כיום, טראנסקסואליות נחשבת על ידי רבים כדבר מולד ובעולם לא מעט ילדים שחשים שנולדו במין הלא נכון מטופלים בהורמונים על מנת להאט את גיל ההתבגרות שלהם ולאפשר להם שהות נוספת להתלבט. בעידן כזה של מודעות מינית, רבים חוששים מהנטייה לתייג כל ילד שנהנה ללבוש חצאיות מתוך משחק כטראנסקסואל. מסגרת בריטית חדשה ונסיונית לבני ארבע עד שבע מקבלת לאחרונה שבחים רבים ממשרד החינוך הבריטי ומעודדת את ההתנסות הזו. "זהו מקום בו מתייחסים אל הילדים הטראנסקסואלים בכבוד וברצינות", שיבחו במשרד החינוך של הממלכה. "זהו מקום שנותן לילד אפשרות להיות ילדה אם יש לו צורך כזה, ולילדה להיות ילד".
עידוד להתנהגות שאינה מגדרית
הגן המיוחד, פיילוט בפרוייקט, נשאר בעילום שם לעת עתה על מנת לשמור על פרטיותם של התלמידים וההורים, רבים מהם הומואים ולסביות. מסגרת הלימודים הנאורה של הגן כוללת גם שיעורים על אינדבידואליות, השוני בין בני אדם בנושאים כמו מראה חיצוני, דת, גזע, מגדר, מיניות, יכולות יוצאות דופן ומוגבלויות שונות. המקום, אחרי שעות הגן, משמש גם חממה לילדים נוספים שחשים חוסר התאמה מינית אך לומדים במסגרות רגילות. לגן יש מסגרת המשך לגילאי 7-11, שם התלמידים מקבלים עידוד להתנהג בצורה 'בלתי מגדרית ולא סטריאוטיפית'. התלמידים מתלבשים בבגדי בנות מארגז תחפושות, ומתקשטים בסרטים ושרשראות.
"כשבן שש או שבע יכול להסתובב בגן במשך יום שלם בחצאית טוטו ואף אחד לא יעיר לו על כך, זה מפתח", מביעים המפקחים הבריטיים את התפעלותם מהתופעה. "לילדים האלה, שבמסגרות אחרות יכולים היו לחוש מנודים, יש ביטחון עצמי, הם מביעים את עצמם, מאושרים ומחליטים בעצמם אם הם מעדיפים להיות מעודדים, מעודדות, שחקנים או שחקניות כדורגל. בנים לומדים לתפור, בנות משחקות כדורגל וכולם מרוצים ומתפתחים יפה ובכבוד. אנו חשים שהם התגברו בצורה מרשימה על בעיית הבריונות".
כמובן שיש לא מעט תגובות קשות לנושא, רובן מטעם קבוצות דתיות אך חלקן מפסיכולוגים התוהים כיצד מסננים ובוחרים את הילדים לפרוייקט. מחקרים מראים שמרבית אלה שחשו בעבר שנולדו במין הלא נכון שינו את דעתם בהמשך הדרך, לרוב עד גיל ההתבגרות.
"אני משערת שכמו לכל דבר, יש לנושא פלוסים ומינוסים", אומרת נעמי הרניק, תרפיסטית הוליסטית ומנחת קבוצות הורים בארגון תהל"ה – תמיכה להורים של הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. "יש לי התנגדות להבדלת הילדים משאר הקהילה. בצורה כזאת זה לא מתנרמל. אם היינו מלמדים את הילדים דווקא בגילאים הצעירים האלה, כשהם מקבלים הכל בצורה הרבה יותר פשוטה, שיש בעולם ילדים מכל מיני סוגים, יכולנו למנוע בהמשך התנהגויות אלימות. יש לי התנגדות לסטיגמות וגטאות, גם אם חינוכית יש לזה פלוסים. לפי דעתי צריך לחנך את הגננות לאפשר לתת לילדים להיות מי שהם. שזה בסדר שבנים ישחקו בבובות ובנות במשאיות. שמעתי בקבוצת ההורים שלנו עוזרת גננת שסיפרה שהגננת העירה לילדים ששיחקו בדברים לא סטריאוטיפיים. היא היתה מזועזעת, אבל זה קורה כל הזמן. מי שיזכה להתחנך במקום בו המגדר הוא לא בסדר או לא בסדר אלא כלל לא אישיו, לא יצעק אחר כך במסדרונות בית הספר דברים מכוערים כמו 'יא סיסי, יא קוקסינל'".