אור היה תינוק ככל התינוקות. היו לו שיער שחור פרוע ועיניים שחורות גדולות והוא בעיקר אכל, בכה וישן. לא היה בו שום דבר מואר, בקיצור – וההורים שלו קלטו את זה, אז אחרי מספר שבועות הם החליטו לשנות את שמו ליהונתן. וכך היה, אבל רק לכמה ימים, כי אחריהם הודיעו הוריו – אנשים נורמטיביים ובני אדם סטנדרטיים לחלוטין – על עדכון גרסה. יהא שמו שי, קבעו, והפעם זה סופי. שתי אותיות, מתנה חמודה. ואני מצדי התחלתי בזהירות רבה להתרגל לשמו השלישי של אחי בן החודשיים. ב-15 השנים האחרונות הוא הצליח לשמור עליו; אעדכן.

פאסט פורוורד למרץ 2022: קיילי ג'נר, בת הזקונים למשפחת קרדשיאן, מטילה פצצה ומודיעה שהחליטה לשנות את שמו של בנה, וולף, חודש לאחר שבא לעולם. לטובת מה? אין לדעת, נכון לעכשיו קיילי לא מגלה. למה בכלל החליפה את השם? כי הוא "לא ישב לה טוב", תשובה שנשמעה מספיק מעורפלת כדי לגרום לספקולציות ברשת: חברה טובה *לשעבר* קראה גם היא לבנה וולף, ולכן השינוי. וולף זה שם כבד, בכל זאת פירושו זאב, ולכן השינוי. קיילי ג'נר היא קיילי ג'נר, ומה יש להגיד - *לכן* השינוי.

משנים שמות (צילום: GettyImages-MEGAGC Images)
צילום: GettyImages-MEGAGC Images

הקומיקאית איימי שומר החליפה את שמו של בנה שנה לאחר שנולד, והתינוק ג'ין אטל פישר הפך לדייב אטל פישר. הסיבה? ג'ין אטל נשמע כמו המילה האנגלית לאיבר מין, genital

קיילי היא לא היחידה במשפחתה שהתחרטה על שם של צאצא. קורטני קרדשיאן, אחותה הגדולה, נכנסה לסטטיסטיקה לפניה: לבנה שנולד ב-2014 היא בחרה את השם ריין, אבל במשך שבוע קראה לו בשבעה שמות שונים עד שנסגרה על עצמה. "כל יום ניסיתי שם אחר", אמרה בראיון לג'ימי קימל. "פעם קראו לו פרסטון למשך יום שלם". וזה לא עניין פנימי של הקרדשיאנז: באפריל 2020 הודיעה הקומיקאית איימי שומר כי החליפה את שמו של בנה – שנה לאחר שנולד. כך הפך התינוק ג'ין אטל פישר (פישר על שום בעלה, כריס פישר) לדייב אטל פישר. הסיבה? ג'ין אטל נשמע כמו המילה האנגלית לאיבר מין, genital. ואולי אתם זוכרים שהמולטי-מיליארדר אילון מאסק ובת זוגו הזמרת גריימס הודיעו במאי 2020 שבנם ייקרא X Æ A-12 – אבל כעבור מספר ימים החליטו השניים ללכת על ספרות רומיות. מעכשיו זה X Æ A-Xii (כי "לפי חוקי מדינת קליפורניה אי אפשר לקרוא לתינוק בשם עם מספרים", כאילו שזה הופך את זה להגיוני).

אפשר לראות בכל זה גחמות של אנשים עם יותר מדי זמן וכסף פנויים, אבל ביום שבו הודיעה קיילי ג'נר על שינוי שמו של בנה, מספר החיפושים בגוגל מתוך גבולות ארה"ב למילים "שם לתינוק" הכפיל את עצמו. פתאום כולם נזכרו שבעצם זו תופעה קיימת, ועכשיו גם העניקו לה שם: Baby name remorse, או בתרגום דרמטי "חרטת שם התינוק".

על פי אחד מאתרי ההורות הגדולים בעולם, Babycenter.com, לא פחות מ-10% מהאימהות שוקלות לשנות את שמות ילדיהן – כך לפי תוצאות סקר שנערך שם בקרב 1,219 אימהות. האם התופעה נעשית נפוצה יותר? לפחות בסקוטלנד, מדינה שממש בדקה את זה, בהחלט כן: לפי נתוני הממשלה הסקוטית, בשנת 1995 שינו 1,112 הורים במדינה את שמות ילדיהם. בשנת 2009 כבר עמד המספר על 3,470 (וזה כשהריבוי הטבעי במדינה היה כמעט אפסי, מ-5.1 מיליון תושבים ל-5.2 מיליון).

