בנימין נתניהו ומחאת ההייטקיסטים (צילום: Sean Gallup, getty images)
רה"מ בנימין נתניהו ומחאת ההייטקיסטים | צילום: Sean Gallup, getty images

השבוע התפרסמו כמה סיפורים מעניינים ולכאורה לא קשורים זה לזה: ביום ראשון כתבתי כאן על השותף המפתיע של דובי פרנסס, מקורבו של נתניהו שלומי פוגל, בפגישות שהוא מקיים עם משקיעים מוסדיים בנושא גיוס הון להשקעה ב-AI. ביום שני פירסמתי שיש ניסוח חדש לדרישות והגדרות התפקיד עבור יו"ר רשות החדשנות, ובמהלך השבוע התבשרנו גם על כך שהממשלה זנחה את ההחלטה להקים מחשב-על לאומי. העיקר שנתניהו כבר הודיע על גיוס צוות חשיבה בנושא בינה מלאכותית.

כמובן שיש קשר בין כל הדברים הללו. התמונה שעולה מההתנהלות של ממשלת ישראל, וספציפית מהניסיון של נתניהו "להיכנס לאירוע", מביכה ומרתיחה. נראה שבשבועות האחרונים הגיעו בממשלה להחלטה שההייטק הוא האופוזיציה האזרחית, והתוצאה היא שעטנז מוזר של התעלמות, תחרותיות וקטנוניות כמעט כאסטרטגיה. במה שהפך לסימן ההיכר של ממשלת ישראל ה-37, זה כולל בהכרח גם מינוי מקורבים ומתן פרסים על נאמנות. שיחה לילית עם אילון מאסק? בשלב הזה זה יהיה מרשים יותר אם ראש הממשלה ימצא מישהו בהייטק הישראלי שיענה לו לטלפון. (הגר רבט)

עוד מכה לעסקים של NSO

החלטת הפרלמנט האירופי השבוע לאשר את דו"ח ועדת "PEGA", "ועדת החקירה לפגסוס ורוגלות דומות", לא באמת היתה הפתעה. הממצאים של הוועדה הזו ברובם התפרסמו כבר לפני כן, כולל שימוש בתוכנות ריגול לרדיפת מתנגדי משטרים לא דמוקרטיים בהונגריה ובפולין וגם משטרים דמוקרטיים יותר כמו יוון וספרד. הפרלמנט האירופי מייצג את רוח אירופה, שמסתייגת עמוקות מפגיעה בזכויות אדם וממעקב אחרי אזרחים וכצפוי הוא אישר את הדו"ח וההמלצות ברוב גדול.

מה שהפתיע יותר היה הדיווח של כמה מחברות הוועדה על חוסר שיתוף הפעולה מצד כל ממשלות האיחוד האירופי. "נראה שאין למדינות עניין בחקירה של הניצול לרעה של תוכנות ריגול", אמרה באנדרסטייטמנט הולנדי חברת הפרלמנט האירופי סופי אינט-ולד שהובילה את החקירה. ההצהרות האלה חשפו את מאבק האינטרסים מאחורי הקלעים: זרועות הביטחון של מדינות אירופה, כולל משטרת הולנד למשל, מאוד מעוניינות להמשיך להשתמש בתוכנות ריגול, גם על חשבון זכויות אדם. ממש כמו משטרת ישראל, שבשבוע שעבר צוטטו בכירים בה כאומרים שבהיעדר כלי הריגול שנלקחו מהם הם לא יצליחו להדביר את האלימות בישראל.

NSO (צילום: getty images)
NSO. הדוח מתמקד בממשלות שעשו שימוש בפגסוס, לא בחברה שפיתחה אותו | צילום: getty images

עכשיו צריך לדבר על הפיל שבחדר: חברת NSO הישראלית. החברה שפיתחה את כלי הריגול פגסוס ועוד שורת כלי ריגול נוספים, אחראית לשם הרע שיצא לענף וגם לשימושים הנלוזים שעשו בו משטרים אפלים. אבל בנקודה אחת היא הרוויחה השבוע: דו"ח ועדת החקירה האירופית מתמקד בממשלות שהשתמשו בפגסוס ופחות בחברה שפיתחה את פגסוס. מצד שני, הדו"ח ממליץ לכל ממשלות אירופה לחוקק חוק שיאסור על שימוש בכלי ריגול כמו פגסוס, למעט במקרים חריגים ביותר ותחת פיקוח הדוק. וזה משרטט עתיד לא ורוד לעסקי החברה, המקרטעים גם כך.

פרשת NSO הפכה לאירוע גיאופוליטי רחב, שהשבוע התקדם עוד צעד. ארה"ב הטילה חרם על NSO וקנדירו הישראליות, והיא מצרה את צעדי כל החברות בתחום הסייבר ההתקפי. כעת דורשת ועדת החקירה האירופית מהנציבות האירופית לנהל דיון מעמיק עם ארה"ב וגם עם ישראל על הסדרת הסחר והשימוש בתוכנות ריגול. נראה שההפקרות שבה התנהלו החברות הישראליות מתקרבת לסיומה. (טל שחף)

חולשת הסייבר של ישראל היא הפופוליזם של ההנהגה

בשבת שעברה קבע השר לביטחון פנים איתמר בן גביר כי "מתנגדי הרפורמה חוצים עוד קו אדום ומסוכן. בימים האחרונים הם מפרסמים תמונות של שוטרים בצירוף מספרי הטלפון האישיים שלהם; הם מנסים להלך אימים על שוטרים". בן גביר התייחס לקבוצת טלגרם, כביכול של מתנגדי ההפיכה המשטרית, המכונה "משפט בוגדים". אלא שדי מהר התברר שאין מדובר בקבוצה אותנטית אלא בקמפיין תודעה איראני. בן גביר פרסם הבהרה אך לא מחק את הציוץ המקורי.

אתמול הסתבר שיש עוד זרוע לקמפיין ההשפעה: קבוצת "אין קול" שאף הצליחה "לשתול" שלטי מחאה אצל פעילים. מטרת הקמפיינים, כפי שהשיב השב"כ לפניית הארץ, היא "ליבוי השסעים החברתיים והפוליטיים בישראל, בכל גווני הקשת הפוליטית".

בכל אירוע כזה מעניין לשאול, מה החולשה שעליה מבוסס הקמפיין? במקרה הזה לא מדובר בחולשה טכנולוגית או תהליכית, אלא אנושית. הוא מבוסס על השסעים הקיימים ממילא בחברה הישראלית ומהמצב המתוח סביב עתיד הדמוקרטיה. אבל לא פחות מכך, הוא מבוסס על הפופוליזם של ההנהגה הנוכחית: אנשים שלא יחשבו שנייה לפני שהם מזנקים על המקלדת כדי לגזור רווח פוליטי קצר מועד גם במחיר העמקת השסע. איתמר בן גביר הוא חולשת הסייבר שהשמישו האיראנים. (אמיתי זיו)