הורי הילדים שספגו התעללות בגן בחולון יוצאים למאבק כלכלי נגד צוות הגן ודורשים לעקל את נכסיו הפרטיים ואת נכסי הגן.

בחודש אוגוסט האחרון התפרסמה פרשת התעללות פעוטון בחולון. על הפרשה  הוטל צו איסור פרסום בהליך הפלילי המתנהל כנגד הגננת ו-5 סייעות מהפעוטון. הסרטונים הראו כי הילדים נפגעו ועברו מסכת שלמה של התעללות. הורי ילדי הגן נחשפו לסרטונים שנשמרו על גבי מכשיר DVR שהיה מותקן בגן. מהסרטונים התגלה להורים, שצוות הגן ביצע לאורך תקופה ממושכת מעשי תקיפה והתעללות רבים,  שככל הנראה רק חלקם הקטן נשמר על גבי המכשיר. בין היתר נצפו ביותר מ- 50 סרטונים שיח אלים ואגרסיבי, דחיפות, סטירות, חניקה, האבסה, השלכת פעוטות, מכות, בעיטות, צרחות וכיסוי הפעוטות בשמיכות מכף רגל ועד ראש, באופן שלא אפשר לפעוטות להוריד את השמיכות באופן עצמאי, ומקרים מזעזעים נוספים.

ההורים גילו שמיד לאחר התפוצצות הפרשה מנהלת הגן, שהיא גם בעלת הנכס ממנו פעל הגן, פרסמה את הנכס למכירה באתר יד 2. כמו כן, מכרה נכסים נוספים שבבעלותה, ביניהם את כל ציוד הגן, בסך של כ-500 אלף שקלים. ביום ראשון הקרוב (6.12) ידון בית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשת ההורים  להטלת עיקולים על כלל נכסי הגננות  לאחר שהורי ילדי הגן הגישו תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לילדיהם ולעצמם.

עו"ד ליאור קלוגמן, המייצג את ההורים, טוען שהסכום שייצג את הנזק שנגרם לילדים בגן עשוי להגיע למיליוני שקלים, ולכן ההורים הגישו את בקשת העיקול לבין המשפט כדי לאפשר את המשך ניהול ההליך האזרחי מול הגננת והסייעות. "בקשת ההורים מבית המשפט הינה להורות על עיקול זמני לכלל נכסי הגננת ו-5 הסייעות בכדי שלא יוכלו לבצע פעולות לשינוי הבעלות על הנכסים שלהן".

"הציפייה בסרטונים הייתה קשה מנשוא. הרבה מאד תעצומות נפש נדרשו לשבת מול המסך ובמשך שעות לצפות בהתעללות קשה ומזעזעת בילדים שלנו, שהיינו בטוחים שהגננת והצוות מסורים להם ונוכחנו לגלות שלא מסירות ולא דאגה היו בגן", אומרת גל לוי, אמא של אחד מילדי הגן מספרת "הילדים שלנו הם האוצר שלנו, הם הכי חשובים לנו בעולם ואין לנו דבר חשוב ויקר מהם, אך מסתבר שכל מה שעניין את מנהלת הגן היה למהר ולהיפטר מנכסיה בכדי שלא יהיה לה כסף לפצות אותנו. לקחנו על עצמנו משימה, מעבר לשיקום הילדים שלנו במישור הפיזי והנפשי, לתבוע את הגנת וחמשת הסייעות ולעמוד על פיצוי מלא לכל הנזקים שלנו ושל הילדים".

"אני אבא לילדה בת שלוש והיא הייתה בגן למעלה משנתיים.  גם הבת שלי מופיעה בסרטונים היא ספגה  הטחות, זריקת אוכל, סרטונים שאנחנו רואים בסרטים המפחידים התגלו לעינינו במציאות", אומר יוסי, אבא לילדה בגן מספר ".אנחנו חייבים לגייס את הציבור כדי שמערכת המשפט תיתן את העונש הכבד ביותר. מחודש אוגוסט, כבר  שלושה חודשים אנחנו  כמו זומבים. ההתנהלות שלנו לא הייתה כמו שהייתה לפני. התחושה הזו שחשבתי שאני מביאה אותה לאיזה סבתא רחמנייה אבל כאשר היא סוגרת את הדלת היא הופכת להיות שטן לא נתפסת ולא נקלטת בעיני".