משנים שמות (צילום: y Robert Kamau GC Images)
צילום: y Robert Kamau GC Images

קורטני קרדשיאן קראה לבנה בשבעה שמות שונים עד שנסגרה על השם ריין. "כל יום ניסיתי שם אחר", אמרה בראיון לג'ימי קימל. "פעם קראו לו פרסטון למשך יום שלם"

גם בישראל יש הורים, לא רק שלי, שמשנים את השמות של ילדיהם – בגלל חרטה, כי הרבי המליץ, או משלל סיבות אחרות. אבל איך מקבלים החלטה כזו? איך זה משפיע על הילדים? ומה קורה כשילדה מגלה ששינו את שמה, ורוצה פתאום את הקודם?

כל הפנים והמספרים כולם

שניות לתוך השיחה שלי עם טלי דוד היא כבר ביקשה לדעת את שמי המלא ואת תאריך הלידה שלי, והחלה בקריאה נומרולוגית. השם שלי, שמורכב לכל הדעות מאותיות, הברות וצלילים, הפך למספר עם מסר, משמעות וגורל. היא סיפרה לי אם אתחתן ("וואי וואי איך את תתחתני"), העניקה לי ייעוץ תעסוקתי ("להיות מטפלת זה הייעוד שלך"), וגם מצאה את המספר החסר בשם שלי (9, למי שתהה). כל זה מהשם שנתנו לי הוריי ואפילו לא התחרטו.

דוד (49), נומרולוגית במקצועה, היא תושבת רחובות ואם לארבעה. "אם בוחרים שם לא טוב הוא יכול ממש לעכב אדם מלהגיע לייעוד שלו", היא טוענת. "שם זה לא רק שם, הוא מה שלוקח אותך קדימה. כשמגיעים למצב שהשם מסונכרן טוב עם תאריך הלידה – קל יותר להגיע ליעד הרוחני והנשמתי שלנו".

משנים שמות (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

אור דוד: "הייתה לי בבית הספר חברה שלאחותה הגדולה קראו אדווה. הלכתי לאבא שלי ואמרתי לו שאני אוהבת את השם הזה, ופתאום הוא אמר לי שככה קראו לי"

דוד שינתה את שמה של בתה הבכורה. "מאז ומתמיד התעסקתי בנומרולוגיה, אבל כשהייתי בהיריון הראשון שלי לא ידעתי איך להשתמש בזה", היא מספרת. "אבא שלה בחר לה את השם כשהיא נולדה, והוא רצה שיקראו לה אדווה. הסכמתי, אבל לא הייתי סגורה על זה. הצליל נשמע לי לא טוב, השם עצמו עצבן אותי, ובכלל, אדווה זה הקצף של המים של הים. לא התחברתי לשם ברמה שלא הצלחתי לקרוא לה ככה, אז התחלתי לנסות להבין איך אני מעיפה את השם הזה. הלכנו לרב, הוא בחן את השם שלי ואת שלה ואמר לי לקרוא לה אור. ברגע שהוא אמר את השם הרגשתי שזה זה. לכל הילדים שלי שבאו אחריה אני בחרתי את השם, לא אבא שלהם".

איך ההחלטה מאז נראית לך היום?
"לא הייתי משנה לבת שלי את השם אם היא כבר הייתה מתרגלת אליו, אבל היא רק הייתה בת כמה חודשים. אני מאוד סומכת על האינטואיציה שלי, וכשמשהו לא עובר לי בגרון, קשה לי מאוד להשלים איתו. בדיעבד אולי הייתי מתייעצת עם נומרולוג, אבל השם מתאים לה. אין חרטות".

אור דוד עצמה, היום בת 21, מספקת תפנית בעלילה: היא התאהבה בשם שלרגע היה שלה. "הייתה לי בבית הספר חברה שלאחותה הגדולה קראו אדווה", מספרת אור. "אני זוכרת שהלכתי לאבא שלי ואמרתי לו שאני אוהבת את השם אדווה, ופתאום הוא אמר לי שככה קראו לי".

