לא שאנחנו רוצים לבאס, אבל כדאי לשים את העובדות על שידת ההחתלה: השנה הראשונה לחיי התינוק רצופה במפגשים עם מצבי בריאות שונים ודורשת קבלת החלטות מהירה. במילים אחרות: תינוק בא לעולם, השמחה רבה וההתמודדות מתחילה. "המפגשים וההחלטות שהורים צעירים צריכים לקבל לגבי תזונת התינוק, הגדילה וההתפתחות שלו ואף ההתמודדות שלו עם מחלות הם מורכבים בהחלט", אומרת ד"ר עדי קליין, רופאת ילדים ויו"ר החברה לפדיאטריה ישראלית קלינית (חיפ"ק).
לדבריה, הקושי העיקרי בו נתקלים הורים בכלל, ו"טריים" בפרט, הוא בהתמודדות עם מחלות זיהומיות. "בחצי השנה הראשונה לחייו, התינוק מוגן ממחלות שכן בשליש השלישי להריונה האם מעבירה לתינוקה את כל הנוגדנים שנוצרו בגופה בעקבות מחלות שהיא עצמה חלתה בהן במהלך חייה. למרות זאת, מחלות זיהומיות הן התלונה השכיחה ביותר בגללה הורים פונים לרופא ילדים. זה קורה משום שלקראת גיל 6 חודשים הנוגדנים שהועברו לתינוק מאימו מתפרקים, בטרם ייצר את הנוגדנים שלו. יחד עם חשיפה למזהמים במסגרות החינוכיות – זהו הגיל בו מתחילות מחלות החום לפקוד את התינוק".
כשלתינוק יש חום
הורים רבים מכירים את הסיטואציה: התינוק או הפעוט מתחיל לשהות במשפחתון, אבל הוא נמצא יותר בבית מאשר במסגרת החינוכית, שכן הוא חולה לעתים קרובות. "מלבד הירידה בכמות הנוגדנים אשר התינוק קיבל מאמו, גיל חצי שנה הוא גם הגיל שבו תינוקות פוגשים תינוקות נוספים, ילדים ומבוגרים, מבלים יותר בחיק המשפחה המורחבת, במשפחתונים ובמעונות יום בהם הם נחשפים לזיהומים שונים. מרבית הזיהומים הם נגיפיים, שגורמים למחלות קלות יחסית שאינן דורשות טיפול רפואי למעט הקלת הסימפטומים".
לזיהומים אלה, לעיתים מתלווה חום אשר מלחיץ הורים טריים רבים המתלבטים כיצד לטפל בו והאם כדאי לקחת את התינוק לרופא. "אם התינוק חם למגע, כדאי למדוד לו חום. זה הכלי העיקרי שמצביע על מחלה. כמו כן, יש לחלק את הטיפול על סמך גיל התינוק. עד גיל שלושה חודשים, הנחיות איגוד רופאי הילדים הן לא לתת לתינוק תרופה להורדת חום אלא לגשת לבדיקה מידית אצל רופא הילדים, במוקד רפואי או בחדר מיון", מדגישה ד"ר קליין, "תחלואה במחלה נגיפית קלה איננה שכיחה עד גיל שלושה חודשים והחשש הוא שהתינוק נדבק במחלה חיידקית ומשמעותית הדורשת טיפול. לעומת זאת, מעל גיל שלושה חודשים, הסיכוי למחלה חיידקית נמוך משמעותית, ולאור זאת אם לילד יש מחלת חום ללא סימפטומים נוספים - לא נדרש טיפול, אך אפשר לתת תרופה ללא בדיקת רופא".