יוסי והורים נוספים חברו יחדיו והגישו תביעה אזרחית נגד חמש הסייעות החשודות וכלפי בעלת הגן. 32 מהורי הפעוטון החליטו שלא לשקוט ולא להסתפק בהליך פלילי שתנקוט הפרקליטות, ושכרו עורך דין לשם הגשת תביעה אזרחית על כלל הנזקים שנגרמו לקטינים עצמם בגין הפגיעות בגוף ובנפש, וכן עילות חוזיות וכספיות נוספות.  על טענתה של מנהלת הגן כי לא ידעה על המתרחש בגן, כאשר מנגד נאספו בחקירה המשטרתית עדויות המלמדות על קשר שתיקה ואף קיים סרטון שמלמד על פעולה אלימה מצידה עצמה, קבע השופט עלא מסארווה כי אינו יכול להציב את מנהלת הגן ברף שונה מהרף שמיוחס לחשודות האחרות וכי "יש לזכור כי מדובר במי שניהלה את הגן ושימשה בו גננת ולמעשה מעסיקה של יתר החשודות."

מדוע אתם תובעים תביעה אזרחית כספית?
"אני לא יודע אם הבת שלי לא עוברת שוב פעם התעללות. אני לא רוצה שיהיה להורים אחרים במדינת ישראל את התקופה הזו שאני עובר, סיוטים בלילה, מחשבות, סרטונים שעוברים לי בראש, לראות את הילדה שלי בוכה ואני לא יכול לעזור לה, ולכן התביעה האזרחית כל כך חשובה. אנחנו עושים את זה שהורים אחרים לא יפגעו. אנחנו חייבים לעשות הרמת מסך בפן האזרחי, לפגוע בכיס של אותן סייעות ובעלת גן מכמה סיבות גם למען יראו ויראו וגם שהן ידעו  שההורים יבואו ויעשו איתה דין וחשבון, והיא תצטרך להוציא כסף ואולי זה ירתיע. כמו שמדינת ישראל הורסת למחבלים אנחנו מגישים עיקול לדירה שלה, ועיצומים כספיים, עיקולים על הפנסיה, על קרנות השתלמות, שלא תוכל לעשות שום התנהלות כלכלית, למען יראו ויראו".

סיון מדרי, מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך מעודדת את התביעה: "התביעה שמגישים ההורים בחולון היא למיטב ידיעתנו ראשונה מסוגה נגד מתעללות ואני מאוד מקווה שאם מצלמות ומעצר לא ירתיע את המתעללות אז החשש מפגיעה בכיס יעשה את העבודה".

עו"ד גיל סמרה המייצג את הגננת מסר בתגובה: מרשתי דוחה מכל וכל את הטענות. מדובר בטענות שקריות ויש בהן כדי להטעות. מרשתי לא עשתה דבר, ואם נעשו דברים היה זה בניגוד לדעתה והיא לא ידעה על כך דבר. הילדים היו אהבת חייה, אין לי ספק שבתום הבירור המשפטי טענות ההורים כלפי מרשתי יתבררו כשיקריות. בידי ההורים אין כל ראיה ממשית התומכת בטענה כי מרשתי היא זו שפגעה בילדים. מרשתי לא ראתה כל התעללות ואף אחד לא הפנה תשומת לבה למצב חריג כלשהו וגם אין ראיה שנתנה הוראה כלשהי לנקוט ביד קשה ומתעללת. אין שלוח לדבר עבירה ולא ניתן להטיל אחריות שילוחית על מרשתנו בגין מעשה פלילי ככל שבוצע על ידי אחר אף אם מדובר בעובדות שלה.