איך הגבת?
"לא הבנתי למה החליפו לי את השם. אמרתי לו 'אור זה לא השם שלי, למה עשיתם את זה'. ממש התבאסתי. זה לא שאני הולכת עם הבאסה הזו כל החיים, אבל עד היום, כשאני פוגשת מישהי בשם אדווה אני תמיד חושבת על זה שהיו אמורים לקרוא לי ככה. אני זוכרת גם ששאלתי את ההורים איך אני אהיה סבתא שקוראים לה אור, כי אור זה לא שם לסבתא. רציתי שם מבוגר והרגשתי שזה שם של ילדה, אבל עם הזמן למדתי לאהוב את השם שלי, הבנתי שיש בו משמעות וכוח".

היית משנה את שמה של בתך בסיטואציה דומה?
"לא, זה לבלבל את הילד. בגלל שאני מאוד מאמינה בדת וכאלה, זה גם לשנות לו את המזל. אני מרגישה שאור מאוד מתאים לי ולא הייתי מחליפה אותו, אבל תמיד חשבתי שאם היו קוראים לי אדווה, אולי הייתי רגועה ואדיבה יותר".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by ☘࿎ (@grimes)

 

אילון מאסק ובת זוגו, הזמרת גריימס, הודיעו שבנם ייקרא X Æ A-12 ובסוף החליפו לספרות רומיות. מעכשיו זה X Æ A-Xii, כי "לפי חוקי קליפורניה אי אפשר לקרוא לתינוק בשם עם מספרים"

אצל דגנית מהל (46), אם לשלושה מהיישוב נעלה ובעלת עסק למשטחי החתלה, שינוי שמו של בנה האמצעי היה עניין של אמונה מסוג אחר. "הגעתי ללדת כשאנחנו כבר סגורים על שם. הבן הבכור שלי נורא אהב את השם דניאל, והוא ביקש שככה נקרא לילד", היא מספרת. "כשילדתי כבר הלכנו לעמדה בבית החולים ורשמנו אותו כדניאל, אבל אז פרצה אצלו בעיה רפואית שהתגלתה עוד בהיריון. זה הוביל להחלטה לשנות את השם".

מהל ובן זוגה העבירו שבועות בבית החולים עם דניאל, מתרוצצים בין בדיקה אחת לאחרת. "רופא הנשים שלי, פרופ' יוסף שלו, חיבר אותנו למומחים הכי טובים, עזר לנו לעשות את כל הבדיקות הכי יקרות ומסובכות והיה צמוד אלינו כל הזמן. בשבוע 36 כבר עליתי לוועדה להפסקת היריון, אבל בסוף החלטתי ללדת את התינוק. אחרי שהכל קרה החלטנו לקרוא לו שלו, על שם הפרופסור".

הוא יודע שפעם הוא היה דניאל?
"כן, זה לא כזה מעניין אותו, זה לא איזה משהו מלהיב בפלייסטיישן".

את שלמה עם השינוי?
"היום אני מרוצה. כשהוא היה קטן התבאסנו קצת כי השם לא כל כך שיקף אותו. הוא היה עצבני, שובב. אבל היום הוא ילד טוב, מקסים, רגוע. הכי שלו".

והופה הוא הפסיק לבכות

מה עושים כשמבינים שאין מנוס משינוי שם? פונים לרב, גולשים באינטרנט, עוברים לנומרולוגיה – ואולי, כמו במקרה של לאה צברי, חוזרים לספר עלום מתימן.

משנים שמות (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

דגנית מהל קראה לתינוק שלה דניאל. לאחר שצצה אצלו בעיה רפואית, היא והוא זכו לליווי צמוד של רופא הנשים שלה, פרופ' יוסף שלו. כשהכל עבר בשלום שונה שם הילד: היום הוא שלו   

צברי (63) עובדת כבר שנים בעולם המשפטים. היא חיה במודיעין עילית, שם הביאה לעולם שישה ילדים. "תמיד ידעתי ששם זה לא רק שם, יש בו עניין של מזל", היא אומרת. "גיסתי ביקשה שנקרא לבן שלי אלעד, וכדי לכבד אותה הסכמתי, אבל מאז שהוא נולד הוא לא הפסיק לבכות. חודשים הוא שיגע אותנו. אני אישה סבלנית, אבל הבכי שלו היה חריג, לא נורמלי. פניתי לדוד שלי שהביא מתימן ספר מיוחד עם שמות, תאריכי לידה ושעות לידה, ובעזרתו בחרנו את השם אהוד. באותו יום הילד הפסיק לבכות".

