כל ידיעה ברשת על התפרצות מחלת ילדים שחשבנו שנכחדה כבר מן העולם, גוררת אחריה טוקבקים זועמים כנגד הורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם. רבים מהמגיבים מציעים להתנות הרשמה לגני ילדים במתן חיסונים, אחרים דורשים בתוקף למנוע מתן קצבאות ילדים למשפחות כאלו, מהלך שאכן תפס תאוצה בשנים האחרונות ואף הגיע לבג"צ. כך או כך, הורים רבים ניצבים, מיום הלידה של תינוקם הראשון, בדילמה האם לסכן אותו בחשיפה למחלות לא פשוטות או להזריק לו תרכיבים שתוכנם לא ברור ועלולים להיות הרי גורל אף הם.

תינוק מקבל זריקה (צילום: naumoid, GettyImages IL)
הם באמת בטוחים כמו שמבטיחים לנו? | צילום: naumoid, GettyImages IL

"למה שעתיים אחרי הלידה הוא כבר צריך חיסון?"

לא מדובר בכת קיצונית או בקבוצה של תמהונים, הם מגיעים משלל קצוות הקשת החברתית, ומה שמחבר ביניהם היא ההתנגדות הנחרצת לנהות אחרי העדר, כפי שהם רואים זאת.

אפרת ולנסי מחיפה, אמא לשלושה ילדים בני שש, ארבע וחצי, שונה וחצי, וסטודנטית לתואר שני בביוכימיה, טוענת שהידע המקצועי שלה הוא זה שסייע לה לבדוק ולקבל החלטות מושכלות לגבי החיסונים. "בעיקר קשה לי שהמערכת הרפואית לא מעוניינת לתת תשובות. ישנו מסע הפחדות מצד משרד הבריאות ואני מרגישה מותקפת. מה שמצער עוד יותר הוא שזו לא הדרך המדעית של הוכחות שאנשי המדע רגילים לעבוד לפיה. הם טוענים שאין מספיק מחקרים בנושא אך לפי כל הידוע החיסונים בטוחים, ומאוד קשה לי לשמוע את זה".

מה העלה אצלך ספקות לגבי בטיחות החיסונים?
"כשאחותי הגדולה התלבטה בעניין לפני הלידה, לא הכרתי עדיין את הנושא לעומקו, אבל כשהתינוק שלה קיבל חיסון וכמה שעות אחריו פירכס אצלי בידיים, התחלתי לעשות בירורים".

אפרת ולנסי (צילום: תומר ושחר צלמים)
"הופעל עליי מכבש של לחצים לחסן בבית החולים". אפרת ולנסי | צילום: תומר ושחר צלמים

ולנסי מאמינה שהורים לעתיד צריכים לשאול ולחקור כמה שיותר ולא לסמוך על המערכת שתחליט מה טוב בשבילם. "את יולדת ילד וכבר כשהוא בן שעתיים דוחפים לו חיסון נגד צהבת. לא נותנים לך שום מידע, לא אומרים לך למה צריך כבר עכשיו חיסון למחלה שאפשר לקבל רק במגע מיני או במגע עם דם נגוע. כשהייתי בהריון הלכתי ובדקתי את עצמי כדי לוודא שאני לא נשאית, ומבחינתי הנושא היה סגור. כששאלתי רופאים למה לחסן ילד בשלב כל כך מוקדם ולא לחכות עד שיגדל כשמערכת החיסון שלו תהיה מוכנה יותר לקבל את המנה - לא היתה להם תשובה טובה. כשאמרתי בבית החולים שאני לא מוכנה לחסן הופעל עליי מכבש של לחצים בטענה שאני מסכנת את הילד ושאחתום להם שאני יודעת שאני עושה לו נזק. המערכת מתייחסת לחיסונים כמו תורה מקודשת מסיני ומצפים שההורים יקבלו זאת ככה, ללא עוררין. הרופא היחיד שהקשיתי עליו אמר שאני צודקת ולמערכת הרפואית נוח יותר לחסן בבית החולים, כי ככה תופסים את כל האנשים".

