אבא ובן מכינים בצק לסופגניות וצוחקים (צילום: jupiter images)
הכלל הכי חשוב למניעת הידבקות: היגיינה | צילום: jupiter images

תולעים במערכת העיכול, ממש כמו כינים, ג'וקים ושאר זוחלים מטרידים, הן סוג של מכה. אלא שבעיקר בגילאי הגן, אין דרך להתחמק מהן; הקטנטנים שלנו נדבקים בהן בקלות רבה בגן ודרך משחקי עם ילדים אחרים, ולנו לא נותר אלא לעקוב אחרי ילדינו ולבדוק האם נדבקו או לא.
ילד שנדבק בתולעים יכול להתלונן על כאבי בטן או לסבול מגירודים באזורים האינטימיים. אז איך מזהים אם הילד נדבק?

כמה סימנים שיכולים להדליק נורה אדומה:

1. כשהילד מגרד את הישבן לעיתים קרובות.
2. אם הוא מתעורר לעיתים תכופות בלילה ללא סיבה נראית לעין.
3. אם יש אודם או גרד באזור הטוסיק ואברי המין.
4. אם הילדה מתלוננת על "פיפי שורף".
5. אם היו מקרים של תולעים בגן, שכן תולעים הן סוג של טפיל מדבק יותר מכינים, כך שנדיר למצוא רק ילד אחד עם תולעים כשם שלצערנו הרב, אין באמת רק ילד אחד עם כינים בגן.

טוב מראה עיניים

תולעים במערכת העיכול הן באורך של כסנטימטר אחד, ונראות כמו סרטים קטנים. אם משכיבים את הילד על הגב, מפסקים את פלחי הישבן ומציצים לכיוון פי הטבעת, רצוי עם תאורה חזקה או פנס, אפשר לראות אותן, בעיקר בשעות הבוקר.
כמו כן, אפשר לראות אותן גם בצואה, ולפעמים אף רואים ביצים שלהן מפוזרות באזור פי הטבעת (הן לבנות, עגלגלות וקטנות. חשוב: גם אם לא רואים תולעים או ביצים, זה לא אומר שהן לא קיימות; בדיקת מעבדה לגילוי תולעים בצואה היא אמנם אפשרית אך בעייתית. הצואה חייבת להילקח בשעות הבוקר, ורק נסו לגרום לילד קטן לתת צואה על פי דרישה. ואפילו כשמצליחים במשימה הזו, הבדיקה לא תמיד מצליחה לזהות את קיומן של התולעים גם כשהן שם, ואז יש צורך לחזור על הבדיקה. זו הסיבה שרופאים מבקשים לעיתים לבצע לא פחות משלוש בדיקות על מנת לאשר בוודאות את קיומן.

איך מטפלים?

הטיפול פשוט יחסית וכולל מתן סירופ ורמוקס. אלא שקיימים שלושה סוגים של תולעים שונים, ולכל סוג מינון שונה וצורת טיפול שונה. כאמור, קשה מאוד לאבחן באיזה סוג תולעת מדובר אצל תינוקות וילדים, ורצוי לטפל בהן כמה שיותר מהר כדי למנוע מהם סבל מיותר. לכן כל רופא או אחות ממליצים על מינון שונה. בכל מקרה, לא משנה מהו המינון, יש להמשיך לתת לילד את התרופה כעבור פרק זמן מסוים, וחשוב להקפיד על כך כדי להבטיח פתרון מלא של הבעיה. אפשר גם להשתמש במשחות שונות שעוזרות לטפל בגירוי ובגירודים.
טבעונים טוענים שהשום הוא התרופה הטובה והיעילה ביותר במניעה ובטיפול בתולעים. אז אם תמצאו דרך לגרום לילד בן שנתיים לאכול שום באופן קבוע, שיחקתם אותה.

 איך מונעים הדבקה חוזרת?

התולעים מטילות את הביצים סביב פי הטבעת ומכיוון שילדים מגרדים את האזור, הם נושאים אותן בדרך כלל מתחת לציפורניים ומפזרים אותן לכל עבר כאשר הם נוגעים בצעצועים או בחפצים. הביצים, מסתבר, ניחנות ביכולת הישרדות מצוינת, כך שאם ילד אחר נוגע בהן ומכניס לאחר מכן יד לפה, הן מסוגלות בקלי קלות לעשות את דרכן למעיים, שם הן בוקעות, גדלות וחוזר חלילה. לפיכך, כל טיפול יעיל חייב לכלול גם מניעה של הדבקה עתידית.

הטיפול המומלץ ביותר מורכב מכמה שלבים:
• כבסו את הפיג'מה והמצעים של הילד. הקפידו שבעתיים על רחיצת הידיים של כל דרי הבית, ובעיקר מתחת לציפורניים. אם לילדים יש ציפורניים ארוכות, הקפידו לגזוז אותן. במקרים קיצוניים של הדבקות חוזרות ונשנות, יש מקום להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול תרופתי בכל בני הבית.
• ידעו את הגננות שילדכם נדבק ושהוא מטופל, על מנת שיוכלו להפנות את תשומת ליבם של ההורים האחרים לכך. כמו כן, בקשו גם מהגננות שיקפידו בנושא ניקיון הציפורניים שלהן כשהן מטפלות בילדים ומבצעות פעולות כמו החלפות או ניגוב, למשל. אין להזניח את הטיפול בכל ילדי הגן, שהוא המקום השכיח ביותר להדבקה בתולעים.

>> כך בוחרים רופא ילדים מוצלח