הגננת המתעללת, הגננת מראש העין, שמענו וקראנו עליה המון בשבוע האחרון. בלי להכנס לפרטי המקרה המחריד ובלי לדון כרגע בצורך המיידי, הדחוף והמהותי בהסדרת הפיקוח על מסגרות החינוך מגיל לידה על גיל 3 דרך משרד החינוך, גננת היא לא! בבקשה מכם, כמו שלא כל מי שלובש חלוק לבן, שוכר קליניקה ותולה שלט ייקרא מהיום רופא (אלא מתחזה), כך מי שמחליטה לפתוח גן, גם אם תצייד אותו בציוד חדיש ומתקדם, תעצב אותו ואף אם תמלא אותו ילדים והורים מעריצים, לא תוכל להקרא גננת.
"גננת" היא מחנכת לגיל הרך. התמחות ייחודית שעל מנת לקבלה יש ללמוד ארבע שנים במוסד להשכלה גבוהה, לשלב לימודים אקדמיים בהם קורסים רבים על התפתחות ילדים, פסיכולוגיה ופדגוגיה לצד התנסות מעשית קלינית משמעותית במוסדות גיל רך תוך בחינת ההתאמה למקצוע. עם סיום לימודיהן במכללות להוראה, עוברות הגננות שנת סטאז' בהן הן מוערכות על ידי הפיקוח ורק אז מקבלות את רשיון ההוראה. בשנות עבודתן מוסיפות הגננות ללמוד, להשתלם ולהתפתח.
תהליך ההכשרה הארוך והמשולב פרקטיקה, מצייד את הגננות בכלים לעבודה ומאפשר "ברירה טבעית" של מי שחשות שאינן מתאימות לעבודה וכן סינון ומיון של המוסד המכשיר של מי שאינן עומדות בדרישות. במציאות של היום קיימות מסגרות לימוד בגיל הרך, אשר אינן מנוהלות על ידי גננות. חלק מכך הוא בשל היעדר הפיקוח אך חלקו נובע מתפיסה מוטעית של תפקיד המסגרת החינוכית ושל העומדת בראשה בגילאים אלה.
תפיסה רווחת טוענת כי ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש זקוקים בעיקר לחום ואהבה. "זה לא אוניברסיטה","העיקר שיקבלו טיפול אישי מסור". איני יוצאת נגד טענה זאת אבל אני מבקשת לחדד - התפתחותם הרגשית, הקוגנטיבית, השפתית, והפיזית של תינוקות ופעוטות מגיל שנה עד שלוש הינה קריטית! המוסד החינוכי בו ישהו שעות רבות במשך היום חייב להיות מנוהל על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום, בעלי ידע ספציפי על שכבת הגיל, זאת על מנת שיוכלו לספק לילדים את הסביבה הבטוחה, המעשירה, המפתחת. שידעו לזהות סימני מצוקה, להפנות לטיפול מקצועי בעת הצורך, להדריך את ההורים ועוד. לצורך זה לומדת הגננת בשנות הכשרתה קורסים ייעודיים בהתפתחות תינוקות, פעוטות, ניהול פעוטונים ועוד. היא מתנסה בעבודה עם תינוקות ופעוטות, לומדת לבנות עבורם תכנית עבודה שנתית, להתאים תכנית אישית לפעוט ועוד. כל זאת, כחלק מההכשרה הכוללת שלה שתקנה לה תעודה לעבודה עם ילדים עד גיל 6.
ברוב מוסדות החינוך לגיל לידה עד שלוש עובדות גם נשים שאינן מקצועיות. בגן כזה חייבת להיות גננת מקצועית על מנת להוביל את הגן, להתאים את הפעילויות והסביבה החינוכית לגיל הילדים ושלב התפתחותם וכן להדריך את הצוות הלא מקצועי ולפקח עליו. כל זה, אגב, אינו סותר במאומה חום, אהבה, הכלה, טיפול וטיפוח. זה לצד זה. אולם אסור לנו בשום אופן להשאיר את מוסדות החינוך לגיל הרך בידיים לא מקצועיות ולקוות לטוב.
הכותבת היא עדני נייפלד, מרכזת ההתנסות המעשית בהוראה ומרצה לחינוך לגיל הרך במכללת אוהלו