״ברגע אחד הבנתי שבני אריק, בניגוד לשאר בני האדם היחידניים, לא מסוגל לדעת מי הוא בתמונה בה מופיע גם אחיו אוברי״, אומרת ג׳קסון. ״האפשרות שלהם להבדיל בינם לבין אחיהם היא מועטה. תחושת העצמי שכולנו לוקחים כמובן מאליו יותר מורכבת עבורם. מדובר בבעיה ייחודית. תאומים זהים, בעיקר בגילאי הילדות, מביטים אחד בשני הרבה יותר ממה שהם מביטים במראה. לא פלא שקשה להם להבחין. העניין עלול לייצר תחושת עצמי מבולבלת, מה שעשוי לגרום לתסכול וחוסר ביטחון, לרצון אדיר להבחין את עצמם אחד מהשני, לזעם על כך שעליהם לעבוד קשה יותר מאחרים כדי לאפיין את עצמם בעולם ולקבל תשומת לב עצמאית״.
״זה לא פשוט להרבה מזוגות התאומים הזהים, אבל גם מורכב ומתסכל עבור הסביבה, בעיקר הקרובים, שלמרות מאמצים עילאיים, לא מצליחים להבדיל בין השניים״, מזכירה ג׳קסון דברים שכל תאום או הורה לתאומים יודע היטב, ״עבור תאומים זהים רבים, הדרך לעצמאות ומודעות עצמית מורכבת ומאתגרת. הם לרוב ישנים באותו החדר, לומדים באותו בית ספר, עם אותם מורים, הם מקבלים תפקידים מהחברה: השקט, המוחצן, הרגיש וכד׳… הם ודאי שואלים את עצמם מתי יבוא לכל זה סוף. אנחנו, שאוהבים אותם ומטפלים בהם, צריכים לשאול את עצמנו איך כדאי לנו לנהוג על מנת להקל את המסלול שלהם לאינדבידואליות״.
ג׳קסון מציעה עשר נקודות לשיפור ותשומת לב, כי אין חכם כבעל נסיון:
אל תתייחסו אליהם כאל יחידה אחת.
במקום לומר ׳התאומים׳ או ׳הבנות׳, קראו להם בשמותיהם, והחליפו את סדר השמות מפעם לפעם.
תנו להם להתפתח לכיוונים שונים.
למרות שקל יותר לשים אותם בכיתה אחת ובאותם חוגים, עודדו את התאומים לחפש תחומי עניין נפרדים. זה יעזור להם לפתח כיוונים וכשרונות שונים, ויבדיל אותם מהאח.
תנו להם זמן אחד על אחד.
כל ילד צריך להרגיש שיש לו ערך כאינדבידואל. כהורים, חשוב שתתמכו בהם ותקדישו להם זמן לבד, בלי התאום שלהם. זה לא חייב להיות המון זמן, אבל שיהיה קבוע ותכוף.
הימנעו מהשוואות.
הילדים הם שני אינדבידואלים, וישוו ביניהם כל החיים באופן קבוע. הבהירו למשפחה שבזמן המשפחתי לא יוצרים תחרותיות בין הילדים ולא משווים ביניהם. הילדים יעריכו את זה שאיש לא מצפה מהם למלא אחר תפקידים וציפיות.
צרו עבורם זכרונות נפרדים.
לצד הזמן אחד-על-אחד, דאגו לצלם אותם בנפרד, להדפיס להם אלבום תמונות נפרד, לקנות להם מתנות שונות, בכך תראו להם שאתם מעריכים את הייחוד שלהם.
אל תלבישו אותם אותו הדבר.
פעם בכמה זמן התאומים הזהים יכולים לצאת לעולם בלבוש זהה ולא יקרה כלום, זה חמוד לכל הדעות, אבל זה לא מחזק את האינדבידואליות שלהם, זה בטוח. בעזרת הלבוש הילדים יוכלו לבטא את האישיות שלהם.
קנו להם חפצים ׳משלהם׳.
נכון שצריך ללמד אחים, ובעיקר תאומים, להתחלק, ובמקרה של תאומים זה רק הגיוני וחסכוני שהם ישתתפו בכל הצעצועים והחפצים, אבל חשוב שיהיו להם חפצים שהם רק שלהם.
עודדו חברויות נפרדות.
הם אמנם תאומים, אבל זה לא אומר שהם חייבים לחלוק בכל, וחברויות זו דוגמה טובה. חברויות נפרדות קורות מעצמן רוב הזמן, בגלל ההבדלים באופיים של הילדים, וכדאי לעודד אותן. כשאחד הילדים רוצה להפגש עם חבר, אל תמהרו לשלוח גם את אחיו איתו. שני התאומים, וגם החבר, יעריכו את זה בסופו של דבר.
>> פרויקט מדהים: זו לא מראה, אלו תאומים זהים
>> מצבים שרק הורים לתאומים מכירים