כשסבתא אמרה שילדים יחפים מצטננים בחורף, ושתינוק עלול לחלות אם לא מלבישים אותו בשלוש שכבות בגדים – היא וודאי הייתה משוכנעת שמדובר באמת מדעית. אנחנו, דור או שניים אחרי, כבר יודעים שזה לא מדויק.

ויש עוד משהו שאנחנו יודעים: כשמדובר בבריאות הילדים שלנו כבר אי אפשר לסמוך על "אומרים ש...", אלא חשוב להסתמך על מידע אמין, ולא להסיק מסקנות על סמך אמירות כאלה או אחרות. בדיוק בשל כך, החלטנו לשוחח עם ד"ר עומר רביב, רופא ילדים, על כמה אמונותהעוסקותבחום בקרב תינוקות ולברר את כל האמת בנושא:

אמונה מס' 1: חום גבוה בקרב תינוקות עלול להיות מסוכן ולהעיד על מחלה קשה

"לא בהכרח. חום איננו מחלה, הוא תסמין - ולמעשה עלייה של חום הגוף מייעלת את פעילות מערכת החיסון בהתמודדות עם מזהם, כגון נגיף או חיידק", מסביר ד"ר רביב. "חום גבוה עלול להיות מסוכן ומחייב התייחסות רפואית מהירה. חשוב לציין כי קיימות לא מעט מחלות ילדות מוכרות ויראליות שחולפות, כגון מחלת הנשיקה ואדמדמת, אשר בקלות יכולות להוביל לחום של 40 מעלות, אך בסופו של דבר מדובר לרוב במחלות שפירות. מנגד, חום כגון 41 מעלות מחייב התייחסות מהירה כי לרוב עלול  להצביע על מחלה חמורה יותר".

כמו כן, אין בהכרח קשר ישיר בין מידת החום של התינוק ושל הילד ובין חומרת מחלתו. מה שעלול להעיד על מחלה קשה היא דווקא התנהגותו של הילד: אם הוא עירני, אוכל, משחק וחיוני, אפשר להסתפק בהורדת החום ולעיתים אפילו לא צריך לראות רופא. אבל אם ילד ישנוני ו"זרוק", אפתי, אינו אוכל ושותה ובעיקר בוכה ללא דמעות או שהחיתולים שלו יבשים לאורך שעות, ייתכן שמדובר במחלה משמעותית, או בהתייבשות, שנגרמת מכך שהפסיק לאכול ובעיקר לשתות, וכדאי לגשת במהירות לבדיקה רפואית".

אמא מחבקת תינוק בוכה (צילום: Shutterstock)
"מה שעלול להעיד על מחלה קשה היא דווקא התנהגותו של הילד, ולכן צריך להיות עירניים לכך מלבד החום" | צילום: Shutterstock

אמונה מס' 2: כשלתינוק או לילד יש חום חייבים לראות רופא

"ההתייחסות לחום היא בהתאם לגילו של התינוק או הילד. ההנחיות הן כי עד גיל שלושה חודשים כל מחלת חום מחייבת פנייה למיון או לבירור רפואי", מבהיר ד"ר רביב. "מעל גיל שלושה חודשים אפשר לנסות להוריד את החום בתרופה כמו נובימול (פרצטמול) או נורופן לילדים (איבופרופן). אם הילד חיוני ועירני וללא תסמינים נוספים אפשר לחכות יום או יומיים לפני שפונים לבדיקת רופא. אם קיים ספק, אני ממליץ להתקשר למוקד רפואי, לתאר את ההתנהגות של הילד ולקבל המלצה אם יש צורך לראות רופא או שאפשר לחכות".

"המסר החשוב הוא שצריך להסתכל על המצב הכללי (WELLBEING) של הילד. ילד שלאחר הורדת חום מתאושש ואוכל, ואין לו תסמינים נלווים כגון כאב, פריחה, שינוי התנהגותי או הכרתי - כדאי לגשת איתו לרופא, כדי לקבל הנחיות, אבל לא חייבים מיידית. לעומת זאת, אם לחום מתלווים סימנים כגון אפתיה וישנוניות, פריחה שלא נעלמת, הימנעות משתייה ומאכילה, כולל הנקה ואי מתן שתן מספר שעות ייתכן שמדובר בזיהום או מצב רפואי שמחייב התייחסות רפואית מהירה. כמו כן, בכל מקרה של חום המתמשך ללא סיבה ברורה רצוי לגשת לבדיקה אצל רופא הילדים, שיידע להפנות לבדיקות במטרה לברר מה מקור החום", מוסיף ד"ר רביב.