"אם החום מטפס מעל 38 מעלות לתינוקות מעל גיל שלושה חודשים ובפרט אם יש שינוי בהתנהגות התינוק, כמו שינוי במצב ההכרה (התינוק ישן יותר מכפי שהוא רגיל), התינוק מקיא לעתים תכופות, התינוק סובל ממצוקה נשימתית, כגון נשימה מהירה שעלולה להצביע על קוצר נשימה, אם מופיעה פריחה שלא נעלמת או שמופיעות נקודות אדומות שנראות כדימומים וכיוצא בזה יש לפנות לבדיקה רפואית באופן מיידי. אם מדובר בחום מלווה בסימפטומים בודדים כגון הקאה בודדת, קצת נזלת, אפשר לחכות. אני ממליצה להורים לסמוך על האינסטינקטים שלהם. הם ידעו וירגישו כשהתינוק שלהם אינו מתנהג כרגיל", אומרת ד"ר קליין.
ומה לגבי סוג הטיפול התרופתי? ובכן, בישראל נהוג לתת לתינוקות שני סוגי תרופות המיועדים להורדת חום ולשיכוך כאבים – תרופות המבוססות על החומר הפעיל פרצטמול, כגון אקמולי, אשר מתחילות להשפיע תוך 30 דקות ממועד נטילתן והינן יעילות למשך 4 שעות, ותרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן לילדים, אשר מתחילות להשפיע לאחר 15 דקות ממועד נטילתן והינן יעילות למשך 8 שעות. חשוב להבהיר - תרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן לילדים, אינן מחמירות סימפטומים של קורונה. לא מבינים על מה מדובר? הנה קצת רקע: עם תחילת התפשטות הנגיף התפרסם פייק ניוז מטריד במיוחד, אשר הופרך במהירות על ידי משרד הבריאות הישראלי ועל ידי רשויות בריאות ברחבי העולם. כדור השלג הזה החל להתגלגל לאחר ציוץ של אחד מחברי ממשלת צרפת. ההפרכה לא אחרה לבוא, והתברר כי לא רק שמחקר זה כלל אינו קיים, אלא שמוסדות בריאות בינלאומיים כגון WHO וFDA-, טענו כי תרופות מסוג איבופרופן מומלצות לשימוש, בהתאם להנחיות השימוש בתרופה.
ד"ר קליין ממליצה להורים להכיר את שני סוגי התרופות הללו ולהבין את ההבדלים בניהם כדי להפעיל שיקול דעת בעת בחירת התרופה המתאימה ביותר עבור התינוק. "הורים צריכים לדעת שחום איננו מחלה, אלא סימפטום, וכך להבין שמתן תרופה להורדת חום לא מקצרת את משך המחלה ולא מטפלת בזיהום. מומלץ לתת תרופה להורדת חום כשרואים שהתינוק מרגיש לא טוב, כדי להקל עליו. כמו כן, ד"ר קליין מציינת כי עד גיל שלושה חודשים, אפשר לתת תרופה מסוג פרצטמול, אבל כאמור, בגיל זה ההמלצה וההנחיות הן לגשת במהירות לטיפול רפואי. לעומת זאת, מעל גיל שלושה חודשים הטיפול הינו שונה. "אם החום של התינוק עולה, אבל הוא מתנהג כרגיל, אוכל, שותה, והחיתולים שלו מלאים כרגיל, לא חייבים להוריד את החום, גם אם החום מטפס מעל 38 מעלות. חום הוא צורת התמודדות של הגוף עם הזיהום. צריך להתבונן בתינוק ולתת טיפול בהתאם לסימפטומים", מסבירה ד"ר קליין ומדגישה: "ההמלצה שלנו באיגוד רופאי הילדים היא לא לתת את שתי התרופות בו זמנית, מחשש שההורים יטעו במינונים ומחשש לרעילות. אם התינוק במצב ירוד ומרגיש רע – עדיף לא לתת תרופות אלא לפנות לייעוץ רפואי". בכל מקרה, חשוב לדעת כי תרופות המבוססות על החומר הפעיל איבופרופן, כמו נורופן לילדים, אינן חזקות יותר מתרופות המבוססות על החומר הפעיל פרצטמול, כגון אקמול. במילים אחרות: הן אומנם בעלות משך השפעה ארוך יותר – אך הוא אינו נובע מחוזק התרופה, אלא מן האופן שבו התרופות משפיעות על הגוף.
