להורים לילדים קטנים יש שעות רבות לבלות בחברתו של יצור קטן שלא ממש יודע לנהל שיחות עומק, והם נאלצים לשעשע את עצמם על מנת להעביר את הזמן. כך היה במקרה של רייצ'ל היולין, צלמת אמריקנית שהחליטה, בבוקר אחד של שעמום, שיהיה נורא נחמד אם תוכל לגרום לתינוק שלה, הנרי, לעופף באוויר. כמה צילומים ומעט עבודת פוטושופ אחר כך הנרי עף. בעקבות התוצאה המרהיבה, פצחה היולין בצילום סדרת תמונות, הממשיכה עד היום, ומלהיבה הורים מכל רחבי העולם. לאחר שהתמונות הפכו זה מכבר לוויראליות, כעת יוצא הספר המלא על הנרי המעופף.
"מעולם לא זרקתי אותו באוויר"
"התמונה הראשונה יצאה קסומה באופן לא צפוי", נזכרת היולין בנסיון הראשון שהתחיל את הכל וצולם לפני כמעט שנתיים, כשהנרי היה בן חצי שנה בלבד. "העליתי את התוצאה לפייסבוק ומהר מאוד התחילה סערה של תגובות נרגשות. היו כאלה שנמסו מחמידות, ואחרים שטענו שזה מבהיל, אבל איש לא נותר אדיש. זה היה מעניין". מאז צילמה את הנרי מרחף בהמון מקומות שונים: במטבח, מעל מיטתו, באסם, בטבע ובבית מלון. "הרגשתי שהתמונות נותנות הצצה לתוך עולם של תינוקות שכולו שלהם, ואנו לא מעורבים בו".
היולין, המתגוררת בלונג איילנד, שומרת על הטכניקה בה היא משתמשת בסוד, אך מוכנה לחשוף כי מדובר יותר במלאכת הסתרה מאשר בהוספה. באתרי הצילום השונים טוענים כי היא פשוט אוחזת אותו באוויר ומסירה את ידיה מהפריים בפוטושופ, אך היא לא מסכימה להגיב לשאלות. "היה לי חשוב שהתעופה תרגיש לצופה טבעית ואמיתית. אלה מקומות שאנו מאוד מחוברים אליהם ונמצאים בהם המון, ולא מדובר בגזירה והדבקה על גבי רקעים. חשוב להדגיש שמעולם לא זרקתי אותו באוויר, אף פעם לא הזזתי אותו בכח בפריים ממקום למקום. חשוב לי שהנרי יעופף בצורה ובמקום בו הוא מרגיש נוח. אני לא מתערבת או מציבה אותו בפוזות. כך יוצא שלפעמים הוא חינני מאוד ולפעמים הוא נראה כמו גיבן קטן. לדעתי אם אחלוק עוד מהסודות שלי אהרוס לכולם את האשליה".
היולין ממשיכה לצלם את בנה, ובינתיים היא לא רואה סיבה לעצור. "אני מרגישה דחף להמשיך ליצור את הדימויים האלה. יש פה כבר אלמנט נוסטלגי, ואני מתרגשת לראות היום את התמונות הראשונות, של הטיסות הראשונות של הנרי, בהן הוא קטן כל כך".
היולין, החובקת כאמור ספר חדש המאגד בו רבות מהתמונות, טוענת שהסדרה לימדה אותה לא מעט על אמהות. "התמונות מסמלות עבורי את הפלא שבלידת ילד", היא אומרת. "ילדים הם כל כך הרבה יותר מורכבים ומפתיעים ממה שחשבתי לעצמי. בתמונות המוצלחות ביותר בסדרה בעיניי, הנרי נראה שליו מאוד, כאילו שיש לו סוד גדול. זו מהות העניין, מבחינתי".
הספר אינו ספר אמנות רגיל אלא ספר ילדים המשולבות בו כל התמונות. "זה סיפור על תינוק שדי מרוצה לגלות שהוא יכול לעוף", מספרת הסופרת הטרייה. "הוא מתחיל בנסיונות בבית, ולאט לאט גדל בו הצמא להרפתקאות בעולם שבחוץ. הוא מגלה שסוד התעופה האמיתי הוא הסקרנות".