השנה רק התחילה, והילדים עדיין לא מכירים את מוסדות הלימוד. אבל טעות כמה של משה ברנבוים, תושב הקריות, היא עדיין נדירה למדי.
"יש לנו ארבעה ילדים" מסביר משה. "ואשתי עורכת דין. היא הייתה צריכה להכין את הילדים בבוקר ונתנה לי משימה פשוטה – לקחת את הילדה לגן. זה היה גן חדש לגמרי. היא עברה לגן עירייה מגן רגיל. לאשתי לא היה זמן להסביר לי איפה זה. אז שמתי ניווט בווייז. זה הדבר הכי פשוט. שאלתי את הבת שלי אם זה הגן נכון".
הגן הנכון היה גן ניצנים, ברחוב אלונים. משה ניווט אל גן אלונים, ברחוב ניצנים.
משה הגיע אל הגן, שם עמדה סייעת בחוץ עם כמה אימהות נוספות. "אנחנו מנסים להיכנס לגן. הסייעת תופסת את היד לבת שלי ואומרת: 'מי זאת?', עניתי לה: 'נועה'. ואז היא הכניסה אותה פנימה".
הבת תהתה על הגן הלא מוכר, אבל משה מודה שכיוון שהיה מדובר ביום השלישי ללימודים, לא הסייעת ולא נועה עדיין מכירים כמו שצריך. בדיעבד התברר שהצוות נמצא בבידוד בגן, ולכן הצוות החדש לא זיהה את נועה.
בשתיים בצהריים הגיעה שרון, אשתו של משה, אל גן ניצנים, הגן שבו אמורה הייתה להימצא נועה. "אני רואה את כל האימהות בחוץ והגננת בשער. היא ישר זיהתה אותי ואמרה: 'נועה לא הגיעה לגן היום'. היו כמה רגעי לחץ מטורפים".
שרון התקשרה למשה. "אמרתי לו: 'איפה שמת אותה'. והוא ענה: 'אבל אמרת לי באלונים'. מבחינתו, יש סייעת, יש גננת, הכל טוב".
הסוף היה טוב, אם כי מלחיץ במיוחד. "שבוע אחרי זה ישנתי עם הילדה במיטה", צוחק משה, כשהוא נשאל אם נענש על הטעות.