מתישהו זה מגיע: אתם קולטים שזה הזמן לגמול את הפעוט מחיתולים, ומה יש לומר - נעים זה לא. אתם בהחלט מוזמנים להתכונן להשתנות מרובות על הספה, לסדין עם פיפי בלילה ולסיר קקי ריק ורצפה מלאה. מצד שני, יש כאלה שמוכנים להישבע שאצלם זה הלך ממש בקלות, בלי שום רטיבויות מיותרות.
איך עוברים את התקופה הזו בצורה נכונה ויעילה? קודם כל, לוקחים בחשבון שגמילה מחיתולים לוקחת זמן, ושצריך להצטייד בהמון סבלנות. ועכשיו, לטיפים. 

ילדה יושבת על סיר
שנייה, אני כבר מסיימת כאן. ילדונת נגמלת | צילום: Maya23K, Istock

הבן של השכנים כבר גמול? 

"בשנתיים הראשונות לחיי הילד, נושא הגמילה מחיתולים נשאר בדרך כלל בצד. תשומת הלב מופנית לאכילה, לשינה, להתאקלמות בפעוטון, ורק בסביבות גיל שנתיים הנושא עולה על הפרק", אומרת אילנה וינר-ריבקה, פסיכולוגית התפתחותית.
"גמילה היא שלב התפתחותי כמו זחילה או הליכה והוא קורה באופן טבעי, כשיש לילד את הבשלות הרגשית והפיזית", מסבירה אלי זוהר-ניב, יועצת משפחתית, מנחת הורים ומנהלת פורום הורות במכללת סמינר הקיבוצים. "חשוב להבין שזה כלל לא תלוי ברצון ההורה אלא רק ברצון של הילד. להורים רבים יש נטייה לתזמן את הגמילה לפי הסביבה או לפי העונה ("קיץ זו עונה טובה" או "הילד של השכנים כבר גמול") וזו טעות. יש תחרות סמויה וגלויה בין הורים בנושא, כמו בתחומים אחרים, אבל זה לא מעיד על כלום, בטח לא על מידת ההצלחה של הילד בחיים. הילד ייגמל רק כשהוא יחליט, ובכל מקרה, אם יש ספק, כדאי לדחות מאשר להקדים".

מתי להתחיל?
אין גיל נכון לגמילה ולכל ילד קצב משלו. עם זאת אפשר לומר שתהליך הגמילה מחיתולים מתרחש בין גיל שנתיים לשלוש בממוצע. בגיל זה רוב הילדים לא זקוקים לחיתול במשך היום, ובגילאי שלוש וארבע, רוב הילדים לא זקוקים לחיתול בלילה. אם הילד חגג יום הולדת ארבע והוא עדיין לא נגמל מהחיתול, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בנושא. כדאי לדעת שמנגנון הגמילה ביום שונה מתהליך הגמילה בלילה ולכן הם לא בהכרח חופפים; יכול להיות שילד יהיה גמול יפה ביום, אבל יפספס בלילה. 

בעידן שלפני החיתולים החד-פעמיים גמלו את התינוקות מוקדם יותר. ברוסיה למשל נהגו לגמול פעוטות בגיל 9-6 חודשים, עם רכישת היכולת לשבת. בקיבוצים נהגו בעבר לגמול את כל קבוצת הגיל באותו זמן, סביב גיל שנה וחצי, בלי להתחשב בהתפתחות האינדיבידואלית של כל ילד. "יש עדיין גנים שבהם מחליט הצוות לגמול את כל הילדים ביחד עם בוא האביב, וכדאי להימנע מהקולקטיביות הזו", אומרת זוהר-ניב.

סימנים שהילד בשל לגמילה
כאשר הילד יושב, הולך, מודיע מתי הוא עושה את צרכיו ומתי הוא עומד לעשותם (שולט על הסוגרים), מסוגל להתפשט, מסוגל להתלבש, מפגין התעניינות בשירותים, מבין הוראות, מחקה התנהגויות של מבוגרים, מבין את המילה "לא" ומסוגל לעמוד בגבולות, מבין את משמעות המילים פיפי וקקי ויודע לקשר בין ההפרשות שלו לגופו - אלו הן אבני בסיס שיכולות להעיד על כך שהילד בשל.

בנוסף, צריכה להיות בשלות רגשית, שמגיעה בשילוב עם הבשלות הפיזית ועם בשלות שפתית. זוהר-ניב: "לפעמים הורים מבלבלים את הסימנים המקדימים וחושבים שזה הדבר האמיתי – אם הילד מתעסק בשירותים, משחק עם נייר הטואלט, שואל על הנעשה שם או מוריד את החיתול זה כמו הפרסומות שלפני הסרט, אבל זה לא תמיד מעיד שהילד מוכן. מוכנות אמיתית היא אם כל הסימנים האלו עקביים לאורך זמן". לדבריה, פעוט שכופים עליו להיגמל ומאיצים בו, לא יצליח בכך, ביטחונו העצמי יתערער בעקבות הכישלון והאכזבה של הוריו. והתהליך עלול להימשך חודשים ארוכים.

העיתוי: ברגע שהילד הביע מוכנות, המטרה היא ללמד ולעזור לו להבין שמתחילים להיפרד מהחיתולים ומתחילים להשתמש בשירותים. בפועל, מתחילה משימה מורכבת שעל ההורים ועל ילדיהם לעבור ביחד.
כדאי להתחשב בגורמים חיצוניים בבחירת העיתוי, אבל במידה. בחרו במועד נוח ויציב בלי שינויים קיצוניים. הולדת אח חדש, מעבר דירה או גן, גירושין, נסיעה לחופש וכו' - אינם מועדים אידיאליים להתחיל בגמילה. עם זאת, אם הילד בשל לא כדאי לדחות את הגמילה יותר מכמה ימים, אבל כן צריך לקחת בחשבון רגרסיות ופספוסים.

ילד ליד סיר
משחקים בקקי. אמא ופעוט בגמילה | צילום: Ryan McVay, GettyImages IL

על כל פנים, אומרים המומחים, הרעיון שמומלץ להתחיל את הגמילה בחודשי האביב או בקיץ היא בעיקרה מיתוס, צריך להתחיל כשהילד מוכן. כמו בכל תהליך, כדאי לשמור על עקביות ולא להתייאש אחרי כמה ימים. זהו תהליך שאורך שבועות ואף חודשים ומתאפיין גם ברגרסיה.

יוצאים לדרך: השיטה

"כדי שהילד יצליח בתהליך על ההורים להשקיע זמן, סבלנות ולספק תמיכה רגשית", מסבירה וינר-ריבקה, "אני ממליצה על שיטת גמילה שבה ההורים הולכים עם הילד ומלווים אותו לאורך התהליך.
"במהלך הגמילה הילד לפעמים לא מבין בדיוק מה רוצים ממנו, לכן חשוב מאוד שתסבירו לו שוב ושוב, בסבלנות ובחיבה, מה מצופה ממנו".
היא ממליצה על השלבים הבאים:
* לקנות סיר או ישבנון במיוחד בשביל הילד.
* לקבוע איתו זמנים קבועים לשימוש, בנועם ובלי לחץ כדי להכיר ולשחק איתו. כמו כן, אפשר לקחת קקי מהחיתול ולהניח אותו בסיר.
* רצוי לספר לילד סיפורים שבהם מסבירים לו את תפקיד הסיר (יש ספרי ילדים בנושא) וגם ליצור שיטות יצירתיות שלכם, שיעזרו לילד להבין באופן מוחשי את תהליך הגמילה.

זוהר-ניב ממליצה להתייחס לגמילה כאל תהליך טבעי ולא לעשות פסטיבל מוגזם מכל פיפי שהילד עשה בסיר. פשוט לא להתעסק עם זה יותר מדי, מה גם שמדובר בעניין אינטימי, שלא כמו הליכה או זחילה. יש לשמור על פרופורציות נכונות, זה בסך הכל שלב התפתחותי. 

חשוב לזכור שלכל ילד יש אופי משלו; יש ילדים שמפחדים מהסיר, מהשירותים או מהרעש של המים, ואז להורים יש תפקיד חשוב - ללוות את הילד באופן צמוד ותומך, בלי לזלזל בפחד שלו. מילת המפתח היא סבלנות. לחץ מיותר, עלול להפחית את שיתוף הפעולה מצד הילד ולגרום לתהליך הגמילה להיות ארוך ובלתי יעיל.
אל תשכחו שמדובר בתהליך לא פשוט. מהילד מצופה לבצע שלל פעולות לא מוכרות ברצף ובקצב מתאים על מנת להשיג את המטרה: להרגיש את הצורך להתפנות, ללכת לסיר, להתפשט, לשבת, לעשות את צרכיו, לעמוד, לנקות את עצמו ולהתלבש בחזרה. לא פשוט. 

הורים לתינוקות - תינוק הולך עם חיתול, מישהו נותן ל
הגמילה מחיתול: שלב התפתחותי כמו הליכה | צילום: jupiter images

התהליך צריך להיות מדורג וטבעי ולא מומלץ להעלים את החיתול בבת אחת, צעד קיצוני שעלול להשאיר את הילד חסר ביטחון.
"חשוב להקפיד על עניין בסיסי בכל התהליך – האחריות היא של הילד ולא של ההורה, זה אומר לא לשאול אותו בכל רגע אם הוא צריך פיפי, לא לקחת אותו כל כמה דקות לשירותים. הם מבטלים את האחריות מהילד. לא לבלבל אותו עם מסרים ולתת לו לשלוט במצב ובגוף שלו", מסבירה זוהר-ניב.

תגובה להצלחה
בכל פעם שהילד מצליח הוא חווה תחושה של עצמאות ובגרות, הוא נהנה מתחושת הישג, לומד להכיר את גופו ואת צרכיו ולשלוט בהם. כהורים עליכם להגיב להצלחה של הילד: לעודד אותו ולחזק את הצלחתו והישגיו. הצלחה היא מקור לסיפוק רב לילד ולכם.

תגובה לפספוס
בכל פעם שהילד מפספס הוא עלול לחוות תחושה של כישלון, להיפגע, להיות מתוסכל ולהרגיש לא בסדר. כשהילד מפספס או מתקשה בתהליך עליכם לחזק אותו: לא לכעוס עליו, אלא לעודד ולחזק. לא לעשות עניין מפספוסים, זה חלק מהתהליך.

רגרסיה
לעתים קרובות אחרי תקופה של התקדמות לעבר גמילה מלאה יש תקופת נסיגה. מה שקובע על פי רוב האם מדובר בתקופה שתחלוף מעצמה במהירות או לא, הם תהליכים התפתחותיים שעוברים על הילד ועל המשפחה, אבל ובעיקר – תגובתכם, ההורים. כאמור - חזקו ועודדו ואל תכעסו.
רגרסיה יכולה להיות קשורה גם לשינוי סביבתי כמו לידת אח חדש. במקרה כזה, זו דרכו של הילד למשוך תשומת לב ולהעסיק את אמא, גם אם לא ברמה מודעת. שינויים דרמטיים בחיים, טובים ורעים, טומנים בחובם רגרסיה. אם יש כזו - יש להסביר לילד, לשוחח על כך ולפעמים אפילו כדאי לחזור לחיתול עד שהוא יהיה מוכן שוב. 

>> מדריך יציאות: הכל על קקי