מחלת החצבת ממשיכה לעמוד בראש מעייניהם של הורים רבים שמקווים לחסוך את הסבל והסיכונים של המחלה הזו אבל לצערם, זה לא נתון לשליטתם הבלעדית. ביתה בת ה-7 חודשים של פייגי סוקניק היא עוד קורבן שנאלץ לשלם את המחיר של אלו שמתנגדים לחיסון.
סוקניק, זועמת על ההורים שלא מחסנים את ילדיהם ורואה בהם האחראים הבלעדיים לסבל של ביתה. "זה התחיל עם חום והצטננות קלה לפני שבוע וחצי", מספרת סוקניק, "בגלל שאני מודעת שמחלת החצבת משתוללת בירושליים אני מתחילה לסמן לעצמי "וי" על כל התסמינים: חום, שיעול, נזלת, חוסר שקט. ברגע שהחום התחיל להעלות ומתחילה פריחה בפנים ידעתי שזה חצבת והלכתי ישירות למיון".
סוקניק לא נכנסה למיון מחשש להדברה אלא ביקשה שרופא יצא לבדוק את הילדה בחוץ אבל לתגובת הרופא היא ממש לא ציפתה. "יותא רופא, מסתכל על הבת שלי ואומ לנו שזה לא נראה חצבת ושנלך הביתה", היא מספרת. "הסתובבנו ללכת, המומים, ואז תפסתי את עצמי ואמרתי 'רגע, הבת שלי לא בסדר ולא מעניין אותי אם הם חוששים מהדבקה, אני נכנסת' ונכנסנו. אחרי כמה שעות בהסגר גילינו שהיא אכן חולה", היא מספרת.
"אני אימא שמחסנת וחשובים לי החיסונים. אני מודעת לסכנות אבל בחרתי בחירה מושכלת לחסן", אומרת סוקניק. "העובדה שיש כאלה שלא מחסנים גרמה לזה שתינוק בת פחות משנה שעדיין לא חוסנה סובלת וחשופה לסיבוכים".
סוקניק החליטה לכתוב פוסט זועם בפייסבוק ובו תהתה איך יכול להיות שהמדינה נותנת בחירה למתנגדי החיסונים לסכן לא רק את ילידיהם אלא את כולם. בפוסט היא הציעה "לסמן" את הילדים הלו מחוסנים כדי שכולם ידעו. "זה לא אות קין", אומרת סוקניק, "אני מכבדת אנשים שמחליטים לא לחסן וזאת בחירה שלהם כל עוד הם לא מסכנים גם אותי".
התגובות לפוסט לא איחרו לבוא. "היו כאלה שהיו שותפים לתסכול שלי לצד תגובות של מתנגדי חיסונים", מספרת סוקניק. "טענו שהפוסט ממומן, אמרו לי לשמוח שביתי נדבקה במחלה ועכשיו לא תצטרך להתחסן והשוו את ההצעה שלי להצעה של הנאצים לסמן יהודים בתקופת השואה".
"אני לא חושבת שבמבט לאחור הייתי כותבת משהו שונה", היא מתגוננת. אני לא מובילה מדיניות. אני בסך הכול אימא דואגת ומתוסכלת לילדה בת 7 חודשים כאובה שבניגוד למה שכולם מתארים את החצבת כ'מחלת ילדות קלה', היא מתאוששת מאוד מאוד לאט", היא מסכמת.