"הנזק שבחיסונים עולה על הסיכון שבמחלות"

גם מתן קורן, אבא לשני ילדים בני 6 ו-4 מבית קשת, ביולוג בעל תואר שני ממכון ויצמן, נכווה ברותחין והחליט, בעקבות אותה התנסות, לוותר על התענוג של חיסון של ילדיו בעתיד. "בגיל שנה וחצי, בני קיבל את החיסון השני מבין שלושה נגד פוליו, וחצי שעה אחר כך הוא העלה חום גבוה והפך להיות 'סמרטוט' חסר כוחות ואפתי, לא יצא מהמיטה", הוא אומר. "כך זה נמשך לאורך שבועיים עד שחזר לעצמו. כבר ידעתי מהן מחלות ילדות רגילות והבנתי שהתגובה הזו היא לא סתם וירוס, אלא קשורה לחיסון. כשהגיע הזמן להזריק את המנה השלישית סיפרתי לאחות בטיפת חלב מה קרה והייתי בטוח שהיא תאמר לי לדחות את מתן הזריקה. שאלתי אותה אם לחיסון יש תופעות לוואי. היא הביטה בי ואמרה בנחישות שממש לא. בשלב הזה הבנתי שצריך להתחיל לבדוק ולפעול, כי הרי אין אפשרות ביולוגית שלחיסון או לכל תרופה שהיא לא תהיינה תופעות לוואי. ביקשתי לחכות שבוע כדי ללמוד את החומר ומאז לא חזרתי לשם. הבת הקטנה שלי כבר לא קיבלה אף חיסון".

מתן קורן (צילום: תומר ושחר צלמים)
"אין דבר כזה שאין תופעות לוואי". מתן קורן | צילום: תומר ושחר צלמים
ומה מצאת?                             
"שהנזק שבחיסונים עולה על הסיכון שבמחלות. מעבר לרכיב הביולוגי, יש בהם חומרים משמרים כמו כספית או פורמלין שנועדו למניעת התפתחות חיידקים, אך בהגדרתם הם חומרים מונעי חיים. תחשבי מה קורה לתינוק קטנטן שמקבל את כל כמות החומר הזה? בנוסף לכך, מכניסים לשם חומרים שמטרתם לגרום לתגובת יתר של מערכת החיסון כדי שזו תייצר הרבה נוגדנים. הבעיה היא שהם מוציאים את מערכת החיסון מאיזון, מה שעלול לגרום להתפתחות מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו. בחיסון עלולות להיות גם שאריות ביולוגיות כמו רקמת בקר או שאריות ביצה, עליהם הוא גדל במעבדה ויש ילדים שאלרגיים אליהם. בגדול, מדובר בחשש לפגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית".

אתה לא פוחד שהילדים שלך יידבקו במחלות שעלולות לגרום לנזקים רבים ואף למוות?
"בפירוש לא. הלוואי שיחלו בכל מחלות הילדות כשהם קטנים ולא בגילאים מבוגרים, כמו שקורה לילדם שחוסנו, אז יש יותר סיבוכים. זה נכון שאין תעודת ביטוח, אך להערכתי, הסיכון לפגיעה מחיסון עולה על פגיעה ממחלה".

"לא אסכן את הילד שלי כדי שתרגישו בטוחים"

הטענה שמדובר בציבור קטן ופרזיטי שנהנה מהחסינות של הרוב הקונפורמיסט שמתחסן בקביעות בטיפת חלב, מוכרת היטב לקורן. "אני לא זקוק לחסינות העדר. יש הורים שאומרים 'אני מתחסן ועושה כל מה שצריך כדי להגן על ילדיי ממחלות, ואז אני פוגש את הילד שלך והוא מסכן את שלי'. מנקודת מבטם של המתחסנים, כל אחד שלא מתחסן פוגע באינטרס שלהם. אני מבין אותם, אבל לא מוכן לעשות פעולה מסכנת חיים לילד שלי כדי שהם ירגישו בטוחים".