אהוד זכה לא רק לשם חדש, אלא גם לשם החיבה המתבקש אודי. בשיחה איתו, שנערכת כ-40 שנה לאחר ששמו הראשון ניתן לו ונלקח ממנו, אודי מבהיר שבתעודת הזהות הוא עדיין אלעד. "את יודעת מה זה להגיע לצו ראשון וכשקוראים 'אלעד, אלעד' אין לך מושג שזה אתה?", הוא משתף.

אודי (סלאש אהוד סלאש אלעד) לא לבד: גם אחותו, שנולדה בשם מרים, זכתה להחלפה מהירה. "גם היא הייתה בוכה בלי הפסקה", מספרת צברי, "והאחיות שלי היו צוחקות עליי שעם שם כזה גם אני הייתי בוכה. הלכתי שוב לדוד והוא אמר שבחרנו לה שם כבד מדי. החלטנו לקרוא לה מיכל, וגם היא באותו יום הפסיקה לבכות. ככה יצא שזה עבד עם שניים מתוך ששת הילדים".

השינויים בביתה של צברי נמשכו אצל אחותה. "שתינו היינו קשורות לאבא שלנו, וכשאחותי הייתה בחודש שמיני הוא נהרג בתאונת דרכים", מספרת צברי. "אחותי רצתה לקרוא לבן שלה יחי, כי לאבא קראו לו יחיה. הוא לא אהב שקוראים לאנשים שם על נפטרים אלא רק על שם צדיקים, ולמרות זאת היא קראה לו ככה. אחרי הברית הילד אושפז ונכנס לסדרה של טיפולים. כשכבר לא ידעו מה לעשות איתו הוסיפו לו את השם ששון, והילד יצא מבית החולים לתמיד".

"המסורת אומרת שכשההורים נותנים שם לילד, זה סוג של נבואה", אומר הרב רפי פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין ומראשי ארגון "צהר". "יש משמעות לשם של האדם ויש לו כוח שאני לא יודע להגדיר, אבל הוא מבטא משהו מהותי ושורשי. יש עולם שלם של עשייה קבלית כשמתייעצים על שמות וכל אחד רוצה לפענח את העתיד, אבל התורה מכוונת להיות תמימים בצורה שלא מנסה לפרוץ את הגבולות של הקיום שלנו. גם אני בגישה של תמימות: אתה נותן שם? תן את השם הכי טוב ונכון שאתה מזדהה איתו, אבל תהיה עם ביטחון בדברים".

על פי הרב פוירשטיין, ההלכה מגדירה גבולות גזרה למתן שמות. "ההלכה נזהרה ואמרה שלא לקרוא לילד על שם אדם רע ושלילי, ולהיזהר עם לקרוא לאדם על שם מישהו שנפטר בצורה לא טבעית", הוא אומר. "נתקלתי בהרבה אנשים שרוצים להחליף שמות, ואני נותן את שני הכללים האלה. מעבר לזה אני לא נכנס לעולם הסוד. פגשתי גם ילדים שרצו להחליף שמות כשהם בגרו. זה לא משהו שקורה בכל חמש דקות, אבל היו כמה מקרים, לרוב בגלל חוסר חיבור. גם אז אני מייעץ בתוך הגבולות, וכשהורים באים אני תמיד אומר את אותו דבר: ללכת עם הרגש".

