לאחר דיונים מפרכים וארוכים שנמשכו מספר ימים  הועדה לזכויות הילד הכריעה וקבעה תקנות לגבי חוק הפיקוח במטרה להגן על הילדים בגנים.

התקנות קובעות לראשונה, סטנדרטים אחידים על כל המעונות לפעוטות הן על המעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, והן על כל המעונות הפרטיים.

בין היתר, הפעילות שמסדירות התקנות הן: קביעת דרישת סף למי יכול להיות מטפל ומתן הכשרה הראשונית הנדרשת בכדי להיות מועסק בתפקיד מחנך-מטפל במעון, מספר הילדים המירבי בכל קבוצת גיל מבחינת תפוסה, היחס בין מספר הפעוטות למספר המטפלים-מחנכים במעון, שטח הפעילות המזערי במ"ר לכל פעוט, תכנית הפעילות השנתית של המעון, חובות עדכון הורי הפעוטות  ותנאי בטיחות במעון.

אלה השינויים המרכזיים שייכנסו לתוקף בעקבות התקנות החדשות.

מספר מטפלות: במקום מטפלת אחת על שישה ילדים, שתי מטפלות על שבעה ילדים. צפוי להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה.

מספר ילדים בכל מעון: מגיל שנה ושלושה חודשים עד שנתיים ישתנה אחוז התפוסה הקובע כמה ילדים יכולים להיות בכל מעון, אף שלא ברור מהחלטת הוועדה מה יהיה המספר המותר בפועל. במקביל, יינתן זמן להערכות למעונות של מוסדות מוכרים דוגמת ויצ"ו ונעמת עד ספטמבר 2023. נכון לעכשיו, מסתמנת תוספת של 10% על המצב הקיים. תותר סטייה של עד 15% בנסיבות מיוחדת שיידרשו אישור מיוחד עד 2025 כדי להסתגל.

שטח לכל ילד: במילים פשוטות: כמה מטר יקבל כל ילד. מהחלטת הוועדה לא ברור מה המטראז' שאושר ונקבע לכל ילד. נכון לעכשיו בגנים של גילאי שלוש עד חמש, לכל ילד מוקצה 1.14 מטר.  מעון שלא יעמוד בדרישה ייאלץ להוריד את המספר הילדים שיכולים לשהות בו.

במקביל דרוש אישור של שר העבודה, שמשרדו חייב לבדוק שלפחות 80 אחוז מהמעונות עומדים ברף. התקנה תיכנס לתוקף ב-2023.

הכשרות: בנוסף להכשרות החובה של עובדי המעונות, עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה, לראשונה תהיה חובת הכשרה פדגוגית כדי לעבוד במעונות.

ההכשרה תהיה בת 220 שעות לימוד. 150 עיוניות ו-70 מעשיות. עובדים שכבר נמצאים במערכת יחויבו לצאת להשתלמות פדגוגית. בנוסף, תהיה חובה בכל מעון למדריך פדגוגי שיעביר כל חודש הדרכה חינוכית למטפלים במעון. הדרכה כזו קיימת במעונות המוכרים, כמו ויצ"ו ונעמת, אבל התקנה מחייבת גם מוסדות פרטיים לקבל הדרכה כזו.

מה עם טובת הילד?

איציק שמולי,  שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מטעם מפלגת העבודה, אומר בשיחה עם mako שהתקנות שעברו הן בשורה לכל הורה בישראל. "כאבא לפעוט בגיל הזה ולא רק כשר הממונה אני חש גאווה עצומה על ההישג הזה שיהפוך את תחום הגיל הרך משטח הפקר למקום בטוח לילדים. בתוך חצי שנה הצלחנו להכניס מצלמות לפעוטונים, להכפיל פי 6 את מספר המפקחים וכעת להעביר את תקנות הפיקוח, מהפכה שמדגישה עד כמה אני מחויב לשמירה על הילדים. מקרי ההתעללות הקשים לא נתנו לי מנוח, יש לנו עוד כברת דרך אבל אני גאה מאוד גם על ההישג האדיר".

