועי ממשיכה בגדול. למטא יש עדיין הזדמנות לשנות את התמונה ולעניין את הקהל בת׳רדס, אבל נראה שהיא מתעסקת בתפל ולא בעיקר, ומפתחת את כל הפיצ׳רים הלא נכונים.
גם אם האפליקציה לא תצליח להחזיר את ההמונים אליה, מטא יודעת לעשות כסף משירותים שיש בהם פחות משתמשים. בתחרות שלה מול טיקטוק, למשל, למרות שיש לה פחות משתמשים, מטא מצליחה לצמצם את הפער ברווחים.
היכולת לשלוח הודעות פרטיות מעניינת אנשים צעירים. היכולת לגלול בפיד על המחשב האישי מעניינת אנשים מבוגרים יותר. ת׳רדס מצליחה בינתיים לפספס את כל הקהלים גם יחד
אבל הסיבה של מטא להיכנס לתחום של טוויטר אף פעם לא היתה ממש כלכלית, אלא תרבותית. טוויטר לא היתה חברה רווחית מאוד, ולא היו לה את מספרי המשתמשים של המתחרות שלה, אבל היא היתה לרגע מסוים כיכר העיר, המקום שבו פוליטיקאים ועיתונאים רבים, המקום שבו נולדים מימים מפורסמים, המקום שבו מפורסמים עונים למעריצים, או אפילו המקום שבו אנשים מהשוליים הפוליטיים והחברתיים יכולים לדבר פתאום לקהל רחב. הכיכר הזאת נהרסה ונבנה עליה בימים אלה קניון ענק מימדים בשם אקס, אבל התחרות היא לא על הכסף שהיה טמון במקום, אלא על הקהל עצמו. וקהל זה משהו שמטא, עדיין, לא ממש מבינה. (שי רינגל)