כמו כן, הורים רבים מבחינים כי תינוקם מפתח חום בעת בקיעת השיניים, ולכן חושבים שיש קשר מובהק בין השניים. אך מחקרים מוכיחים כי מדובר בקשר נסיבתי בלבד. "חד משמעית - החום אינו עולה בגלל בקיעת השיניים. הכול עניין של תזמון", אומרת ד"ר קליין, "מחלות חום שכיחות מאד בתינוקות בגילים בהם השיניים בוקעות. לכן, אם התינוק מפתח חום בימים אלה, הוא כנראה נדבק בזיהום נגיפי כלשהו. בקיעת שיניים יכולה לגרום ליציאות יותר רכות, לאי שקט וחוסר נוחות, לריור אבל לא לחום".
כשהבייבי סובל משלשולים או מעצירות
מעבר לתופעת החום הנפוצה בקרב תינוקות, גם בעיות במערכת העיכול, כמו שלשולים או עצירות, נפוצות בגיל צעיר. "במרבית המקרים הסיבה לשלשול אצל תינוק היא נגיף שחדר למערכת העיכול. על כן לא דרוש טיפול מיוחד, רק הקפדה על שתייה מרובה", מסבירה ד"ר קליין. עם זאת, חשוב גם כאן לבצע את ההבחנה בין הגילים - עד גיל שלושה חודשים ומעל גיל שלושה חודשים. "ככל שהתינוק קטן יותר, ותזונתו מתבססת רק על הנקה או תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) קיים חשש כי השלשול עלול לגרום לכך שהתינוק התייבש, ולכן חשוב לגשת ולהיבדק אצל רופא ילדים. חשש נוסף הוא מפני מחלה שהגורם שלה הוא חיידקי. במקרים כאלה קשה להתמודד עם המחלה לבד ולעיתים יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי", אומרת ד"ר קליין ומוסיפה: "במרבית המקרים, מעל גיל 3 חודשים הגורם לשלשול הוא נגיפי, ואז אפשר להסתפק בהקפדה על שתייה".
הורים רבים יכולים להעיד על קושי נוסף שמתווסף למשוואה – סירוב התינוק לאכול או לשתות, כאשר הוא סובל משלשול. למרבה השמחה, גם לבעיה הזו יש פיתרון. "לקראת גיל חצי שנה יש להוסיף לתזונת התינוק רסק פרי או מרק ירקות, ואם התינוק אינו אוכל - אפשר להניח לו. אבל אם התינוק סובל גם מבחילה או מכאב בטן ואף מסרב לשתות בקבוק תמ"ל או לינוק, זה עלול להיות בעייתי, והסיכון שהתינוק יתייבש הוא גבוה. גם במצב כזה אני ממליצה לפנות לטיפול רפואי", אומרת ד"ר קליין.
ומנגד, מה עושים כאשר מתקיימת הבעיה ההפוכה – שינוי בתכיפות היציאות של התינוק? תחילה, יש להבין מהי תופעת העצירות. "לתינוק יונק יש בדרך כלל יציאה רכה שיכולה להתרחש 10 פעמים ביום או אחת לעשרה ימים. זה מצב תקין שאיננו מעיד על עצירות. לתינוק שניזון מתמ"ל יש בדרך כלל יציאות סדירות יותר, אבל הצואה שלו מוצקה יותר", מסבירה ד"ר קליין, "אפשר לזהות שמדובר בעצירות כשרואים שהתינוק מתאמץ ובפרט אם מבחינים שהוא סובל מכאב בזמן היציאה. אם התינוק סובל ועוברים ימים שלמים ללא יציאה זו כנראה עצירות. לכן, אם מתעורר ספק לגבי יציאות – אני ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל, שמכיר את התינוק ואת התזונה שלו ויכול להעריך את המצב. בין שמדובר בתינוק יונק ובין שמדובר בתינוק שמקבל תמ"ל חשוב להבין שכל שינוי ביציאות של התינוק המלווה כאב ואי שקט מצריך בדיקת רופא".