יעל טוקצ'ינסקי מקרית מוצקין, שחלק מילדיה כבר בגרו ונישאו, התחילה לחקור את תחום החיסונים עוד בהריונה הראשון כחלק מאמונתה שילדים זה פרויקט לכל החיים. היא מספרת שכפי שהתייחסה בחרדת קודש לתזונה שהרכיבה עבור בתה הבכורה, בנתה תפריטים וטבלאות מזון, ביררה השקיעה בהתפתחות הפיזית, הרגשית והמנטלית, בדקה גם מה עומד מאחורי תעשיית התרופות והחיסונים. "תמיד האמנתי שצריך כמה שפחות תרופות וחיסונים כי הם אינם חלק מהטבע. זה לא אומר שאני שוללת אותם לגמרי. לכמה מהם נתתי חיסון נגד טטנוס כשהיה צריך וגם נגד כלבת לאחר שאחד מהם ננשך על ידי כלב משוטט, אבל אחר כך טיפלתי בהם בהומאופתיה. לילד אחר נתתי גם את החיסון נגד חזרת כי הוא נולד חרש באוזן אחת, והרופא הזהיר אותי שאם יחלה ויסתבך הוא עלול לאבד גם את השמיעה באוזן השנייה. למרות החיסון הוא חלה במחלה כעבור כמה חודשים, והצטערתי שעשיתי את הצעד המיותר ההוא".

היא נזכרת בהתנהגות התוקפנית, לדבריה, של האחיות בטיפת חלב ובתגובה שלהן כשהודיעה שאינה מעוניינת לחסן את בתה. "הכפייה מגיעה בכל מיני צורות: בשלב מאוחר יותר אחד מבניי חזר מבית הספר וסיפר שהגיעה אחות וחיסנה את הילדים בלי הודעה מוקדמת ובלי פנקסי חיסונים. מאוד כעסתי כי מבחינתי זה היה נזק בלתי הפיך".

"משרד הבריאות לא חוקר את הנושא ברצינות"

מור סגמון (צילום: תומר ושחר צלמים)
"שיעור התמותה ירד בעולם עוד לפני החיסונים". מור סגמון | צילום: תומר ושחר צלמים

מור סגמון, אב לשלושה ילדים בני 13, 14 ו-18, יו"ר ארגון חסון - העמותה למתן מידע על החיסונים, מבקש להביא להורים מידע על החיסונים בכדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולא מתוך מפחד. את ילדיו הגדולים לקח לטיפת חלב מתוך תחושת אחריות ועשה הכל פי הספר. כשבתו הקטנה היתה בת חצי שנה קרא את הספר הראשון בנושא.
"מאותו רגע נפתחו לי העיניים וצצו לי מיליון שאלות. הבנתי שהחיסונים טומנים בחובם יותר נזק מתועלת. הם לא מהווים אסטרטגיה טובה לבריאות הציבור, גם לאור היעילות המוגבלת שלהם, ולכן עדיף להימנע ולקחת סיכון במחלות ולא לקחת את החיסונים. לפני כשנתיים היתה התפרצות חזרת בישראל. היו כ-5,000 חולים, ש-78 אחוז מהם היו מחוסנים לפי גילם. ככל שגיל החולים עלה, הסיבוכים היו קשים יותר. עוד התברר שזן ההתפרצות כלל לא היה כלול בחיסון שניתן. אגב, מדובר במחלה שביפן ביטלו כלל את החיסון שלה".

לדבריו, מחקרים מדווחים על התפרצויות של מחלות באוכלוסיות מחוסנות היטב כיוון שלעתים מדובר על זנים אחרים שאחראיים להתפרצות. "ייתכן שבזה שאתה מחסל זן אחד, אתה מעורר זן אחר".

אבל זו עובדה שלפני מאה שנה נכחדו מאות אלפי אנשים בשל מגיפות של מחלות שנעלמו עם החיסונים.
"לפני מאה שנה שיעורי התמותה ממחלות אלו היו מאוד גבוהים, ועיקר הירידה בתמותה היתה עוד לפני שהחלו לחסן בשל סיבות סביבתיות שונות, כמו שיפור ההיגיינה והירידה בצפיפות".