לשנות את השם, לא את הילד

אם אין חלילה בעיה בריאותית, בכי בלתי פוסק או סלידה יוצאת דופן מהשם שבן או בת הזוג ממש התעקשו עליו, מה עוד גורם לרבות ורבים להתחרט על השם הנבחר לבן או לבת? תיראו מופתעים: התשובה היא פומו. כן, Fear of missing out או בעברית "חרדת החמצה". על פי כתבה בנושא שפורסמה לאחרונה ב"גרדיאן" הבריטי, הפומו לא נוגע רק למקומות או לחוויות שאנחנו חוששים להחמיץ, אלא גם לחרדה שלנו מפני כניסה למערכות יחסים בגלל הפחד להפסיד אחרות – ובהקשר של שמות, לעובדה שבחרנו רק באפשרות אחת כשיש עוד אלף כמוה. "כמו שהרצון שלנו לשמות מעניינים עולה, כך גוברת האובססיה שלנו לבחור את השם הנכון", אמרה ל"גרדיאן" לורה וטנברג, מחברת ספר שמות לתינוקות, כשהיא מפנה אצבע מאשימה לאינטרנט (איך לא), ולסלבס (איך לא) שבוחרים לילדיהם שמות משיקולים משונים: "יותר ויותר הורים מוכנים לשנות את השמות של ילדיהם כי הם נעשים מודעים לתחרות. השם של הילד הופך למיתוג, ואם שם המותג לא עובד – אפשר לשנות אותו".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kylie Jenner News (@kyliesnapchat)

גם מי שלא מתחבר לתאוריית המיתוג יסכים בוודאי שלסלבס יש נטייה לבחור שמות זכירים, בולטים, ייחודיים. בואו נראה מה קורה בארץ: אסי ועדי בוזלגו, שמתהדרים שניהם בשמות ישראליים מקומיים להפליא, קראו לילדיהם אייר, ליאו, מילאן וריין; צביקה פיק ובת זוגו לשעבר, שירה מנור, קראו לילדיהם תים וניל; גיל ריבה קרא לבתו מייפל, והיא אחות לג'וס ריבה; השף עומר מילר קרא לילדיו מון וריי; מארינה מקסימיליאן בלומין קראה לבתה ליצ'י, ואילו אקי אבני קרא לבתו גרייס פיי.

סביר להניח שהפומו רק גובר לנוכח ריבוי האפשרויות שמאפיין את הדור שלנו. אם בעבר היה ברור שלבן יקראו על שם האבא או הסבא והבת תזכה לשם תנ"כי, הרי שהיום הכל הולך. ולא רק בארץ, אלא גם בעולם: באנגליה של המאה ה-18, בערך רבע מהתינוקות נקראו ג'ון או מרי. היום זה נשמע בלתי נתפס.

אם כבר נכנעים לפומו, אז הפסיכולוג הקליני אוליבר ג'יימס המליץ באותה כתבה ב"גרדיאן" לעשות את השינוי מוקדם ככל האפשר. "לילד בן חצי שנה לא אכפת איך תקראו לו, אבל מגיל 18 חודשים רוב הילדים כבר מחברים שתי מילים. מגיל שנתיים בערך, אם שינוי השם לא היה משהו שהגיע מהילד עצמו – זה עלול להיות מאוד תמוה עבורו. הורים שרוצים לשנות את השם צריכים לשאול את עצמם איך הם היו מרגישים אם מישהו היה משנה את שמם באופן שרירותי וחד-צדדי". הפסיכולוגית ד"ר קרלה אומפייר הוסיפה: "בגיל שנתיים–שלוש יש לילדים תחושת זהות, ושינוי שם יכול לשלוח מסרים מעורבים. הילד עלול לשאול את עצמו, 'אתם רוצים לשנות אותי?'. יציבות חשובה מאוד לילדים, ושינוי שם עלול ליצור הרבה חוסר ביטחון".

זה בהחלט לא המקרה של לילך (41), שחיה בעולם חודשים ארוכים תחת השם נורית עד שברגע אחד החליטו הוריה לקרוא לה על שם פרח אחר. "אני לא זוכרת מתי בדיוק, אבל גיליתי את זה בקופת חולים", היא מספרת. "לא היו מוצאים את התיק הרפואי שלי עד שהייתי אומרת את השם הראשון".

זה עניין קונספטואלי, הקטע עם הפרחים?
"לא שאני יודעת. האמת היא שאין לי מושג למה שינו לי את השם, אף פעם לא חשבתי על זה יותר מדי. גם לא חשבתי להשתמש בנורית כשם אמצעי".

את מרוצה מהשינוי?
"אין לי שום זיכרון של אנשים שקוראים לי נורית, גדלתי לילך, אז זה לא שינה לי הרבה. אבל תודה לאל שהם עשו את זה. מבחינתי זה שינוי לטובה, ולא כי אני יודעת שזה עדיף נומרולוגית או קבלית או משהו כזה. זה פשוט שם יותר יפה".