"התקנות האלו הם צעד משמעותי שיבטיח בצורה טובה בהרבה את שלומם והתפתחותם של הילדים". שמולי מוסיף ומדגיש כי: "חשוב לי להודות באופן מיוחד להורים על המאבק הנחוש שהובילו. מאז הירצחה של יסמין וינטה ז״ל הפכנו שותפים קרובים ואני שמח על הזכות שניתנה לי לקיים חלק גדול מההתחייבות עבורם. המטרה היא לא רק למנוע פגיעה בילדים - אלא לייצר עבורם את התנאים הטובים ביותר להתפתחות".

בעבר פרסמנו כי בעוד שמקרי האלימות והרשלנות בפעוטונים הפרטיים הולכים ומתרבים, עולים הקולות שדורשים לאכוף בצורה מוגברת את חוק הפיקוח להירשם וליידע רגולטור חדש לגבי קיומם – משרד העבודה והרווחה, שמעביר את המידע לעיריות. כעת לאחר שנקבעו גם התקנות, התאחדות מעונות היום הפרטיים מברכים את הוועדה המיוחדת לזכויות הילד על קבלתם והתקנתם של תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום.

דורינה וולדימיר (צילום: באדיבות המשפחה)
יסמין וינטה. האסון הבא יימנע בזכות התקנות? | צילום: באדיבות המשפחה

"ההחלטה שמחייבת שתי מטפלות במקום אחת כיום היא מבורכת. כולי תקווה שמדינת ישראל תמשיך להתקדם לטובת דור העתיד שאנו מחנכות ולמען העובדות והעובדים" אומרת דורית חזן, יו"ר ארגון הגננות מבית הסתדרות לאומית. אך יחד עם זאת,  "לנוכח הניסיון הקודם אני מבקשת כבר עכשיו לא לוותר ולהוסיף את חובת מבחני האישיות. זוהי חובה כדי שלא נשמע מקרים מצערים כמו אלה שמדווחים לאחרונה".

"אין ספק כי תקנות אלו מציבות לראשונה סטנדרטים, להכשרת כוח אדם, למגוון נושאים בטיחותיים והגדרת מרחב פעילות בטוח של הילדים", אומר יניב בר אור מנכל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל. "הוועדה הקפידה על בטחון ורווחת ילדנו ודאגה שלא לגלגל את עלויות ההכשרות וההדרכות המוערכות בכחצי מיליארד שקל, על ציבור ההורים ומנהלי מעונות היום הפרטיים.  בהיעדר תשתית לאומית מסודרת לגיל הרך, אשר רובם המכריע של מעונות היום הינם פרטיים (80%), ולאחר קבלת התקנות, זאת העת להסדיר את נושא ה'שימוש חורג' במעונות אשר בהעדר כל אופציה אחרות שוכנים  במבנים ובתים פרטיים".

אלונה דניאל, מנהלת תחום טיפול וממנהלי מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך מודה שהיא חשה שמחה ועצב גם יחד. דניאל וחברי מטרה המאבק נפגשו עם חברי כנסת, ועם שרים על תקנות חוק הפיקוח על מעונות הגיל הרך ופעלה רבות בשבועיים האחרונים להעברת התקנות וכן לקבלת תקציב עבורן. אך לפי דבריה היא גילתה שברגע האחרון ארגוני גנים שונים וקבוצות נוספות בעלי אינטרסים בולמים את תקנות הפיקוח.

לפי דברי דניאל הסיבה כי זה אולי ייקר להם את העלויות בגן המפוקח והם מתנגדים לרגולציה. היא אומרת כי: "כעת, לאחר שלושה ימי דיון מתישים בוועדה לזכויות הילד שמענו על צפיפות, תקינה, תברואה, מה כלכלי ומה לא. רק דבר אחד לא שמענו, טובת הילד. התקינה הרצויה שהייתה רחוקה מאידיאלית ירדה, התפוסה ירדה, ההדרכות צומצמו למינימום, ההסמכה נמרחה לשלוש שנים, ולא בשנה הראשונה. נראה כי חברי הועדה דואגים להעביר את התקנות כדי לומר העברנו ויישמנו ולא באמת נצמדו למה שאמור להגן על הילדים שלנו. בפועל, אנחנו במטה המאבק וההורים נצטרך להמשיך להגן על הילדים בעצמנו כי זו המציאות שלנו במדינת ישראל".