אז למה התפרצה לפתע מחלת השעלת בגני ילדים שונים?
"הממוצע השנתי של חולי שעלת בשנים 2004-2010 עמד על 1,600 בכל שנה כך ששום דבר דרמטי לא השתנה פה בחודש האחרון, והדיווחים על  תחלואה בגן ילדים הם למעשה ספין תקשורתי. זה קצת דמגוגי לומר שאנו מסכנים את הילדים המחוסנים. הדיון צריך להיות ענייני - האם החיסונים עוזרים או לא. בכנס שנערך על התפרצות השעלת שאלתי האם בדקו איזה זן של הנגיף גרם לתחלואה, ונאמר לי שאין נתונים לבדוק זאת, אבל עליתי על נקודה חשובה. זה רק מראה שאף אחד שם, במשרד הבריאות, לא טורח לחקור את הנושא הזה הכה חשוב הזה באופן רציני".

משרד הבריאות: "הסיכוי לתופעות לוואי חמורות נדיר"

מעינב שימרון-גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, נמסר בתגובה: "תכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות בישראל מבוססת על המלצות של גורמים מוסמכים בעולם, תוך התאמתן לתנאים הייחודיים לישראל. הגורמים הם ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות של ארה"ב (CDC), המרכז לבקרת מחלות של האיחוד האירופי (ECDC), והמלצות משרדי הבריאות של מדינות מפותחות כמו אנגליה, צרפת, דנמרק, קנדה ואוסטרליה. המלצות אלו מבוססות על מחקרים מדעיים תקפים ומהימנים.

"המידע על החיסונים נמצא בדפי המידע על חיסונים שמקבל כל הורה בתחנת טיפת חלב, ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות. באתר קיים מידע על חיסונים וכן נכלל בו תדריך החיסונים של משרד הבריאות. באתר נמצאים סיכומי הדיונים של הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים, כך שהדיונים שקופים וגלויים לציבור. לא נכון שאין מספיק מחקרים בנושא. כל חיסון שנכלל בתכנית חיסונים עבר בהצלחה מחקרים הנקראים "ניסויים קליניים" שבהם נבדקו יעילותו ובטיחותו.

"משרד הבריאות מבצע את חובתו ומודיע להורים מהן המחלות נגדן מחסנים, שרובן אכן מחלות קשות, העלולות לגרום גם נכות קבועה ומוות. אין זו הפחדה אלא תיאור אמיתי של המחלות שבהן עלול לחלות ילד שלא יחוסן.

"רופאים ואחיות אינם מפעילים לחץ על ההורים לחסן את ילדיהם, אלא מסבירים על יעילות החיסון. פרוט תופעות הלוואי של החיסונים נמצא בדף המידע על חיסונים שניתן להורים בתחנות טיפת חלב.

"חיסונים אינם עלולים לגרום לילדים להידבק במחלה כלשהי. אין חיסון בטוח במאה אחוזים. לחיסונים יש תופעות לוואי שכיחות קלות (למשל: חום כללי, חום, אודם וכאבים במקום ההזרקה), ותופעות לוואי חמורות נדירות, כמו הלם אנפילקטי. באיזון שבין התועלת הגדולה מחיסונים לבין הסיכון הנדיר מאוד בקבלתם גוברת התועלת באופן חד משמעי.

"משרד הבריאות מסתמך על ממצאי ניסויים קליניים ומחקרים אחרים שבוצעו על חיסונים בארץ ובחו"ל. בישראל יש הרבה מחקרים על חיסונים, מחקרים אלו מבוצעים על  ידי רופאי ילדים בכירים באופן עצמאי. כמו כן, בישראל קיים רישום על תופעות לוואי מחיסונים, כך שיש גם נתונים ישראליים בנוסף לנתונים ממדינות אחרות. התרכיבים בהם משתמשים לחיסונים בישראל נרכשים ממיטב היצרנים. יש לציין כי קיימות מדינות בהן קיימת חובת חיסון, או איסור כניסה לבתי ספר ללא קבלת חיסונים. חובה זו איננה קיימת בישראל ולמרות זאת הרוב המכריע של ההורים בוחרים לחסן את ילדיהם".

>> חיסון גיל שנה: לפצל או לא?