אמונה מס' 3: כדי להוריד את החום אצל תינוקות חייבים לתת תרופה

"גם כאן זו החלטה שיש לקבל ביחס לגילו ולהתנהגותו של התינוק או הילד. כפי שציינתי, עד גיל שלושה חודשים חייבים לראות רופא ובהקדם. אפשר לתת בבית תרופה (מסוג פרצטמול) לפני הביקור אצל הרופא", אומר ד"ר רביב, "אך כשמדובר בתינוק או בילד מעל גיל שלושה חודשים - יש לבצע הערכה כללית בה נכנסים נתונים של חיוניות בהורדת חום, תיאבון, מתן שתן וצואה ואו תסמינים נלווים לחום כגון פריחות, שינוי במצב התנהגותי. במידה ואין בעיות נוספות ניתן לנהל חום באופן ראשוני בבית, ובהמשך לשקול ביקור מסודר אצל הרופא. אך במידה ואחד מהמקרים המתוארים קיים - יש מקום להקדים פנייה לטיפול רפואי ללא דחייה".

"חשוב להבין כי חום תורם להגנת הגוף ולעיתים חולף בלי טיפול. ההמלצה של משרד הבריאות היא לתת תרופה כשהחום מטפס מעל 38.5 מעלות. כדאי לתת תרופה להורדת החום גם אם הילד סובל, אבל אם החום לא גבוה והילד עירני ופעיל - לא חייבים לתת תרופה. אפשר לנסות להוריד את החום גם באמצעות הורדת שכבות הביגוד, אמבטיה פושרת, ניגוב העור במטליות לחות וכדומה. חשוב לזכור, בפרט כשמדובר בתינוקות קטנים, כי ריבוי בגדים ושמיכות דווקא מעלה את חום הגוף, ולכן כשלילד יש חום לא כדאי להלביש אותו בשכבות של בגדים או לכסות בשמיכות. מספיקה שכבה דקה, גם בחורף", מסביר ד"ר רביב.

שיחת וידאו עם רופא (צילום: Andrey_Popov, shutterstock)
שיחת וידאו עם רופא | צילום: Andrey_Popov, shutterstock

אמונה מס' 4: תרופות להורדת חום המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן מחמירות תסמינים של קורונה

עם תחילת מגפת הקורונה, עלתה שמועה (שמקורה בציוץ של שר החוץ הצרפתי) כי נטילת תרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן לילדים, מחמירות תסמינים של קורונה. ד"ר רביב מדגיש כי מדובר באמונה חסרת ביסוס מדעי: "השמועה הזו הופרכה על ידי ארגוני בריאות בארץ ובעולם. בשלב זה המלצות משרד הבריאות מנחות המשך שימוש בתרופות ממשפחת NSAIDS כגון נורופן גם בילדים וגם במבוגרים עם מחלות כרוניות".

"ישנם שני סוגים של תרופות המיועדות להורדת חום בילדים: תרופות המבוססות על החומר הפעיל פרצטמול, כגון נובימול, ותרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן לילדים. נורופן איננה "חזקה" יותר מנובימול. אולם, משך ההשפעה של נורופן הוא ארוך יותר – עד כ-8 שעות. אלה שתי תרופות שונות בתכלית ושתיהן בטוחות לשימוש בילדים במינון המתאים", מוסיף ד"ר רביב.

_OBJ

אמונה מס' 5: אם החום לא יורד למרות שנותנים לילד תרופה, צריך לתת עוד תרופה

לפעמים הורים נותנים לילדיהם תרופה אבל החום אינו יורד, והם נלחצים. ד"ר רביב מבקש להדגיש: "חום לא הופך את המחלה לחמורה. הורדת חום לא משפיעה באופן ישיר על מחולל המחלה, הנגיף או החיידק, ותרופה להורדת חום איננה מרפאה את המחלה - אלא משפרת תסמינים (הורדת חום, שיכוך כאב והקלה על אי שקט לא מוסבר)".

"למעשה, תרופות להורדת חום, כגון איבופרופן או פרצטמול, משפיעות על מנגנונים במוח שאחראים על איזון חום הגוף. לכן, גם אם התרופה לא השפיעה - הילד איננו בסכנה. אם הילד סובל מאד, אפשר לנסות לתת לו תרופה שונה מזו הראשונה. למשל, לתת נורופן לאחר שאקמול לא השפיעה, או לנסות להפחית את החום באמצעים אחרים, לא תרופתיים, כגון אמבטיה", אומר ד"ר רביב ומוסיף: "ילדים מגיבים לתרופות באופן שונה, ולפעמים לוקח זמן עד שהחום מתחיל לרדת. לכן, אני ממליץ להמתין מעט לפני שנותנים תרופה נוספת. אם נותנים תרופה אחת או אחרת והחום עדיין אינו יורד, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים".