עברנו לשעון קיץ, מזג האוויר חמים ונעים יותר, הילד בערך בגיל שנתיים וכולנו בבית. האם זה הזמן להתחיל גמילה מחיתולים? לכאורה – כן, אך כדאי לבדוק כמה דברים לפני כן: נתחיל עם עצמנו - האם אנחנו, ההורים, פנויים לכך רגשית? לאור המצב הלחוץ, אי הוודאות, ילדים נוספים בבית שזקוקים לתשומת לב, וכמובן מטלות הבית, כאשר חלקנו אף עובדים מהבית - רצוי לבדוק אם בימים אלו יש לנו את הפניות הרגשית להתחיל תהליך שכזה.
תהליך גמילה מחיתולים דורש מאיתנו, ההורים, הרבה סבלנות, ובעיקר קור רוח. לכן, ראשית נבדוק שיש לנו את היכולת לכך בתנאים יוצאי דופן אלו. במקביל נבדוק אם הילד עצמו פנוי רגשית ללמידה, שהרי גם הוא מחוץ לשגרה המוכרת שלו, ולתהליך זה נדרשות ממנו מיומנויות חדשות שעבורן הוא זקוק לרוגע ולרצון.
אז איך מתחילים?
הכנה מראש: ההכנה היא שלב חשוב מאוד בדרך לגמילה מחיתולים, בעיקר מכיוון שעד כה הילד בעצם מעולם לא ראה או נחשף לדרך שבה משתמשים בשירותים. הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא פשוט להכניס אותו איתכם לשירותים כדי שיראה את הפעולות הבסיסיות הנדרשות. במקביל תמללו את הפעולות: "יש לי פיפי ולכן אני הולך לשירותים". ראו לו כיצד אתם עוצרים את שאר הפעולות שאתם עושים כדי לעשות זאת, כיוון שאלו מיומנויות חדשות שהוא יצטרך לרכוש.
בנוסף, כשאתם מחליפים לו חיתול, הראו לו את הצרכים שלו, כך שלא יירתע כשיראה אותם לראשונה בסיר או באסלה. לאחר שסגרתם את החיתול, תנו לו לזרוק אותו לפח - כך הילד ישתתף בתהליך. הקריאו לו סיפור או צפו יחד בסרטון, דרכם הוא יידע קצת יותר למה לצפות, וספרו לו שגם הוא בקרוב יוכל להוריד את החיתול. זכרו, התנועה הטבעית של הילד היא לצמוח ולגדול. שקפו לו את הכוחות שלו, ספרו לו כמה הוא כבר גדול ויכול לעשות המון דברים בעצמו, כמו לסדר את הצעצועים או להוריד בעצמו את המכנסים – כדי שירגיש שהוא בצמיחה ובעל מסוגלות.
חשוב שידע שאנחנו סומכים עליו ומאפשרים לו לעשות ולנסות דברים, וכך ימשיך הרצון שלו לעצמאות. בנוסף, אפשרו לו מקומות בחירה, הציעו שתי אפשרויות במהלך תחנות עצירה במהלך היומיום, כך תתנו לילד תחושת שליטה. לדוגמה, בזמן האמבטיה שאלו אותו אם הוא רוצה קודם לחפוף את הראש או קודם לסבן את הגוף, שאלו אותו איזו חולצה הוא מעדיף ללבוש ועוד. בנוסף, הציעו לו להתנסות ולהתאמן ולשבת על הסיר או האסלה, כך הוא יוכל להתרגל, להתקרב, ללא ציפייה אלא רק עבור ההתנסות.
הרגע הגיע, מורידים את החיתול: לפני שמורידים את החיתול שתפו את הילד, אמרו לו שאתם רואים שהוא גדל ויכול להיפרד מהחיתול, הצמידו לאמירה דוגמא קונקרטית ש"תרים לו", ותעזרו לו להתחבר ליכולות שלו. ספרו לו שמחר נוריד את החיתול ונלבש תחתונים, ושהוא ילמד לעשות פיפי וקקי בסיר או באסלה. חשוב שיקבל כבר מההתחלה את המסר שצרכים עושים בשירותים (אסלה או סיר), בדיוק כמו שהוא יודע שהולכים לישון במיטה ואוכלים סביב השולחן בפינת האוכל. ההמלצה היא להתחיל עם סיר, כיוון שהוא מותאם לגובה של ילדים, וכך נותן להם שליטה ויציבות.
פספוסים: ביומיים הראשנים יהיו טפטופים, עד שהילד ילמד לשלוט ולהתאפק יותר. התגובה שלכם היא המפתח בתהליך, חשוב להגיב בצורה קצרה, קלילה ועניינית, בלי הבעות פנים מוטרדות. זכרו, הוא בלמידה, וכמו שהוא למד לעשות כל כך הרבה דברים אחרים: לזחול, לשתות לבד, לשים מוצץ, ללכת, לקפוץ ולרוץ, כך הוא גם ילמד לשלוט בצרכים שלו. הגיבו בצורה עניינית, בלי להסביר הכול מהתחלה, אמרו משהו בסגנון: "אני רואה שעשית פיפי/קקי בוא נחליף לבגדים נקיים". אפשרו לו להרגיש אחראי ועצמאי, כך שיוכל ללמוד להרגיש את אותות הגוף. אל תשאלו אותו כל רגע אם יש לו פיפי או קקי. תנו לו לנהל את התהליך וללמוד להיות קשוב לעצמו. אתם יכולים להציע לו ללכת לשירותים בבוקר כשהוא קם, לפני שנת הצהריים ובלילה, וגם לקראת נסיעה ארוכה, אך אם הוא מסרב אל תיכנסו למאבק ותנו לו את הזמן שלו להחליט מתי נוח לו לעשות צרכים.
עידוד: תפקידכם כהורים הוא ללוות אותו בתהליכים חדשים ולעודד, גם כשלא מצליח לו. הילד שלכם צריך אתכם בעיקר כשהוא לא מצליח, אז הוא זקוק לכם רגועים ובטוחים, ועם מסר קצר ומרגיע. נסו לשקף ולזהות איתו את הצעדים הקטנים שהוא עושה בדרך, את ההתקדמות הקטנה שלו, ספרו לו שהוא לומד ובקרוב יצליח. חשוב שתבינו שמעבר לשאלה שאתם שואלים את עצמכם, מתי הילד ייגמל, השאלה המהותית היא איזו חוויה זו תהיה עבורו, בשאלה זו תרצו להתמקד בכל תהליכי הלמידה והגמילות למיניהן: מה הילד שלכם ילמד על עצמו תוך כדי התהליך, האם הוא ילמד שהוא מסוגל, שהוא בעל יכולות גם לצד פספוסים וקשיים, האם זו תהיה חוויה חיובית של רכישת עצמאות, או חוויה של ביקורת, לחץ ומאבק. עודדו אותו על הדרך שהוא עושה - על המאמץ, על ההשתדלות והרצון, ותנו לו את הקצב שלו. כשהוא יפגוש את המבט הבטוח שלכם, הוא יקבל את המסר שאתם סומכים עליו, וכך יהיה רגוע, פנוי ללמידה ויוכל להאמין בעצמו.
ארבל שרייבמן היא מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך ומתמחה בגמילה מחיתולים בגישת ב.ע.צ.מ.י.